חג לאילנות? מאות עצים נכרתו בבקעת אונו בשנה האחרונה

אוהבים לשבת בצילו של עץ, לראות ציפורים מקננות עליו ולנשום אוויר נקי? לכבוד ראש השנה לאילנות, ט”ו בשבט, בדקנו כמה עצים נכרתו בבקעת אונו בשנה האחרונה. לצערנו, גילינו כי לא מעט עצים נכרתו בבקעת אונו – 610 עצים, תחת רישיונות שניתנו ממשרד החקלאות ופקידי היערות ושנכנסו לתוקף בשנת 2021. בין מאות העצים שנכרתו היו 89 דקלים, 85 עצי תמר, 73 ברושים, 44 אורנים, 26 שלטית מקומטת, 24 סיגלונים, 22 אזדרכת, 17 ברכיכיטון, 17 עצי זית ו-16פיקוסים. הסיבות העיקריות לכריתת עצים אלו הן תוכניות בניה ופיתוח תשתיות באיזור ובטיחות.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

על פי נתוני משרד החקלאות ופקיד היערות בגבעת שמואל, בסביון נכרתו הכי הרבה עצים בשנה החולפת – 250 ושישה עצים ניצלו והועתקו למקום אחר. באור יהודה נכרתו 123 עצים; ביהוד-מונוסון נכרתו 113 עצים ואחד הועתק; בקריית אונו נכרתו 46 עצים; בגבעת שמואל גם כן נכרתו 46 עצים ושניים הועתקו; ובגני תקווה נכרתו 32 עצים. רק בשטח תל השומר ניתנו לפני שנה ניתנו מספר רישיונות כריתה שיאפשרו לבנות את השכונה הגדולה שאמורה לקום במקום. אחד מהרישיונות עמד על 4806 עצים לכריתה.

רק בשנה האחרונה אושרו לכריתה כ-295 אלף עצים ברחבי הארץ, כך לפי סיכום שערך הגיאוגרף שי הרשקו על נתוני פקידי היערות, בהם פקידי היערות העירוניים ורט”ג (רשות הטבע והגנים). לשם מניעת כריתת עצים ללא הצדקה נראית לעין או במקרים שבהם שיקולי ההגנה על עצים בוגרים אינם נשקלים די הצורך בעת תכנון וגיבוש תוכניות לפיתוח הניח ח”כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) על שולחן הכנסת הצעת חוק.

מחרתיים (ביום רביעי) צפויה הצעת חוק העצים של ח”כ להב הרצנו לעלות לאישור מליאת הכנסת בקריאה טרומית. בהצעה מוצעים תיקונים לפקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים) ולחוק התכנון והבניה. כחלק מהצעת החוק יוצבו שלטים על כל עץ בוגר שעומד להיכרת ויינתנו לציבור 60 יום לערער על כריתתו. כמו כן, בעל רישיון הכריתה יידרש להציגו לכל דורש בעת הכריתה.

בהצעת החוק נכתב כי “כיום אחוז הערעורים על רישיונות כריתה נמוך מאוד והדבר מעיד על חוסר מודעות של הציבור למתן רישיונות אלו ולכריתת עצים המתוכננת בסביבתו. לשם כך מוצע להוסיף סעיף קטן בסעיף 15א לפקודת היערות אשר מחייב הצבת שלט בשטח בו צפויים להיכרת או להיפגע עצים. מעבר לכך, מוצע כי בעל רישיון כריתה יידרש להחזיקו ולהציגו לכל דורש בעת ביצוע הכריתה, על מנת לחזק את האכיפה בנושא ולמנוע מצבים של כריתת עצים ללא רישיון כנדרש”.

בנוסף לכך, הצעת חוק זו מבקשת להבטיח כי ההכנסות מההיטלים המשולמים בגין קבלת רישיון לכריתת עצים ישמשו למטרת נטיעתם של עצים חדשים ושמירה על המאזן האקולוגי. תקנות לעניין סכומי ההיטלים לא נקבעו עד היום ועל כן הוראות  החוק בעניין זה אינן מקוימות כיום למעשה. כדי לאפשר שימוש נכון ומושכל בכספי ההיטלים שיוטלו לאחר קביעת התקנות האמורות, מבקשת ההצעה לקבוע כי תוקם קרן ייעודית חדשה, שבה ירוכזו כספי ההיטלים. הקרן תוכל לרכז את הכספים ולהשתמש בהם לצורך נטיעות חלופיות חדשות, כפי שקובע החוק, תוך תכנון קפדני ובחינה של התאמת הנטיעות למערכות האקולוגיות הקיימות בישראל.

עוד נכתב בהצעה: “כידוע, לעצים בוגרים תפקידים חשובים ביותר בסביבת החיים האנושית, במיוחד בנופים האורבניים – לרבות הצללה, הפחתת החום, שיפור איכות האוויר, מיתון הרעש, תרומה למגוון הביולוגי ושיפור האסתטיקה העירונית. מעבר לכך, לפי מחקרים רבים, עצים הם פתרון קריטי למשבר האקלים, אשר אופן ההתמודדות עמו עשוי להשפיע רבות על הדורות הבאים. עצים סופחים חנקן מן האוויר, לוכדים מזהמים כמו פחמן דו-חמצני ומזהמים הנפלטים מתחבורה, ומאטים אקטיבית את החרפת המשבר. זאת ועוד, העצים מסייעים להורדת הטמפרטורה בסביבתם ומהווים בית גידול לבעלי חיים רבים”.

“הצעת החוק משפרת במעט את המצב, אבל יש עוד דרך ארוכה”, אומר הרשקו, “למשל, צריך להחזיר את חוות הדעת של פקידי היערות על כל תוכניות הבניה, ללא סייגים כמוצע בהצעת החוק”.

בנוסף להצעתו של חבר הכנסת לפני כשנה פיתחה “מעירים”, קבוצה של אנשי מקצוע ופעילים חברתיים מתחומי התכנון, הבנייה, הסביבה והטכנולוגיה הפועלים להגביר את השקיפות והמעורבות במערכת התכנון והבנייה, מערכת שמאפשרת לכל אחד ואחת לעקוב בקלות אחר תוכניות בניה ורישיונות כריתה לעצים לפי העדפה גיאוגרפית. באתר של מעירים תוכלו למצוא גם מדריך כיצד להגיש ערר על רישיון כריתה.