אונו News 
במסגרת חודש המודעות לסרטן השד, בחרנו להציג את סיפורה המרתק וההרואי של איילת שמרוני. תושבת יהוד הצליחה לגבור על המחלה לאחר שנים של מאבק, במהלכן הספיקה לעשות הסבת קריירה והיום היא בעלת עסק משגשג לגוזיות, Ayoola שמו. מדובר בבוטיק אינטרנטי המציע מבחר פתרונות למגוון מבני גוף וחזה. הייחודיות של הגוזיה, שהיא ללא ברזלים וללא רכיסה מאחור.
בנוסף, כל תהליכי התפירה, העיצוב והייצור נעשים בארץ, כשהבדים מיובאים בכמות מוגבלת, מה שהופך את הדגמים למהדורה מוגבלת.
הכל החל בשבת אחת, אי שם ביוני 2010. איילת זיהתה גוש בשד, שהתברר כסרטני. לאחר 8 חודשי טיפולי כימותרפיה, החליטה שמרוני לעשות גם בדיקת נשאות של הגן, והתוצאות היו חיוביות. “זה שינה עבורי את כללי המשחק. ברגע שהגן קיים יש סיכוי של 80-85% להישנות המחלה. לא יכולתי לחיות עם הנתון הזה”, סיפרה שמרוני.
”אם משהו צריך להשתבש הוא כבר ישתבש”
במקביל לגילוי ולטיפולים, המשיכה איילת לעבוד כמנהלת שיווק בכירה בחברת פתאל. “אני לא יודעת אם זו בריחה, שמרתי על הדברים המוכרים לי”, הוסיפה. בד בבד, שמרוני, לה 4 ילדים, התגרשה. “עשיתי מה שהיה צריך לעשות, הילדים היו יותר קטנים אז”, הגדירה כך שמרוני.
לפי חוק מרפי – ‘אם משהו צריך להשתבש הוא כבר ישתבש’, הרי שאיילת שמרוני חוותה זאת על בשרה. “החלה מסכת הסתבכויות, חדר לי חיידק אלים, הלוך ושוב ניתוחים במשך 3 שנים, שנה שלמה עם פרוטזות ללא שתלים בכלל. הפגיעה בנשיות ובסממנים הנשיים שלי הייתה מאוד מאוד קשה – איבוד שיער, איבוד השדיים”, סיפרה איילת.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ חדשות יהוד מונוסון – להצטרפות
רוצים להגיב לכתבה? היכנסו לקבוצה – אתר החדשות של בקעת אונו
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
ישירות למייל – כל מה שקורה בעיר – להרשמה
לחצו לייק לעמוד הפייסבוק והישארו מעודכנים – אונו ניוז
יחד עם זאת, שמרוני לא אמרה נואש ואט אט החלה ללמוד קורסים שונים, או כהגדרתה: לרומם את הנפש. ” כל מה שדחיתי לחופשת הלידה הבאה עשיתי הפעם, אם זה קורס צילום, קורס ברמנים, קורס בישול, כשבין כל הקורסים גם קורס תפירה. ממש משום מקום, לא קשור לכלום, כאילו הייתה איזו יד מכוונת. אין לי שום קשר לעשייה או יצירה מהסוג הזה, אני מגיעה ממקום מאוד שכלתני”.
בנקודה הזו חלה תפנית חיובית עבור שמרוני. “בשנים האחרונות התחלתי לטפח אמונה שיש השגחה עליונה ואני לא באה מרקע דתי, הדברים לא מובנים מאליהם. אני מודה כל יום לבורא. שיניתי הרבה באורח החיים שלי, מצאתי פתאום זמן לספורט, אחרי שפתאום הגוף שלי בגד בי וכעסתי על כל העולם מאוד”, תיארה שמרוני את השינוי.
היום היא נזכרת איך בתחילת התהליך ניגשה אליה חברה, חולת סרטן לשעבר, ואמרה לה שיום אחד היא תודה על המחלה, מה שנשמע כמובן הזוי בשעתו. “אני לא יודעת אם זו מתנה שהייתי מעניקה למישהו אחר, אבל כן גיליתי ומצאתי את עצמי מחדש וגם את ערך החיים מתוך המקום הכ”כ קשה הזה”, אמרה.
”הגוזיות הן ממש לא רק לנשים שעברו כמוני את המחלה, אלא לכל אחת, שרוצה להרגיש שלמה עם הגוף שלה”
“חיפשתי לעצמי גוזיות ללבוש, שיתאימו לגוף שלי, שיטשטשו צלקות ועיוותים של ניתוחים וטיפולים, ולא מצאתי. הפגיעה הייתה במעוז הנשיות והתקומה באה ממעוז הנשיות”, היטיבה לתאר שמרוני. “זה נבע ממש מתוך צורך קיומי. הגוזיות הן ממש לא רק לנשים שעברו כמוני את המחלה, אלא לכל אחת, שרוצה להרגיש שלמה עם הגוף שלה”, הוסיפה.
במסעה החדש של איילת, כפי שהיא מגדירה זאת, שהחל לפניי שנתיים בגיל 50, היא מצאה עצמה מסתובבת בדרום ת”א בחיפוש אחר בדים, תחרות וסוגי גומי שונים יחד עם גיוס אנשי מקצוע לצידה. “מה לי ולזה, זה מסע מטורף. מילא אם הייתי מייבאת, אבל לא. גיליתי בי יצירתיות שמעולם לא ידעתי שקיימת”, הודתה. “מה שרציתי אין לייבא, זה משהו שיוצא מהלב והקרביים שלי”.
קהל היעד אליה פונה איילת הוא נשים בגילאי 27-50, לא נערות. “נשים שרוצות להיראות טוב”, היא אומרת.
תצוגת האופנה בה נטלה חלק שמרוני והתקיימה לפני שבוע בטוקהוס בנמל ת”א, הייתה במסגרת חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד. 32 נשים צעדו על המסלול, חלקן במהלך המחלה וחלקן כבר אחרי. המוטו של התצוגה היה – ‘שלמות ולא מושלמות’. האירוע היה מרגש מאוד. “גם עכשיו כשאני מדברת איתך על זה אני מאוד מתרגשת”, סיפרה איילת בקול חנוק.
לאיילת יש מסר ברור לנשים: “אני פונה ומפטירה בנשים ללכת להיבדק כבר מגיל 30. גילוי מוקדם באמת באמת עושה את ההבדל בלנצח את המחלה.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
