הסוף לחד-פעמי? הכירו את המיזם החברתי הרב-פעמי של תושבת קריית אונו

מי מאתנו לא היה באירוע שבסופו נאספו עשרות שקיות זבל גדושות הכוללות כלים חד-פעמיים רבים. לפי עמותת צלול, בישראל נעשה בכל שנה שימוש בכ-9.5 מיליארד כלים חד-פעמיים. מחקרים מראים שישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם בצריכת מוצרי פלסטיק חד-פעמיים לנפש. כל אחד מאתנו צורך וזורק 539 כלים חד-פעמים בשנה.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

על פי משרד האוצר, הצריכה הביתית השנתית של מוצרים חד-פעמיים מפלסטיק עומדת על כ-7.5 ק”ג לנפש, פי חמישה מאשר באיחוד האירופי. ההוצאה השנתית של משקי הבית על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים עומדת על כ-1.3 מיליארד שקל. סך ההוצאה בישראל מתקרב ל-2 מיליארד שקל. הצריכה הביתית השנתית של מוצרי חד פעמי מפלסטיק עומדת על כ-7.5 ק”ג לנפש, פי חמישה מאשר באיחוד האירופי.

בעוד כשבוע, ב-1.11, ייכנס לתוקף מס קניה על הכלים החד-פעמיים ואנו נשלם 11 שקל לכל ק”ג של כלי פלסטיק חד-פעמיים. מטרת המס היא הפחתת הצריכה של הכלים החד-פעמיים שאינם מתכלים, נשארים פה מאות ואלפי שנים ומזהמים את סביבתנו.

מעמותת צלול מדגישים כי “חייבים להפחית את השימוש הבלתי מורסן בכלי הפלסטיק החד-פעמיים ולחזור לעשות שימוש חוזר בכלים רב-פעמיים ובכך להפחית את השלכת הפסולת, שינוע מיותר, בזבוז משאבים, זיהומים ובפגיעה בבריאות שלנו ובסביבה. שימוש חוזר בכלים רב-פעמיים זו כלכלה מעגלית במיטבה – מייצרים את המוצר ומשתמשים בו מאות ואולי אלפי פעמים”.

ג’ודי לקס, בת 39, אמא לשלוש בנות ותושבת קריית אונו, החליטה להקים מיזם חברתי ובאמצעותו לעשות שינוי בצריכת מוצרי הפלסטיק החד-פעמיים. לקס, אוצרת מדעית של תערוכת משבר האקלים במוזיאון הטבע בתל אביב, רכשה שני סטים של כלים מנירוסטה הכוללים – כוסות, צלחות, מזלגות, כפות וסכינים המיועדים ל-50 עד 100 איש שאותם היא משכירה לאירועים פרטיים בסכום סימלי. “הרעיון הגיע בעקבות כינוסים של הכיתות שהבנות שלי השתתפו בהם וכולם הביאו אליהם את הדבר הכי נוח – כלים חד-פעמיים”, מספרת לקס, “ראיתי את הבזבוז האדיר – זה משהו שלוקח שעות לייצר, ימים לשנע והרבה אנרגיה מושקעת בזה. אתה משתמש באיזה כוס פלסטיק במשך 10 שניות ופשוט זורק אותה ואז שולפים עוד אחת. היינו מוציאים המון שקים של זבל אחרי כל פעילות של סך הכל 30 ילדים”.

אז מה עשית בעניין?

“החלטתי שהשנה, כשהבת האמצעית שלי חוגגת בת מצווה, תהיה יותר ערכית ונלמד אותה על כל מיני ערכים של עזרה לזולת ומשפחתיות ואהבה לסביבה. כחלק מהרצון לא רק לדבר ערכים אלא לעשות את מה שאנחנו מתחייבים עליו, החלטנו שאת האירוע הכיתתי הראשון השנה של הבת הבכורה שלי בתיכון נעשה עם כלים רב-פעמיים. חיפשתי מישהו שאפשר לשכור ממנו כלים רב-פעמיים באיזור ולא מצאתי. בגבעת שמואל יש פרויקט כזה אבל רק לשכונה שלהם ובגני תקווה יש כלים אבל הם מפלסטיק וכאשר שמים אוכל חם בכלים מפלסטיק זה מאוד לא בריא כי הפלסטיק משחרר כל מיני חומרים לאוכל כשהוא חם. חיפשתי כלים להשכרה מנירוסטה שנוכל לשטוף אותם במדיח אחרי זה ושכל האופרציה תהיה קלה, אבל פשוט לא היה. אחרי חושבים של כמה דקות אמרתי שאם זה המצב וזה חשוב בואו נקים עמדה כזאת כאן. אנחנו עיר שמאוד פעילה בנושא הזה ויש המון יוזמות ירוקות בעיר שלנו ולהמון אנשים מאוד אכפת מהסביבה וכל פעם כשאני מדברת על הנושא הסביבתי יש הרבה הסכמה ושיתוף פעולה. נכון שזו השקעה כספית ראשונית לא קטנה אבל אני חושבת שאם כבר לתרום אז בדרך הזאת. רכשתי שתי ערכות של כלים, כל אחת מיועדת ל-50 סועדים והוספתי גם מדבקות נייר שאפשר לסמן איתן את השם על הכוסות”.

איך הבת הבכורה שלך הגיבה לרעיון של האירוע הכיתתי עם כלים רב-פעמיים?

“היא היתה קצת נבוכה וחששה בהתחלה מהתגובות של החברים לכיתה אבל כולם ממש עפו על זה וביקשו לדבר איתי אחרי זה. זה ממש עושה גלים. זו איזושהי פעולה סופר קטנה שהיא מאוד מסקרנת ושונה וכשמבינים את הערך שלה היא הופכת למאוד משמעותית. אני מאוד מבינה את הנוחות של החד-פעמי ואני לא באה להטיף לאף אחד אבל אנחנו חייבים להבין מה ההשלכות של זה על הסביבה שלנו. אחת האפשרויות לעשות שינוי זה לאפשר לאנשים לתכנן אחרת באמצעות הערכות הרב-פעמיות שאני משכירה“.

מה עשית אחרי האירוע הזה?

“אחרי אותו אירוע עשינו אירוע לבת האמצעית שלי – קבלת שבת כיתתית וגם הבאתי את הכלים הרב-פעמיים. היינו כ-100 איש באירוע והיתה התלהבות מטורפת של הכיתה. החלטתי להעלות פוסט בפייסבוק על זה ואני המומה לחיוב ממספר התגובות והשיתופים שהדבר הזה קיבל. לא ציפיתי לזה. כבר שכרו ממני בסופ”ש האחרון מבית הספר ניר, דיברו איתי הבוקר על הסופ”ש הזה ויש לי כבר הזמנה לסופ”ש הבא. זה ממש חי וזה פשוט תענוג. העלות היא ממש כלום – עלות ההשכרה של הערכה הקטנה היא 20 שקל וזה עולה פחות מלקנות את הכלים החד-פעמיים לאותו האירוע, עלות ההשכרה של הערכה הגדולה היא 35 שקל. המטרה היא קודם כל להחזיר את ההשקעה הראשונית וזה גם סכום שאנשים ירגישו שיש להם איזושהי התחייבות להחזיר את הכלים, נקיים כמובן. כשאני מוסרת את הערכה אני מצרפת גם דף עם כמה עובדות על הכלים החד-פעמיים, הנזק הסביבתי והבריאותי שהם עושים כדי שיהיה קל לדבר על השינוי הזה שנעשה והמעבר לרב-פעמי. יש פה איזו הירתמות שאתה מתבקש לבצע. יש המון סיבות למה לא להמשיך עם הכלים החד-פעמיים ואני מקווה שיקומו עוד הרבה מיזמים כאלה ויותר ויותר אנשים יאמצו את השימוש ברב-פעמי”.