המשרד לביטחון לאומי מפרסם סקר מדאיג על השימוש במשחקי רשת בקרב בני נוער

יותר מ-40% מבני הנוער המשחקים במשחקי רשת נחשפו לתכנים בלתי הולמים ובעיקר לאלימות, שיימינג, תוכן מיני והצעות מגונות. כך עולה מסקר שפרסם המשרד לביטחון לאומי, באמצעות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105 ולשכת המדען הראשי.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

הסקר, שכותרתו “סיכונים בעולם הגיימינג” , בוצע ברבעון הרביעי של שנת 2022 על-ידי חברת מדגם עבור המשרד לביטחון לאומי. הסקר נערך בקרב 435 מרואיינים בגילי 18-12, מתוך מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, ללא אוכלוסייה חרדית.

מתוך הסקר עולה כי:

• 70% מבני הנוער בישראל משחקים במשחקי רשת.
• 84% בקרב בנים לעומת 57% בקרב בנות.
• בחברה הערבית נרשמו אחוזים גבוהים יותר – 82% לעומת 66% בחברה היהודית.
• 86% מהמשחקים במשחקי רשת משתמשים בשירותי שיחה (צ’ט ושיחות קוליות), בעיקר באפליקציית “דיסקורד” ובשירותי המשחק עצמם.
• למעלה מ-50% מהשחקנים עברו במהלך המשחק לחדר פרטי עם שחקן שאינם מכירים, ו-18% מהשחקנים עברו לשיחה בצ’אט פרטי עם אדם שאינם מכירים. מהסקר עולה כי גם בני נוער ששוחחו עימם בהרחבה על הסכנות ברשת פעלו כך.

שעות שימוש עיקריות:

• 43% מבני הנוער משחקים בין שעה לשעתיים בממוצע ביום בימי חול ו-12% משחקים למעלה משלוש שעות.
• בסופי שבוע ובחגים הנתונים עולים: כ-66% מבני הנוער משחקים למעלה משעתיים בממוצע.
• המשחקים הפופולאריים ביותר הם משחקי ספורט קבוצתיים (דוגמת FIFA ו- NBA).

שיחות במשחקי רשת:

• למעלה מ-50% מבני הנוער עברו לשיח ב”חדר פרטי” עם שחקן שאינם מכירים. שיעורים גבוהים יחסית נרשמו בקרב בני נוער חילוניים (כ-60%).
• 18% מבני הנוער נכנסו גם לצ’אטים באפליקציות הרלוונטיות עם אנשים שהם אינם מכירים, שיעורים גבוהים יחסית נרשמו בקרב בני נוער דתיים (כ- 25%).

סכנות במשחקי הרשת:

• כ-33% מבני הנוער המשחקים במשחקי רשת, מסרו לפחות פעם אחת את פרטי חשבון המשתמש שלהם. רובם המכריע מסר זאת לאדם שהוא מכיר (קרוב משפחה או חבר).
• כ-33% מבני הנוער קיבלו פרטי חשבון משתמש מאדם אחר, כאשר 7% קיבלו פרטים מאדם שאינם מכירים במרחב הפיזי.
• כ-25% מבני הנוער דיווחו כי ביקשו מהם פרטים אישיים כבר במשחק ראשון עם מישהו שאינם מכירים הכרות מוקדמת. שיעורים גבוהים יותר נרשמו בקרב בנות (כ- 30%) ובקרב בני נוער מהחברה הערבית (כ- 35%).
• למעלה מ- 40% מבני הנוער נחשפו לתכנים לא הולמים ובכללם בריונות וביוש, תוכן מיני ואף הצעות מגונות. שיעורי חשיפה גבוהים במיוחד לתכנים לא הולמים נרשמו בקרב בנות (כ- 47%).
• כ-66% מבין אלו שנחשפו לתכנים לא הולמים דיווחו עליהם, בעיקר להורים ולחברים. הסיבה העיקרית לחוסר דיווח היא: “לא חשבתי שזו עבירה”.
• 84% מבני הנוער ציינו שהוריהם שוחחו איתם בהרחבה על הסכנות ברשת. השיעורים הגבוהים נמצאו בקרב בנות (כ- 86%), בני 14-12 (כ- 87%) ובמגזר הערבי (כ- 88%).
• 86% מבני הנוער ציינו שבבית הספר שוחחו איתם בהרחבה על הסכנות ברשת. שיעורים גבוהים יותר בקרב בנות (כ-87%), ובקרב בני 14-12 (כ-89%). בקרב בני נוער יהודים מסורתיים נרשמו שיעורים נמוכים יותר (כ- 78%).

המלצות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105 שבמשרד לביטחון לאומי:

• הורים – היו מעורבים בחיי הילדים שלכם ברשת. שימו לב היכן הם גולשים, עם מי הם משוחחים, היו ערניים לשינויים בהתנהגות, בהרגלים ובשימושים של ילדיכם בטלפון.
• אם בתכם או בנכם נפגעו ברשת, צלמו את המסך, תעדו ושימרו את המידע. חסמו את הפוגע בפלטפורמות השונות, אך אל תמחקו את החשבון. כל מידע שיישמר יכול לעזור לאתר את הפוגע. תמכו בילדכם וזכרו תמיד – ילדכם הוא הקורבן. הוא לא האשם בפגיעה.
• חשוב לא להיענות לדרישות הסחיטה, לא לשלם כסף ולא לשלוח תכנים נוספים. במרבית המקרים שיתוף פעולה עם הפוגע לא מפסיק את הסחיטה וההטרדה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: “הגנה על ילדים ברשת זהו יעד. במטרה לצמצם אלימות ופגיעה בילדים ברשת, המשרד לביטחון לאומי פועל מסביב לשעון ומאפשר לפנות באופן מקוון.

במיוחד בחופש הגדול, בו הילדים ובני הנוער נמצאים שעות רבות מול המסך, חשיבותו של מוקד 105 במשרד לביטחון לאומי עולה.

במטרה למקד את פעילות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת אנו עורכים סקרים ומעודדים את ההורים ואת הדמויות החינוכיות לשוחח עם הילדים על הסכנות האפשריות במשחקי המחשב, וקוראים לדווח על כל מקרה חשוד”.