ירידה חדה במספר דורשי העבודה בבקעת אונו

לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה מספר דורשי העבודה הפעילים בישראל ירד מתחת ל-200 אלף ועמד בסוף נובמבר 2021 על 191.6 אלף – כך לפי נתוני שירות התעסוקה.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

בשירות התעסוקה מסבירים את הירידה בדורשי העבודה בנובמבר לעומת אוקטובר, שבו היו כ-248 אלף דורשי עבודה פעילים, ב-22.6% בהפסקת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה בסוף חודש אוקטובר. מספר דורשי העבודה בין סוף אוקטובר לסוף נובמבר חווה ירידה נטו של כ-56 אלך דורשי עבודה והעמיד את מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה לנמוך ביותר מאז פרץ משבר הקורונה, אם כי עדיין לא הגיע למספר שהיה ערב פרוץ המשבר שעמד על כ-150 אלף.

גם ביישובי בקעת אונו ניתן לראות את הירידה המשמעותית בשיעור דורשי העבודה בשירות התעסוקה בין אוקטובר 2021 לנובמבר 2021. בסביון נרשמו בחודש נובמבר 31 דורשי עבודה בשירות התעסוקה לעומת 63 באוקטובר – ירידה של כ-51%; בגני תקווה נרשמו בחודש נובמבר 250 דורשי עבודה בשירות התעסוקה לעומת 446 באוקטובר – ירידה של כ-44%; בגבעת שמואל נרשמו בחודש נובמבר 274 דורשי עבודה בשירות התעסוקה לעומת  472 באוקטובר – ירידה של כ-42%; בקריית אונו נרשמו בחודש נובמבר 469 דורשי עבודה בשירות התעסוקה לעומת 800 באוקטובר – ירידה של כ-41%; ביהוד-מונוסון נרשמו בחודש נובמבר 470 דורשי עבודה בשירות התעסוקה לעומת 772 באוקטובר – ירידה של כ-39%; ובאור יהודה נרשמו בחודש נובמבר 686 דורשי עבודה בשירות התעסוקה לעומת 1,049 באוקטובר – ירידה של כ-35%.

הירידה הגבוהה ביותר מבין יישובי בקעת אונו בשיעור דורשי העבודה היתה בסביון ואילו הנמוכה ביותר היתה באור יהודה.

על אף הירידה הגדולה בשיעור דורשי העבודה בין אוקטובר לנובמבר בשירות התעסוקה מסייגים ומבהירים כי לא כל מי שנגרע ממצבת דורשי העבודה בהכרח חזר לעבודה. כמו כן, בהינתן שמספר המשרות הפנויות במשק מוסיף להיות גבוה אך סביר שרבים מבין מסיימי הזכאות לא חזרו לעבודה ולא מעט מהם יתקשו לשוב לעבודה. סביר גם כי חלק מאלה שיתקשו לחזור לעבודה עלולים להזדקק לקצבאות סוציאליות ומהם שאף עלולים לפרוש משוק העבודה, בהינתן שמסיימי הזכאות הם דורשי עבודה מבוגרים (בני 45 ומעלה).

בנובמבר 45.5% מדורשי העבודה היו בני 51 ומעלה, לעומת 42.8% ערב המשבר, 31.8% מדורשי העבודה היו בני 50-35, לעומת 34.6 ערב המשבר, ו-22.8% מדורשי העבודה היו מתחת לגיל 35, לעומת 22.6% בערב המשבר. לשם השוואה, בשיא המשבר עמד שיעור הצעירים על 44.2% ושיעור המבוגרים על 23.9%.

מבחינת מגדר שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה גבוה משל הגברים – 52.8% לעומת 47.2%. מרחק של 0.6% בלבד מההתפלגות שנרשמה ערב המשבר בפברואר 2020 שעמדה על 52.2% נשים שדרשו עבודה לעומת 47.8% גברים.

על פי נתוני הלמ”ס, מספר המשרות הפנויות עמד באוקטובר על 143,274, השקולות ל-5.07% מסך המשרות המשק, לעומת 138,113 בספטמבר, השקולות ל-4.92% מסך המשרות. לאורך המשבר, ההנחה היתה שהחזרה לשגרה תהיה הדרגתית יותר כאשר ההערכות דיברו על כך שגם חודשים לאחר שהמשק יחזור לפעילות מספר דורשי העבודה יהיה גבוה ומספר המשרות הפנויות יהיה נמוך. אלא שבנובמבר, כעשרה חודשים לתחילת מבצע החיסונים ולחזרת המשק לפעילות, עולה תמונת מצב הנוגדת את ההערכות המוקדמות – מספר דורשי העבודה יורד בקצב גבוה מהצפוי ואילו מספר המשרות הפנויות לא רק שגבוה אלא שעולה בעקביות בחודשים האחרונים.

כמו כן, היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות הולך ומתקרב לזה שנהג ערב המשבר – אם בתחילת 2021 היחס עמד על 11.7 דורשי עבודה על כל משרה פנויה, הרי שבאוקטובר הוא ירד כבר ל-1.9 ואילו בנובמבר כבר הגיע ל-1.7, קרוב מאוד ליחס שנרשם בפברואר 2020 ועמד על 1.6.

בשירות התעסוקה מסבירים את הפרדוקס בשלוש מגמות שאפיינו את שנת 2021 – האחת, תמה תקופת הזכאות לדמי אבטלה למי שנפלט משוק העבודה במהלך משבר הקורונה אשר הובילה לירידה במספר דורשי העבודה.

השנייה, השתנו הטעמים של דורשי העבודה, השהייה הממושכת של דורשי העבודה מחוץ למעגל העבודה במהלך משבר הקורונה לצד שינויים והתאמות שנערכו בשוק העבודה הובילה לשינוי בסדרי העדיפויות של העובדים ובוודאי של דורשי העבודה. כיום אנשים מחפשים עבודה שמאפשרת יותר גמישות, איזון משמעותי יותר בין בית לעבודה ופחות נכונים להתפשר על משרות. מציאות זו, מדגישים באגף המחקר, מובילה לכך שגם בתום תקופת הזכאות רבים עדיין לא ממהרים לשוב לעבודה, כי הטעמים שלהם ביחס לעבודה השתנו במהלך המשבר. העדות לשינוי בטעמים כל כך מתחדדת כאשר מתבוננים בעלייה בחוב משקי הבית, המלמדת על כך שחרף הלחץ הכלכלי אנשים אינם ממהרים לשוב לעבודה.

השלישית, כמו העובדים גם שוק העבודה השתנה, שנת הקורונה הובילה להאצה משמעותית בשינויים שעברו על שוק העבודה עוד קודם למשבר. השוק היום הרבה יותר דיגיטלי, מהיר ותובע מיומנויות עבודה אחרות. כך, שאין הלימה בין מה שהשוק מחפש לבין מה שיש לדורשי העבודה להציע. או שהמשרות המוצעות הן פחות מכישורי דורש העבודה, או שכישורי דורשי העבודה פחותים ממה שהשוק מחפש. אי ההלימה הזאת מובילה לכך שמספר המשרות הפנויות נותר גבוה חרף הירידה במספר דורשי העבודה.