מה זו התשובה הזו – לא יודע?

למה לא השתתפת היום בחוג? לא יודע ,למה את לא רוצה ללכת לחברה/יום הולדת? לא יודעת, למה עשית/בקשת את זה? לא יודע….

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

למה זה קורה?

לפעמים זה קורה מהחשש מביקורת במיוחד אם השאלה התחילה בלמה את.ה לא… לפעמים כי הם מפחדים לאכזב אותנו, או שהם חוששים מהתגובה שלנו והתוצאה שעשוייה להגיע בעקבותיה.

לפעמים הם בכלל כרגע מוסחים, לא ממש בקשב, אבל מיד פעם הם באמת לא זוכרים או לא יודעים.

גם לנו המבוגרים קורה שאנחנו נסערים ולא ברור לנו מה זו הסערה שמתחוללת בנו מבפנים ולמה בכלל אנחנו כאלו דרוכים.

בעצם  גם אנחנו לא תמיד יודעים לעשות את החיבורים – בין הסיפור או אירוע שיושב אצלנו ברקע וההשפעה שלו על התחושות והמעשים שלנו וכן, לפעמים אנחנו לא מחוברים או יודעים לדייק את התחושה מבפנים וכך גם אצל הילדים.

מה יכול לעזור לאותם רגעים ואיך כדאי להגיב שה”לא יודע” מגיע?

1.אמפטיה – לנסות לרגע לראות את נקודת מבטו של הילד ולהבין את המקום שלו, שהוא כרגע מוסח/מוצף/לא בעניין.. ולענות לו במשפט אמפטי קצר בסגנון “קורה שגם אנחנו לא יודעים”/”זה בסדר לא לדעת”.

2.נמנע מלשפוט, להוכיח לתקן או לבקר – “אין מצב שאתה לא יודע..” משום שזה מקטין – מוריד את תחושת הערך העצמי ומעמיס צפיות.

3.נהיה מודל – ביום יום נשתף אותם ביום שעבר עלינו, במחשבות, ברגשות, וטעויות שלנו וגם בתחושה הזו של מה נסגר איתנו לפעמים…

4.נתייעץ איתם – מידיי פעם אנחנו נתייעץ איתם, כך הם יתחברו למחשבות שלהם ויקבלו מאיתנו הערכה על הדעות שלהם.

5.בעיקר נאפשר להם להיות הם.

התגובות שלנו הן המפתח, ליחסים שלנו עם הילדים, הן המפתח לדימוי העצמי שלהם, אם אני בסדר, לא בסדר/ מקבלים אותי, לא מקבלים אותי כמו שאני, הן המפתח להתמודדות העתידיות שלהם בסיטואציות שונות, וכמובן להתקדמות, לדרך של הילדים שלנו.

הכותבת היא מדריכת הורים ומרצה בתחום ההורות מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך

להמלצות נוספות בהורות – ארבל שרייבמן הדרכת הורים