מקריית אונו ועד האולימפיאדה? תומר שפירא מסתער על לוס אנג'לס 2028

בזמן שמרבית הצעירים בני גילו עסוקים בתכנון הטיול הגדול אחרי הצבא או בבילויים תומר שפירא (22) מקריית אונו נמצא בעיצומו של מסע מפרך פיזית ונפשית.

כמי שנחשב לאחד מהטריאתלטים המובילים במחוזותינו המשתייך לסגל נבחרת ישראל, כולל זכייה בסגנות אליפות הארץ שהתקיימה בשבוע שעבר במקצה "ספרינט" (750 מטרים שחייה, 20 ק"מ רכיבה ו-5 ק"מ ריצה) בחוף זיקים, מדובר במי שעושה הכל, כולל הכל, במטרה להגשים חלום ולנסות לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים הקרובים בלוס אנג'לס 2028.

לשם המחשה, בימים קלים הוא "מסתפק" בשני אימונים ביום, בעוד שבימים המורכבים השגרה שלו כוללת לא פחות ארבעה אימונים (!). יום אימון שכזה כולל בתוכו, רק בשביל לסבר את האוזן, ריצה של 14 קילומטרים, שעתיים מיוזעות על האופניים, שעה וחצי בבריכת השחייה "ולקינוח" אימון כוח בחדר הכושר. "אין לי זמן לכלום חוץ מזה", הוא מחייך.

המסע האולימפי מתחיל – עכשיו!

שפירא (22), שנולד וגדל בקריית אונו והינו בוגר תיכון "בן צבי" בעיר, שירת בצבא כספורטאי מצטיין. הרומן שלו עם הענף המאתגר, כפי שהוא מספר, החל כבר בגיל 10. רומן שהלך והתעצם עבורו ככל שחלפו השנים.

"התאהבתי מיד בספורט הזה", הוא מספר במבט לאחור. "מה שמיוחד בטריאתלון הוא הגיוון. בתור ילד, זה חשוב, מהסיבה הפשוטה שזה לא חוג משעמם. פעם אתה בבריכה, פעם רץ ופעם רוכב. התחלתי בשלושה-ארבעה אימונים בשבוע, ולאט לאט העומס עלה".

מעבר לכושר הגופני, שפירא משוכנע שלספורט יש תפקיד מפתח בעיצוב האישיות: "הספורט בכלל והטריאתלון בפרט עוזר לחיים באופן כללי. הוא מקנה סדר, ארגון ואחריות אישית. זה פגש אותי המון גם בתקופת בית הספר, כשידעתי לשלב בין האימונים למבחנים. הספורט הזה נותן עצמאות וביטחון עצמי שילד או נער רגיל לא מקבלים ביום-יום. היום אני מטייל בעולם לבד, רק אני והאופניים שלי. זה כיף בלתי רגיל".

למרות ההישגים, הדרך לפסגה אינה סוגה בשושנים עבור תומר. לדבריו, ספורט הישגי בישראל דורש הקרבה כלכלית, לא פחות מאשר פיזית. "כדי להתחרות ברמה הגבוהה ביותר בעולם ולהגשים את החלום האולימפי נדרשים משאבים רבים, אך כיום מרבית הנטל הכלכלי נופל על המשפחה שלי. בשל היקף האימונים המאוד אינטנסיבי מדי יום, אין באפשרותי לעבוד, ומצד שני חסויות משמעותיות מגיעות בדרך כלל רק לאחר ההגעה לרמות הגבוהות ביותר. כך נוצר בעצם מצב אבסורדי: כדי להגיע לאולימפיאדה צריך מימון, אבל כדי לקבל מימון צריך כבר להיות בדרך לאולימפיאדה".

למרות האתגרים, תומר מדגיש כי הוא יעשה הכל על מנת להגשים את המטרה הנכספת: "אני ממשיך להילחם על החלום, בתקווה שיימצאו הגורמים שיאמינו בדרך עוד לפני קו הסיום", הוא משתף בגילוי לב ומציין לטובה את התמיכה שקיבל "יש לי הרבה עזרה מהמשפחה, וגם עיריית קריית אונו מסייעת לי ותומכת בי באמצעות מלגת ספורטאי".

עכשיו, כשהוא מחזיק בתואר סגן אלוף ישראל, העיניים נשואות קדימה מבחינתו של תומר כאמור אל עבר היעד הגדול מכולם. בחודש מאי האחרון נפתח רשמית המרוץ האולימפי לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028, ושפירא 'מוכן לקרב'. בשנתיים הקרובות הוא יידרש לכתת רגליים בתחרויות סביב הגלובוס כדי לצבור ניקוד מצטבר מ-12 תחרויות שונות, בניסיון להגשים חלום.

כשנשאל על סיכוייו להגיע לבמה הגדולה בתבל, לתומר אין ספקות: "צריך להתחרות המון בעולם בשנתיים הקרובות, אבל אני מאמין בעצמי. אני לגמרי יכול לעשות את זה".

ניר יגודה – מאמן ראשי במכבי Road Runner והמאמן האישי של תומר עד גיל 17: ״ תומר החל להתאמן בקבוצה מגיל 10. די מהר הוא הראה פוטנציאל וכישרון, בשילוב אחריות ורצינות מעבר לילד הממוצע. בהמשך קידמנו אותו לכמות אימונים גבוהה יותר לאור היכולות הגבוהות שהפגין. מגיל 12 הוא מתבלט בזירה הארצית ומגיל 16 גם בזירה הבינלאומית.

נוסף על כך, בתחרות שהתקיימה בשנה שעברה בצרפת, תומר היה הספורטאי הכי צעיר שעלה לגמר, והפגין שם יכולות מדהימות.

יש לו כמובן עוד כברת דרך לעבור, אבל מבחינתו השמיים הם הגבול״.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ