איזו אווירה! אתם מרגישים?

נכון, ההרגשה קשה עכשיו ולא בכדי. בעיות רציניות ואתגרים גדולים לפנינו, ברמה האישית סגורים עם המשפחה והילדים, ברמה הלאומית ואפילו הכלל-אנושית במגיפה משתוללת אבל השדה שאנחנו מייצבים בינינו שלא במודע הוא הקובע את הרגשתנו ולכן הקובע גם איך מגיבים ומתמודדים.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

זה בעצם אומר שהכל תלוי בנו. אנחנו יכולים לשבת מדוכאים, להוציא עצבים אחד על השני, להעצים את הקשיים ולסבול. מצד שני, אנחנו יכולים  להשתמש ביכולת הזו לטובה. אין לנו ברירה, העובדה היא שכולנו תלויים וקשורים אחד בשני. מרמת ההרגשה ועד רמת ההישרדות בפועל. על כן, למרות שכולנו אנשים אגואיסטיים, אינדיבידואליסטים ועצבניים בעליל אנחנו חייבים להתגבר ולייצר אווירה שתתן לכולנו כוחות, חיוניות ואפילו שמחה להתמודד עם הכל. כן. שמחה. למה לא? אם אנחנו ביחד מתמודדים עם הכל אז ממה יש לנו לפחד או לדאוג? כמו שיצרנו אפור נייצר כחול-לבן חם ומתוק. את זה דווקא למדתי בקורס של בני ברוך.

קשה לנו באופן אישי, כי את הריק הפנימי רק אינטראקציות חיוביות וחמות עם אנשים אחרים יכולות למלא. בפועל, אי אפשר להתמודד לבד עם המצב שנראה שיצא מכלל שליטה בכל הרמות – עזרה הדדית היא מחויבת המציאות וההצלה היחידה. אפשר להמשיך להתבונן בחדשות בחוסר אונים ולשקוע בעצבות ודאגה או להתחיל להפעיל את כוח הבחירה האישי של כל אחד מאיתנו – לחשוב מחשבות טובות ולבקש שלכולם יהיה טוב. שכולם ירצו להתגבר ולהתחבר וכתוצאה מהמאמץ האישי והקולקטיבי שלנו נראה במעשינו הצלחה.  דווקא אנחנו, החיים בישראל, יודעים שזה עובד. עשינו כך בעבר ולזאת אנחנו מתגעגעים ומשתוקקים עמוק בלב וזוהי ההצלה היחידה שלנו. להיות כעם אחד בלב אחד – מעל לאגו, מעל ההבדלים – רק אז יש במאמצינו ברכה.