כשהטיפול פוגש את הגלים: התואר החדש שמבקש לשנות את עולם הטיפול בישראל

בימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם גל עצום של טראומה, חרדה ופוסט-טראומה, גם עולם הטיפול מחפש כיוונים חדשים. יותר ויותר אנשי מקצוע מבינים שלפעמים ריפוי לא מתחיל רק בשיחה על ספה או במעגל קבוצתי בחדר,  אלא דווקא בתנועה, בטבע, בגוף ואפילו בתוך הים.

מתוך ההבנה הזאת נולד מסלול חדש ויוצא דופן בקריה האקדמית אונו: תואר B.A. במדעי ההתנהגות עם הכשרה בגלישה טיפולית, שנפתח בשיתוף עמותת 'הגל שלי'. התכנית, שעתידה להיפתח בשנת הלימודים הקרובה, מבקשת להכשיר דור חדש של אנשי טיפול, מנחים ואנשי חינוך – כאלה שיידעו לשלב בין ידע פסיכולוגי וכלים טיפוליים לבין עבודה מעשית במרחב הימי. מאחורי היוזמה עומדים אנשי טיפול ואקדמיה, שרואים בשילוב הזה הרבה יותר מטרנד. עבורם, מדובר בתשובה אמיתית למציאות הישראלית החדשה.

“הים מאפשר להגיע למקומות שטיפול רגיל לא תמיד מצליח להגיע אליהם”

מי שמוביל את ההכשרה הוא ד"ר אריאל עזרא, מטפל בקבוצות ממוקדות טראומה בעמותת 'הגל שלי', וראש ההכשרה בגלישה טיפולית במדעי ההתנהגות בקריה האקדמית אונו. לדבריו, העיתוי שבו התכנית נפתחת הוא לא מקרי. "מאז ה-7 באוקטובר, אנחנו רואים עלייה אדירה במספר האנשים שמתמודדים עם טראומה", הוא אומר. "המערכת מבינה שצריך להרחיב את סל הכלים הטיפוליים, במיוחד כאלה שמבוססים על גוף, טבע וחוסן". לדבריו, הגלישה הטיפולית מציעה משהו שטיפול קלאסי מתקשה לעיתים לייצר. "טראומה לא נשארת רק בזיכרון, היא נרשמת בגוף. לכן, לפעמים שיחה בלבד אינה מספיקה. בגלישה יש עבודה פיזית, רגשית וקבוצתית בו-זמנית. אתה מתמודד עם פחד, עם חוסר שליטה, עם נפילה וקימה מחדש. בתוך החוויה הזאת נבנים חוסן ותחושת מסוגלות". אבל עוד לפני הגלישה עצמה, יש את הים. "היציאה מהקליניקה אל מרחב פתוח של מים, חול ואופק אין סופי משנה משהו בנפש", מסביר ד"ר עזרא. "יש מחקרים שמראים שסביבה ימית משפרת תחושת רווחה נפשית. הים מאפשר לאנשים לנשום אחרת".

לא עוד רק ללמוד פסיכולוגיה, אלא לחוות אותה

כחלק מתפיסת הלמידה היישומית של התואר, המסלול החדש מציע סביבת התנסות יוצאת דופן. לצד הקורסים האקדמיים במדעי ההתנהגות, הסטודנטים יעברו תהליך חווייתי דרך עולם הים והגלישה, וישתלבו בעבודה מעשית במרכזי עמותת 'הגל שלי' לאורך כל תקופת הלימודים ."בשנה הראשונה הסטודנטים עצמם יתנסו בתהליך קבוצתי דרך הגלישה", מספר ד"ר עזרא. "הם ילמדו להכיר את דפוסי ההתמודדות שלהם, איך הם מגיבים לתסכול, לפחד, לחוסר אונים. רק אחרי שחווים את זה על עצמנו, אפשר באמת ללוות אחרים".

בהמשך ההכשרה יעברו הסטודנטים לעבודה מעשית עם קבוצות שונות, ובהן בני נוער בסיכון ונפגעי טראומה. "בשנה ב’ הם ישתלבו כמנחים מסייעים בקבוצות, ובשנה ג’ כבר ינחו קבוצות בעצמם", הוא מסביר. "המטרה היא להכשיר אנשי מקצוע שידעו לשלב בין עולם הטיפול לבין עבודה חווייתית במים".

כשהגלים הופכים לשפה טיפולית

אחד ההיבטים המעניינים בגלישה טיפולית הוא האופן שבו חוויית הים הופכת לכלי רגשי. "אנחנו עובדים הרבה דרך מטאפורות", מספר ד"ר עזרא, "למשל, משתתפים מדברים על 'זרמים' בחיים שלהם, על גלים שמפחידים אותם, על הצורך ללמוד מתי להילחם ומתי לשחרר. אלה רגעים טיפוליים מאוד חזקים".

לדבריו, דווקא העובדה שהים בלתי צפוי הופכת אותו למרחב למידה משמעותי. "אי אפשר לשלוט בים. אתה לומד להתמודד עם חוסר ודאות, עם נפילות, עם הצורך לקום מחדש. עבור הרבה אנשים שמתמודדים עם טראומה זו חוויה משנה חיים".

גלישה טיפולית היא כבר מזמן לא רק יוזמה קהילתית או פעילות פנאי. בעולם מתפתח בשנים האחרונות תחום מקצועי של Surf Therapy, הכולל מחקרים, תכניות טיפול והכשרות ייעודיות. בשנים האחרונות, צברה עמותת 'הגל שלי' ניסיון כגוף ידע משמעותי בתחום. "כבר קיימים עשרות מחקרים איכותניים שמצביעים על התרומה של גלישה טיפולית", אומר ד"ר עזרא, שמשמש גם כראש יחידת המחקר והפיתוח בעמותת 'הגל שלי'. "התחום עדיין מתפתח מחקרית, אבל ברור שיש כאן פוטנציאל עצום". לדבריו, גם בישראל התחום צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות, בעיקר על רקע העלייה בצרכים בתחום בריאות הנפש. "אנחנו רואים יותר ויותר מערכות ציבוריות שמבינות את החשיבות של טיפולים מבוססי טבע, גוף ותנועה", הוא אומר. "זה כבר לא נתפס כמשהו אלטרנטיבי, אלא כחלק מהעתיד של עולם הטיפול".

עמותת 'הגל שלי' נוסדה לפני 13 שנים ופועלת ב-12 מרכזים ברחבי ישראל. העמותה מקנה חוסן נפשי באמצעות גלישת גלים, דרך מודל חינוכי-טיפולי-שיקומי, ופועלת עם אוכלוסיות המתמודדות עם משבר או אתגר. לעמותה מענים קבוצתיים לאוכלוסיות בסיכון, נפגעי טראומה, משפחות שכולות, חוזרי שבי ומשפחותיהם, ופצועים בגוף ובנפש. דרך התוכנית רוכשים המשתתפים והמשתתפות כלים להתמודדות – כמו בים, כך גם בחיים. עד היום כ-20,000 בוגרות ובוגרים כבר השלימו את התוכנית. שיתוף הפעולה עם הקריה האקדמית אונו יאפשר התמחות של 360 מעלות, שבה האקדמיה פוגשת את השטח.

לא צריך להיות גולש מקצועי

למרות השם המסקרן של ההכשרה, לא נדרש ניסיון קודם בגלישה כדי להתקבל למסלול. "לא צריך לדעת לגלוש", מדגיש ד"ר עזרא. "צריך בעיקר חיבור לים, פתיחות לעבודה עם אנשים ויכולת שחייה בסיסית". המסלול מיועד לצעירים שמחפשים מקצוע עם משמעות חברתית עמוקה – כזה שמשלב טיפול, חינוך, עבודה קבוצתית ועשייה בשטח. "אנחנו לא מכשירים מדריכי גלישה", מסכם ד"ר עזרא. "אנחנו רוצים להכשיר אנשי מקצוע שיֵדעו לעזור לאנשים ברגעים הכי מורכבים שלהם – דרך הים והגלישה".

בנוסף, עמותת 'הגל שלי' מספקת ציוד וביטוח מלא, ואפשרות לגלוש ולהתאמן בכל 12 מרכזי העמותה לאורך חופי הארץ מצפון לדרום – גם מעבר לשעות הלימודים.

בסיום הוא מבקש לתת קרדיט גם למי שהובילו את הקמת התכנית: ד"ר רונן ברגר, שיזם והניע את המהלך, וד"ר דפנה ליבר, ראש תכנית מדעי ההתנהגות בקריה האקדמית אונו, שלדבריו "האמינו שאפשר לחבר בין אקדמיה, טיפול וטבע, וליצור מסלול חדשני שמתאים בדיוק לרוח התקופה".

לפרטים נוספים לחצו כאן