יום ראשון , אוגוסט 18 2019
דף הבית / חדשות חמות / משעמם לי… מכירים את זה?

משעמם לי… מכירים את זה?

לקראת החופש הגדול והחלל הגדול שנוצר בלי החוגים, המסגרות ושאר הירקות, כדאי שנכין את עצמנו קודם כל נפשית גם לשעמום הגדול. ארבל שרייבמן - מדריכת הורים בגישת אדלר עם עצות לחופש הגדול

boring

אז מה יש בצמד מילים הזה, משעמם לי, שגורם לנו לזוז באי נוחות?? אולי כי הוא מסמן לנו שהנה הם משועממים והם יתחילו להשתולל והבית יהיה סוער? אולי כי עוד רגע הם יתחילו להציק אחד לשני משעמום? ואולי זה אומר משהו עליי כהורה? או בכלל משהו עליו שהוא לא יודע להעסיק את עצמו? ומה יהיה עם המסכים האלו???

במציאות שלנו, בה רוב היום הילדים נמצאים במסגרות ארוכות, אח"כ חוגים, חברים ובין לבין מטלות ללימודים, הימים מאד עמוסים והם לא כל כך מספיקים להשתעמם, וגם אם כן זה ממש לרגעים קלים כי הילדים מוצפים באינסוף גירויים ובעצם אין להם זמן לתרגל ולהתאמן בעודף זמן הזה – כלומר בלחשוב איך להפעיל את עצמם.

אנחנו ההורים רוצים להכין את ילדינו לעולם באופן מיטבי – למציאות כפי שהיא, ואת זה אנחנו בעצם עושים מהיום שהם נולדים, כל יום קצת, כל פעם אנחנו מלמדים אותם משהו חדש ומשחררים משהו אחר, מלהכניס לבד את המוצץ, לשתות מבקבוק לצחצח שיניים ללכת לבית ספר לבד וכו', כל פעם אנחנו בעצם מעדכנים את הגרסה ההורית בהתאם לגיל וליכולת של הילדים שלנו, כדי שיגדלו להיות מבוגרים אחראים עצמאים עם תחושת ערך טובה וכן חלק מזה – זה מבוגרים שיודעים להעסיק את עצמם, וכדי שהילד שלנו ילמד הוא הרי חייב להתנסות להתאמן ולתרגל.

הבעיה היא כשאנחנו ההורים מתערבים ולוקחים עלינו את האחריות, למלא את זמנם החופשי – למלא את השעמום"  שזה כמובן עם הרבה כוונות טובות, אבל אנחנו בעצם עוצרים את הלמידה, ובכך לא מאפשרים להם ללמוד לחשוב להתגבר על הקושי (השעמום) ולהתקדם לעבר העשייה בעצמם. לכן חשוב שנעביר להם את שרביט האחריות בהדרגה עד שיידעו להחזיק אותה בעצמם.

אז מה עושים עם השעמום הזה?

המפתח הוא קודם כל להבין שזה טבעי, המעבר מהמירוץ של מגוון פעילויות להרבה זמן פנוי הוא שינוי גדול, ונכון שיש להם כמויות של משחקים, יצירה ספרים וכדורים אבל ביום יום הם לא באמת צריכים להתמודד עם כל כך הרבה זמן פנוי. ובכלל זוכרים את עצמכם בחופש הגדול?

בנוסף ניכר שלשעמום יש ערך רב! כשמאפשרים לילד להשתעמם ולא מופעלים וקופצים ישר לעשייה במקומם… הילד אולי יישב קצת על הספה ללא מעש ויתלונן או ישכב על הספה ויבהה בתקרה אך הוא גם עשוי להתגבר על החשיבה השלילית של "אין לי מה לעשות"  ולעבור לחשיבה ועשייה יצירתית, לחקור את הדברים ולגלות עניין בדברים שלא מזדמן לו לעשות בשגרה, וכך בעצם השעמום הוא דרך לחשיבה עצמאית.

ומה אפשר לעשות בפועל?

כשהילד מתלונן שמשעמם לו, ננסה לשנות את הפרשנות אצלנו, מתלונה לבקשת עזרה. אז איך בעצם אפשר להקשיב לתלונה של הילדים בלי להתערער/להתגרד/להתעצבן או לקחת אותה אלינו? אם נצליח לנטרל קצת את הכעס, ואת מה שמופנה כלפינו, נוכל לראות מתחת לטענות, משאלה לשינוי, קושי, בקשה. ננסה להימנע מלהתגונן ובטח מלתקוף בחזרה.

מה כן – ננסה להיות קשובים למה שהוא אומר, להעביר את הטענה שלו דרך מסננת, שתסנן את הכעס, האכזבה, ננסה למפות את הרעש, ולשמוע מה עומד מאחורי, מה הוא בעצם מבקש ממני. הילד מדבר את עצמו, את הצרכים שלו. הוא מקרין אותם כלפי, אבל אין זה מספר עלי, זה שלו. אם אני מצליחה לעשות את זה, אני יכולה להבין שהטענה שלו היא לגיטימית, הוא חווה משהו שקשה לו, משהו שהוא היה רוצה. ואז בהקשבה נכונה, אני בעצם יכולה לתת לילד שלי את התחושה שמה שהוא מרגיש זה בסדר, שהתסכול שלו לגיטימי.

התגובה שלנו לתלונה – שלושה שלבים:

  1. הכלה – אני שומעת שאתה מאוכזב שאין לך מה לעשות/משעמם לך
  2. הצטרפות – אני מבינה אותך, חופש גדול זה הרבה מאד זמן פנוי
  3. הובלה – מה לדעתך אפשר לעשות? ואם מתקשה להציע גם כן רעיון

כשאנחנו משנים את ההסתכלות מתלונה לבקשת עזרה נוכל להיות יותר אמפטיים וסבלנים למצב. אני ממליצה להיערך מראש, עם רעיונות לפעילויות בזמן רגוע לקראת החופש לשבת ולדבר עם הילדים על מה אפשר לעשות כשמשתעממים, להכין יחד רשימה, לאפשר להם קודם להציע רעיונות וגם אנחנו נעזור בשמחה בחשיבה בכדי להעשיר את "הרשימה". ניתן לעשות זאת יחד כבר מגיל 4.

כדאי לחשוב גם על פעילויות שיש בהם תרומה ומועילות לא רק להנאתם אלא לבית כולו, ואין הכוונה בלהוריד את הזבל או לרוקן את המדיח שזה לגמרי אפשרי כמשימות הבית שכן, מטרת "הרשימה" זה פעילויות כיפיות שניתן לעשות בחופש מעבר לכל האטרקציות, כדי פשוט ליהנות מלהיות בזמן חופשי, לכן הרשימה שתבנו יחד צריכה להיות אטרקטיבית עבורם, אולי להכין יחד אוכל לכל המשפחה, לתכנן את הסופ"ש הבא, או למיין משחקים לתרומה משהו שייתן להם תחושת ערך אמיתית והנאה…(רעיונות לפעילויות בסוף הכתבה)

בנוסף נשתדל להימנע מלהטיף ולבקר אותם כשהם משועממים עם משפטים בסגנון תראה כמה משחקים וספרים יש לך, מה הבעיה? עם טון חמצמץ, שבעצם עשויי מצד אחד לתת תחושת אשם, ומצד שני התייחסות יתרה, זכרו כי הילדים שלנו מזהים מתי אנחנו מופעלים ועל ידי כך אנחנו בעצם מזינים את התנהגותם, הם מרוויחים תשומת לב יתרה מדברים שאנחנו בעצם לא מעוניינים שיקרו שוב ושוב, לכן נשנה טקטיקה ונגיב בצורה קצרה רגועה ועניינית, וגם אם נציע לו להסתכל ברשימה ושיראה אם יש משהו שהוא רוצה לעשות והתשובה תהיה כלום…

זה בסדר גמור, זוכרים יש לזה ערך לכל השעמום תשדרו לו שאתם סומכים עליו שיסתדר ותמשיכו בעניינכם. לבסוף והכי חשוב תזהו עם פנס את הרגעים הקטנים שהם כן מצאו מה לעשות ותעודדו אותם על זה ובין לבין תהנו איתם! תשחקו איתם כשמתאפשר, תשבו יחד על שוקו קר ותמשיכו לעניינכם.

***והנה כמה רעיונות לרשימה מהבית שלנו:

לשחק עם האח; לטפל/לטייל/לשחק עם הכלב;

קריאה/כתיבת סיפור; צביעת מנדלות;

כדורגל שולחן; פינג פונג; כדורגל;

טורניר טאקי; שחמט; ארבע בשורה; לשחק בלגו;

לרדת לגינה; לבנות אוהל;

תחנות אימון כושר בבית; יצירה; ניסויים ועוד.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

ג'מבו ג'ק באור יהודה

מתנות לחג האהבה – החל מעשרה שקלים