האביב ברקע וגם הקורנה כאן ולכן, ראשית כדאי שנברר, עד כמה אנחנו, ההורים, פנויים פיזית ורגשית להוביל את הילד לתהליך גמילה ופרידה מחיתול. העיתוי, מבחינתנו, ההורים, הוא אחד המפתחות להצלחה, משום שעלינו, לשמש עוגן עבור ילדינו: עלינו להיות רגועים, סבלניים וסומכים, כדי שילדנו יחוש את הבטחון והרוגע שלנו, גם ובעיקר, ברגעים הפחות מוצלחים שלו.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
התזמון לא תמיד יכול להיות אידאלי, לכן העקרון החשוב של תזמון הוא, האם אנחנו ההורים פנויים לזה? זה דורש מאיתנו אורח רוח ופניות וזה גם נדרש מילדנו. לכן, נבחין תחילה אם אנחנו והילד אכן פנויים כרגע לזה ובמידה וכן, נרצה לבחון מוכנות לגמילה לפי מספר סימנים:
- יכולת מוטורית – האם הילד יודע לשבת לבדו על כסא, להוריד ולהרים לבד את מכנסיו? לכן, נרצה קודם ללמד ולאמן אותו בפעולות מסוג אלו.
- יכולת ביטוי – האם יש לילד יכולת לבטא את צרכיו – הביטוי לא חייב להיות ביכולת דיבור טובה אלא בכל תקשורת מילולית או במחוות המובנים לסביבתו.
- יכולת להבין ולעקוב אחרי הנחיות – האם הילד מבין כשאתם מבקשים ממנו לגשת להביא חפץ מהחדר או להניח אותו במקום? כדאי שנשים לב, שיש לו יכולת הבנה להנחיות ספציפיות, כדי שבהמשך, יוכל להבין את ההנחיה – של ללכת לשירותים כשנתחיל בתהליך הגמילה.
- מוטיבציה לעצמאות – האם הילד עושה בעצמו פעולות יומיומיות – פעולות שאותן הוא כבר מסוגל לעשות בעצמו? בוודאי שמעתם את הביטויים “אני” “לבד” האופייניים לגיל שנתיים, כשהילד מעוניין לעשות דברים בעצמו – הוא חש גדול עם רצון להחליט על עצמו, העניין הוא, שלעיתים אנחנו, ההורים, לא מאפשרים לו ועושים במקומו, כדי שלא יפיל, ישבור, ופשוט ייקח לו כמובן יותר זמן, והאמת שלא תמיד יש לנו סבלנות. הרעיון הוא לזהות את המקומות בהם אנחנו ההורים יכולים לשחרר, ולאפשר לו להתנסות.
- תחושת מסוגלות טובה – איך הילד ניגש להתנסויות חדשות, איך הוא מתגבר על קושי, או חוסר הצלחה, האם כשהוא חווה קושי, אנחנו, ההורים נחלצים מיד לעזרתו או שנותנים לו להמשיך לנסות – כי הילד חש שיכול להתמודד בעצמו : “אני מאמין בעצמי”, בנוסף כשאנחנו עסוקים האם יש לילדינו יכולת איפוק ודחיית סיפוקים.
כמובן לא כל הסימנים צריכים להתקיים, אבל השאיפה שיהיו רבים ככל הניתן, כדי שתהליך הלמידה יעבור כתהליך חיובי. במידה וזיהינו שרוב הסימנים אכן מתקיימים, נתחיל ב”שלב ההכנה מראש” שהנו אחד הגורמים המרכזיים שישפיעו על הצלחת התהליך.
אז מה חשוב לעשות ב-הכנה מראש? נתחיל עם חשיפה לנושא, הכוונה היא שנראה, נתמלל ונשתף את הילד בתהליך, אם זה לאחר שאנו מורידים לו את החיתול, נראה לו את הצרכים שלו, כדי שלא יירתע כשיראה אותם לראשונה בסיר, נציע לו לקחת חלק מהתהליך, אם זה להביא מגבונים או לזרוק את החיתול לפח, במידה ולא מעוניין, לא נכנס למאבקים וננסה למצוא מקומות נוספים בהם הוא תורם ומועיל, כמו למשל, לעזור לערוך את השולחן לפני ארוחה וכד’.
כשנשים לב שהילד עושה קקי בחיתול, נתמלל ונציין בפניו “אתה עושה קקי” כדי שיכיר ויתחבר לתחושה. בנוסף, נשתף אותו בתחושה, שאנחנו מרגישים בבטן כשאנחנו צריכים ללכת לשירותים ונציע לו ללוות אותנו לשם, כדי שיראה שאנחנו מתיישבים על האסלה – ישיבה בעשיית צרכים היא פעולה שהוא אינו רגיל או מודע לה. שתפו אותו, שעוד מעט גם הוא כבר יעשה פיפי וקקי בסיר כמונו הגדולים. עשו לו הכרות עם הסיר והראו לו איפה מיקמתם אותו, הקפידו שהסיר יהיה בשירותים, כדי שלא יהפוך למשחק, והציעו לו לנסות, לדוגמא לפני המקלחת שיישב על הסיר, כך הוא יוכל להתרגל, להתקרב, ללא ציפייה אלא רק עבור ההתנסות – אין הכוונה להוריד את החיתול לפרקי זמן קצרים אלא נקודתית להציע ואח”כ להחזיר את החיתול כדי לא לייצר בלבול. הקריאו לו סיפור, שבעזרתו הוא יידע קצת יותר למה לצפות, ובזמן רגוע של שניכם כשהוא פנוי להקשבה – ספרו לו שאתם שמים לב שהוא גדול ויכול כבר לעשות המון דברים, תצמידו לזה דוגמא או שתיים שהוא גם שמח בהן, כדי שהאמירה תהיה יותר מוחשית וכך יתחבר לכוחות שלו. לאורך היום אפשרו לו מקומות בחירה, שירגיש שיש לו שליטה על עצמו ובבחירות הקשורות בו, לדוגמא אתה רוצה קודם לצחצח שיניים או קודם להתקלח, אתה רוצה לשבת בצד ימין או שמאל, החולצה האדומה או הכחולה וכו’. בעיקר חשוב שיידע, שאנחנו סומכים עליו ומאפשרים לו לעשות ולנסות דברים וכך, ימשיך הרצון שלו להיות עצמאי.
תהליך גמילה מחיתולים דורש מהילד למידה – הקשבה לגופו, לצורך להתפנות, יוזמה ועצמאות בעשיית הצרכים. לאורך התהליך, הילד לומד לשלוט בצרכיו. זה מתחיל מהיכולת לפתח מודעות לתחושות הגוף, לפתח את שרירי האיפוק, שכן עד כה זה נעשה באופן ספונטני בטפטופים, לפתח גם יכולת בדחיית הסיפוקים, משום שזה דורש ממנו לעצור את יתר הפעולות שבהם עוסק כעת, וללכת באופן יזום לשירותים, זה גם דורש יכולת ישיבה וסבלנות כדי לעשות את כל צרכיו. לצד המיומנויות הללו, בעיקר הוא זקוק לנו ההורים, שנהיה רגועים, מאמינים וסבלנים. כך יוכל להאמין בעצמו ויהיה פנוי ללמידה, צמיחה ועשייה.
הכותבת היא מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך ומתמחה בליווי גמילת חיתולים בגישת בעצמי.
מוזמנים לשלוח לה שאלות בהודעות בעמוד הפייסבוק בנושא ההורות, ארבל שרייבמן – הדרכת הורים
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]