פורעים חרדים קיצונים ירקו על סיכת החטופים של ראש העיר יהוד

מאות הפורעים הקיצוניים ממשיכים להגיע בכל יום באוטובסים מאורגנים כדי לפגוע במרקם החיים בעיר יהוד מונוסון, מסתובבים בלילות ברחובות וצורחים, התושבים חסרי אונים ומנסים להרגיע את ילדים הקטנים המפוחדים. אחרי למעלה מחודש של מהומות והפרת הסדר הציבורי, החלו תושבי יהוד להתארגן כדי להיות חומה אנושית להגן על העיר יהוד מפני חדירת הקיצוניים.

ראש העיר אמנון סעד פנה לתושבים ושיתף כי ניסה להגיע להידברות עם הפורעים אך הם התכוונו לפגוע בו וירקו על סיכת החטופים שנמצאת על חולצתו. אחד התושבים מספר: חלאס, החיים שלנו הפכו להפקר. אין משטרה ואין משילות, הילדים שלנו בוכים מבכי. לא מספיק מלחמה וטילים, צריך גם הלתמודד עם העבריינים האלה. באים לדבר איתם, הם צוחקים לנו בפנים ואומרים טוב שהחיילים שלכם נהרגים בעזה. זה הגיוני המציאות הזאת?

מתוך דברי ראש העיר לתושבים: "אני מבקש לשפוך אור על האירועים הקשים שהתרחשו בחודש האחרון במתחם אאורה ברחוב אשכנזי- ויצמן.
לאחר שהיזם קיבל את כל האישורים החוקיים להריסה, דיפון וחפירה — נכנסה רשות העתיקות לאתר, כנדרש, כדי לבדוק אם קיימים בו ממצאים היסטוריים. במהלך העבודות התגלה סרקופג (ארון קבורה מאבן) שעליו איור – ייתכן פגאני, שומרוני או יהודי – וכאן החלה ההסתבכות.
מרגע זה ואילך הפך היזם יעד לאיומים קשים, הפחדות, בריונות בביתו ובמשרדו – עד כדי השלכת מטען חבלה לעבר ביתו. לדברי היזם, מטרת ההתקפות היא סחיטה – על ידי גוף בשם “אתרא קדישא”, עמותה פרטית שאינה מוכרת על ידי המדינה או רשויות החוק.

וזה קורה עוד לפני שרשות העתיקות בכלל סיימה את בדיקותיה או קבעה את מהות הממצאים. ובינתיים – חייהם של תושבי הסביבה הפכו לסיוט מתמשך.
במהלך הפגנת אמש, שוחחתי עם חלק מהמפגינים. עמדתם: גם אם מדובר בספק-יהודים – יש להשאיר את העצמות באתר. הם דורשים מהיזם לשנות את תכניות הבנייה, מהלך שיביא לדחייה של חודשים ארוכים ולעלויות כבדות.
עמדתי בעניין זה ברורה ונחושה: איננו מדינת הלכה, והעירייה תפעל אך ורק על פי חוק. הצעתי למפגינים לקבור את הממצאים בקבורה יהודית מכובדת – אף שלדעתי האישית, אין מדובר בקברים יהודיים כלל והם כמובן סירבו בתוקף, לעמרם אסור אפילו לחשוף את הקברים אלא לקבוע על פי מראה אם הם יהודים או לא.
שני דברים מנחים אותי:
1. איכות חיי התושבים הסובלים מהמתרחש סביב אתר הבנייה.
2. קידום הפרויקט והחזרת המפונים לביתם.
אבל צריך לומר את האמת: חלק מהפורעים שהגיעו למקום – אינם נאבקים על קדושת המתים, אלא על חורבן החיים של החיים. הם בזים למדינה ולסמליה – אחד מהם ירק כשראה את סיכת החטופים שעל דש חולצתי.
אני לא יודע איך זה ייגמר, והאם רבני ישראל יגלו אומץ לאשר קבורה ראויה של “ספק-יהודים” בבית עלמין יהודי. אבל אני כן יודע: אסור לנו להירתע. העיר שלנו לא תהיה הפקר.
לסיום, מצורפים בזה כרטיסי הביקור של אותם פורעים מאמש, התמונות מדברות בעד עצמן!!