מיהוד ל”הבימה”: עודד סנדטש מגשים חלום

הגיע הזמן להכיר: עודד סנדטש, בן 29, תושב העיר יהוד-מונוסון, בוגר תיכון מקיף יהוד ולהקת שיר העירונית הנחשבת, בוגר תואר ראשון בהצטיינות במוזיקה רב-תחומית, מנחה הטקסים הממלכתיים בעיר בעשור האחרון, עם שותפתו הזמרת מיקה עינב הוא מפיק ועורך תכניות ומופעים בתחום הזמר העברי וכן משתתף כזמר מוביל במופעים רבים בתחום. כל אלו אבני הדרך איתן ריצף סנדטש את דרכו להגשמת החלום – להופיע על בימת התיאטרון הלאומי.

לכתבות נוספות:
עיריית יהוד- מונוסון: מאות משתתפים בבית הספר של החופש הגדול
מועדון הזמר לזכרו של חיים חדד במתנ”ס יהוד-מונוסון

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

החלום התגשם בימים האחרונים, כשהמסך עלה על בימת התיאטרון הלאומי והמחזמר המצליח “מיקה שלי” בבימויו של קפטן יצא לדרך. החל מהשבוע מייצג סנדטש את יהוד-מונוסון בפסגת התיאטראות בארץ, “הבימה”, בתור שחקן וזמר במחזמר החדש, לצד יובל דיין, עמית פרקש, מיקי קם, יעקב כהן, משה אשכנזי, רויטל זלצמן, מאיה שואף ועוד.

מהו תיאטרון עבורך?

התיאטרון הוא עולם חדש שגיליתי לאחרונה אחרי שנים לא מעטות בהן עסקתי והתמקצעתי בעיקר במוזיקה. לעולם מחזות הזמר נחשפתי במהלך לימודי התואר הראשון כשהייתי חלק מההרכב הייצוגי של בית הספר למוזיקה של הקריה האקדמית אונו ואחרי שבחודש דצמבר האחרון השתתפתי במחזמר ישראלי מקורי על חייו של בנימין זאב הרצל (בימוי: עופר שפריר), גיליתי שהתיאבון שלי לתחום רק הולך וגדל ככל שאני מעמיק בו והחלטתי לאתגר את עצמי ולהיבחן למחזמר בתיאטרון הלאומי.

במהלך תקופת החזרות זכיתי לראות את תהליך יצירת המחזה, רעיון שנרקם במוחם של היוצרים, ותחת שרביטו של הבמאי עובר דרך כל מחלקות התיאטרון ומתגבש ליצירה אחת שלמה ומרגשת (אותה מתפעל צוות גדול ומדהים) שמצליחה לגעת ערב ערב בליבם של אלפי אנשים.

כיצד יהוד-מונוסון תרמה לך בדרך שעברת?

כילד, למדתי נגינה בקונסרבטוריון העירוני ביהוד-מונוסון ״הד״, אני זוכר שביליתי הרבה בשירה ונגינה על הבמות העירוניות במסגרת בית הספר וחטיבת הביניים, אירועי ענק שונים כמו בימי הזיכרון העצמאות שמארגנת בכל שנה העירייה. כשהגעתי לתיכון זכיתי להיות חלק מ״להקת שיר״, הלהקה הייצוגית של התיכון והעיר. הלהקה, בבימויה וניהולה האומנותי של לשה סון, הייתה בית ספר מזורז ואיכותי למקצועות הבמה – שירה, ריקוד ומשחק, היינו מוקפים תמיד בצוות הנהדר של התיכון ובקהילה המדהימה של יהוד שפרגנה לנו כשהופענו בבית ובחוץ.

עם השנים, גם בתקופת הצבא וגם כסטודנט צעיר למוזיקה, שמחתי לקבל ״שעות טיסה״ רבות על הבמות בעיר – בשירה ובהנחיה במגוון אירועים אותם עורכת העירייה מדי שנה. כיף לגור בעיר בה העירייה דואגת לשפע של אירועי תרבות, למגוון רחב של פעילויות לכל המשפחה וגם לצעירים.

מה השאיפות לעתיד?

ב״מיקה שלי״ אני נהנה לעסוק בשני התחומים האהובים עליי – תיאטרון מוזיקלי וזמר עברי, כשאני מבצע יחד עם חבריי לקאסט את השירים היפים של יאיר רוזנבלום, שהם חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. השיר שלי בהצגה הוא ״וּנְתַנֶּה תֹּקֶף״, שיר ענק ומרגש שרוזנבלום הלחין על בסיס פיוט של רבי אמנון ממגנצא, אותו אני שר בהצגה כחזן בית הכנסת ביום כיפור.

אני מקווה להמשיך ולצמוח בתחום ולהשתתף גם במחזות הזמר הקלאסיים שצפויים לעלות בעיבודים חדשים על במות התיאטראות בארץ, כשגם ‘ברודוויי’ וה’ווסט אנד’ הם חלומות שאני מקווה יום אחד להגשים.

בצד המוזיקלי – אני מקווה למצוא את הזמן (ובעיקר את האומץ) לכתוב משהו שהוא כולו שלי.

אלבום?

נתחיל משיר שגם יהיה התחלה מעולה, כשבינתיים אני אוסף (לאט לאט) חומרים שכתבו אנשים מוכשרים. וכמובן להמשיך לשיר את השירים היפים של הזמר העברי ולהביא את הז׳אנר הזה לקהל גדול ככל שניתן.

“מיקה שלי” הינו מחזמר משיריו של יאיר רוזנבלום מאת גדי ענבר, בבימויו של משה קפטן כאמור ובניהולו המוזיקלי של יוסי בן נון. בין שתי אהבות, בין שתי מלחמות – סיפור אהבה, פרידה, שלום ומלחמה. בתקופה שבין שתי מלחמות גדולות – מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.