כיצד פרויקט תע"ש השלום ישפיע על הערים הסמוכות בגוש דן?

כדי להבין את ההשפעה של תע"ש השלום על ערים אחרות בגוש דן, צריך להסתכל עליו לא רק כעל פרויקט נקודתי בדרך השלום 17, אלא כמהלך מטרופוליני. מתחם תע"ש בתל אביב, בחלקה הדרומי של שכונת נחלת יצחק בין הרחובות דרך השלום, עליית הנוער וחפץ חיים, יכלול כ-1,097 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור, שטחים פתוחים ובינוי מדורג של 7, 9, 23 ו-52 קומות. מעבר לכך, הושלם כבר מכרז מרכזי לבניית 528 יחידות דיור, שבו זכו אקרו נדל"ן וקטה גרופ תמורת כ-644 מיליון שקל ועוד כ-67 מיליון שקל הוצאות פיתוח. כלומר, תוכנית תע"ש השלום כבר אינה רק רעיון – אלא מנוע עירוני שמתחיל לקבל צורה ממשית.

תע"ש השלום לא ישפיע רק על תל אביב

הסיבה העיקרית לכך שתוכנית לסגירת מתחם התעשייה הצבאית השלום בדרך השלום הצבאית והקמת שכונה חדשה תשפיע גם על ערים נוספות היא פשוטה: המתחם יושב באזור שאין לו משמעות מקומית בלבד. הוא ממוקם בצומת שמחבר בין תל אביב לאזורי תעסוקה ראשיים, לצירי תחבורה כבדים, למרכזי עסקים ולרשת תחבורת המונים מטרופולינית. לכן כל חיזוק של המתחם – במגורים, בתעסוקה, בספורט, במסחר ובתחבורה – מייצר השפעה שמקרינה מעבר לגבולות השכונה והעיר. זו כבר לא רק תוכנית להקמת עוד פרויקט נדל"ן במקום השטח של תעשייה צבאית תל אביב במובן ההיסטורי של המקום, אלא נקודת חיבור חדשה בין כמה מוקדים בגוש דן.

רמת גן וגבעתיים – הראשונות להרגיש את השינוי

רמת גן וגבעתיים הן ככל הנראה הערים שירגישו את האפקט בצורה המיידית ביותר. הסיבה לכך היא הקרבה הגיאוגרפית הישירה: תע"ש השלום נמצא ממש על גבול תל אביב-גבעתיים, סמוך לאזורי תעסוקה, מגורים ומעבר יומיומי של אלפי עובדים ותושבים. כאשר קם במיקום כזה מתחם חדש עם מסחר, תעסוקה, שטחים פתוחים, מוסדות ציבור ושכונה בוטיקית עם עירוב שימושים, נוצרת באופן טבעי תנועה רחבה יותר של קונים, עובדים, משתמשי תחבורה ציבורית ויזמים. מבחינה מעשית, זה עשוי לחזק את כל האזור שבין דרך השלום, נחלת יצחק, ציר יגאל אלון, הבורסה ברמת גן והכניסות לגבעתיים.

השפעה ישירה על דפוסי תעסוקה ומשרדים

אחד הגורמים הבולטים ביותר בהשפעה האזורית של מתחם תע"ש השלום הוא הקשר למרחב התעסוקה. התוכנית מדברת במפורש על שילוב שטחי תעסוקה ומסחר, והמיקום של המתחם – ליד עזריאלי, ToHa, יגאל אלון, תחנת השלום ומוקדי משרדים גדולים – מחבר אותו ללב אזור העסקים של המטרופולין. ברגע שנוצר עוד מוקד חזק של מגורים לצד תעסוקה, הערים הסמוכות אינן נשארות מחוץ לתמונה. תושבים מרמת גן, גבעתיים, בני ברק, קריית אונו ואפילו חולון, פתח תקווה, בני ברק וראשון לציון יוכלו ליהנות מגישה נוחה יותר לעוד מוקד עבודה מרכזי, בעוד עסקים ושירותים משלימים עשויים להתפתח גם באזורים הסמוכים בעקבות גידול בתנועה ובביקושים.

התחבורה היא מה שהופך את ההשפעה למטרופולינית באמת

עיריית תל אביב, נת"ע ומינהל התכנון מציגים תמונה ברורה: הקו האדום של הרכבת הקלה כבר פעיל, הקו הסגול מתוכנן לפעול ב-2026, הקו הירוק ב-2028, והמטרו נבנה כמערכת שתחבר את כל מטרופולין תל אביב. לפי עיריית תל אביב, קו M1 אמור לקשור את הציר העירוני גם לערים צפוניות ודרומיות במטרופולין, וקו M2 אמור לחבר את מרכז תל אביב עם ערים כמו חולון, בני ברק וגבעת שמואל. לכן, כשמתחם השלום נהנה מקרבה למערך כזה, ההשפעה שלו אינה נשארת מקומית. היא זולגת בפועל לכל הערים שיהיו מחוברות אליו בתחבורה נוחה ומהירה יותר.

גם שוק הנדל"ן בערים אחרות עשוי להיות מושפע

השפעה נוספת היא השפעה תודעתית ושוקית. כאשר קם במרכז המטרופולין פרויקט גדול של עירוב שימושים, עם מגורים, מסחר, תעסוקה, ספורט וחינוך, הוא מייצר רף חדש של השוואה. משקי בית, משקיעים, שוכרים ויזמים בוחנים מחדש מה נחשב למיקום חזק, איך נראית שכונה מודרנית, ומה החשיבות של קרבה לתחבורה המונית ולמוקדי תעסוקה. המשמעות היא שגם ערים כמו רמת גן, גבעתיים, בני ברק, חולון וקריית אונו עשויות להרגיש עלייה בציפיות התכנוניות, בבחינת חלופות מגורים, ובמיקוד סביב אזורים שמתחברים טוב יותר למרכז. זו אינה טענה שמחירי נדל"ן יעלו אוטומטית בכל הערים הללו בגלל תע"ש השלום, אלא מסקנה סבירה שלפיה פרויקט כזה משנה את מפת האטרקטיביות במרחב כולו.

מסחר, פנאי וחינוך – לא רק לתושבי המתחם

ברגע שקם עוד מוקד ליד עזריאלי של מגדלי משרדים, שטחי מסחר ושירותים ציבוריים, הקהל שייהנה ממנו לא יהיה רק מי שיגור בתוך הפרויקט. תושבים מגבעתיים, רמת גן, בני ברק ואפילו חולון וקריית אונו עשויים להשתמש במתחם למסחר, לפגישות, לעבודה, לאוכל במסעדות, לשירותים עירוניים ולמעברים יומיומיים. במילים אחרות, מתחם השלום עשוי להפוך מציר גבול עירוני למוקד שימוש אזורי.