מיומנו של מודיע נפגעים

במדינה שבה כמעט כל אחד מכיר חייל שנהרג במעגל הקרוב – השכול הוא אורח קבוע בנוף שלנו. לכן עבורי, ועבור חבריי המילואימניקים שמשרתים כמודיעי נפגעים בקצין העיר, יום הזיכרון רגיש ומיוחד במינו.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

קבלת הודעה על אובדן יקיר יוצרת שבר גדול בחיי משפחה ומשנה אותם. התפקיד שלנו הוא להימצא שם, לאפשר למשפחה להתמקד באובדן ובכאב הפרטי, להביא את קולה של המשפחה לצבא ולהעביר מסר ברור – צבא ההגנה לישראל אתכם מהיום ולתמיד.

בקצין העיר מודעים היטב לכובד האחראיות שמוטל על כתפי המודיעים. זו הסיבה שבוחרים בקפידה יתרה את המודיעים. הם עוברים רצף של השתלמויות מקצועיות שמכינות אותם לביצוע המשימה. ועדיין, כל משפחה היא עולם ומלואו. לכל משפחה יש את הדרך שלה לקבל את השכול, את השפה והתרבות הייחודים לה, אבל מה שמשותף לכולם היא העובדה שכולן מסרו למען המדינה את המתנה היקרה מכל – את החיים של היקרים שלהם.

בסוף כל אירוע צוות של קצין העיר יושב עם המודיעים כדי לשמוע את התחושות שלהם, לתמוך בהם.

התפקיד הזה, קשה ככל שיהיה, נותן פרופורציות אחרות לחיים. אני כיום יותר מודה ומברך על דברים שקודם קיבלתי כמובן מאליו: בריאות תקינה, חיוך של הילדים שלי, חיבוק של האישה שלי.

בסופו של יום, עם כל הקושי שבתפקיד, אני לרגע לא שוכח שהקושי האמיתי מצוי בצד השני של הדלת.