עיריית קריית אונו העניקה ל-8 מתושביה את אות יקיר העיר; ולמי הוענקה אזרחות כבוד?

עיריית קריית אונו קיימה אתמול (26.12) טקס הענקת אות כבוד לשמונה יקירות ויקירי העיר לשנת 2020 והענקת אזרחות כבוד לנשיא המדינה יצחק (בוז’י) הרצוג באולם עלומים בעיר. תושב העיר אהוד גרף הנחה את הטקס וביים אותו אורן הללי מנהל תחום התרבות והאירועים במתנ”ס.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

הטקס נפתח בעיבוד מיוחד לשיר “הלוואי” שאותו שרה הזמרת טום כהן לצלילי קונסרבטוריון קריית אונו בניצוחו של גיא פדר ובניהולו של בר ערמון שביחד עם מתופפי להקת דרך הקצב, בניהולו האמנותי של משה דוידוביץ’.

ראש עיריית קריית אונו ישראל גל פתח את הטקס באומרו ליקירי העיר: “לכם, יקירי העיר, שאני מכיר מקרוב, אני מודה  מעל במה זו באופן אישי על עשייתכם המשמעותית למען העיר ותושביה והשפעתכם על צביונה של העיר היום. כל אחד ואחת מכם אחראי לכך שהעיר שלנו הפכה למה שהיא – עיר עם קהילה של אנשים שאכפת להם, שמהווים השראה עבור עוד רבים וטובים, עיר שהיא מותג”.

לפני הענקת אות אזרחות כבוד של העיר לנשיא המדינה הוקרן סרטון שבו נראה אביו הנשיא חיים הרצוג ז”ל, שזכה גם הוא לאזרחות כבוד של קריית אונו לפני 31 שנים, במלוא 50 שנה לעיר. הנשיא התרגש מהמחווה ואמר: “התרגשתי מאוד מהמחווה היפה. זהו עונג גדול עבורי לקבל אזרחות כבוד של העיר. אגב, זו העיר הראשונה המעניקה לי אות כבוד. אין ספק שקריית אונו היא עיר שיודעת להתפתח, לצמוח, להתאים את עצמה למציאות המשתנה ולבלוט במפה הישראלית כמופת של שורשים איתנים, שמצמיחים פירות מבורכים”.

בהמשך הוזמנו יקירי העיר לבמה, כאשר עבור כל אחד מהם הוכן סרטון קצר בבימויו של יריב רובין, מנהל המדיה הקהילתית במתנ”ס, שהוקרן באירוע. ראש העירייה ישראל גל, מ”מ ראש העירייה וסגנו רון מלכה, סגני ראש העירייה עמי כחלון וירון יעקובי, המשנה לראש העירייה משה דאלי ויו”ר ועדת הבחירה אלי בן מנחם העניקו ליקירי העיר את מגן ההוקרה עם ספר על מייסדי קריית אונו מאת תושבת העיר נילי פורת, בתו של ראש ועד הכפר הראשון מנחם זיידמן.

הכירו את יקירי קריית אונו:

יהודית ארליך, שנולדה ביפו ב-1950, היתה מחנכת בביה”ס רימונים ובחט”ב בן צבי, הובילה פעילות התנדבותית לקירוב לבבות בין עולים חדשים וותיקים, פרויקט עיתונאות בביה”ס וטקסים. היא שילבה אוכלוסיות מיוחדות בכיתות רגילות, עסקה בבימוי והפקה של כל האירועים העירוניים, בפרויקט ייחודי להנצחת השואה דרך סיפור אישי של ניצולי שואה תושבי העיר והובילה פעילות התנדבותית במועדון “אנוש”.

שלום אשואל, שנולד ב-1936, היה איש קבע בצה”ל בדרגת סא”ל. בשנים 1986-1985 הוא ניהל את דפוס “אוריינט”. משנת 1986 ועד היום הוא מנהל את בית הכנסת “צעירי ישראל” והוא חבר ועד העמותה “מכון משה” לחקר הרמב”ם.

דרור בירנבאום, שנולד בקריית אונו ב-1961, כיהן כמזכיר הפועל קריית אונו וכמזכיר מועצת פועלי קריית אונו. הוא היה ראש עיריית קריית אונו בשנים 2002-1993 ומשנת 2003 הוא מנהל חברות בינלאומיות. הוא נמנה על מייסדי תנועת הנוער של מפלגת העבודה – מנו”ף, והיה היו”ר הראשון שלה. הוא היה יו״ר הוועדה המרחבית לתכנון ובניה “אונו”, חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, חבר המועצה הארצית לתכנון ובניה, חבר מועצת הכבלים והלוויין, חבר מועצת המנהלים של תיאטרון בית לסין, חבר הנהלה ומזכירות ההתאחדות לכדורגל וחבר מרכז ולשכת מפלגת העבודה.

יהודית לוין, שנולדה בחיפה ב-1937 ועברה לגור עם משפחתה בכפר אונו ב-1950, היא גננת משנת 1965 ועוסקת 56 שנה בחינוך ילדים. היא הקימה גן מיוחד לגילאי שנה וחצי ועד ארבע וחצי בו היא עובדת עד היום. היא מתנדבת זה 30 שנה שלוש פעמים בשבוע במועדון “גלבוע” בעיר שהינו מועדון חברתי למען אנשים עם צרכים מיוחדים.

שאול (צ’יטה) צ’יטיאט ז”ל, שנולד בעיראק ב-1940 ונפטר ב-18.11.2020, שכל את בנו הטייס עמרי ז”ל. הוא היה סא”ל בחיל התותחנים ולחם במלחמות ישראל ובמבצעים חשובים. עד שנת 1992 הוא שירת במילואים בהתנדבות בפיקוד העורף במלחמת המפרץ. הוא היה סמנכ”ל תפעול במפעל רונדופלאס, ראש מחלקת הביטחון בחברת שופרסל. בשנים 2020-2004 הוא היה חבר מועצת העיר קריית אונו והשנים 2002-1998 הוא החזיק בתיק הביטחון העירוני. הוא היה יו”ר יד לבנים בקעת אונו והאגודה למען החייל. הוא דאג לרווחת חיילים בודדים ולטקסי בר מצווה ובת מצווה לילדים נזקקים. הוא הוביל להקמת חדר ההנצחה העירוני, לפרויקט “קהילה יוצרת זוכרת” המחבר בין פורום אמני בקעת אונו לבין המשפחות השכולות, הוא יצר מסורת של טקסי זיכרון עם תלמידי חט”ב שז”ר ב”חורשת הבנים” והיה שותף בהפקת ערבי הזיכרון העירוניים.

רענן רשף, שנולד בתל אביב 1935 ועבר להתגורר בה ב-1965, נשוי לתמרה לבית פישר, מהמשפחות הראשונות שהקימו את הישוב, ויחד איתה החל במבצע התנדבותי של תיעוד תולדות העיר. הוא התגייס עם גרעין “השומר הצעיר” לקיבוץ זיקים והשתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. הוא ניהל את הארכיון הטכני של מכון ויצמן. משנת 2002 ועד היום הוא מנהל את הארכיון היישובי של קריית אונו, והוא מעביר הרצאות ומארגן ומדריך סיורים להכרת היישוב והארץ. הוא הפעיל את סניף החברה להגנת הטבע בבקעת אונו לאורך שנים והוא השתתף בסקרים ובחפירות ארכיאולוגיות של בתי כנסת ואתרים עתיקים בארץ. הוא פעיל במועצה לשימור אתרים בישראל וחבר ועדת מחוז תל אביב. הוא אוטודידקט שלימודיו הפכו אותו למומחה בקנה מידה ארצי להיסטוריה וארכיאולוגיה של קריית אונו ושל ארץ ישראל.

מרים שגיא, שנולדה בוורשה שבפולין ב-1948 ועלתה לארץ ב-1957, היתה טכנאית ארכיטקטורה. היא היתה פעילה בהתנדבות בוועדי ההורים בקריית אונו והיתה גם יו”ר ועד הורים יישובי והשתתפה בוועדות חינוך.  בשנים 1994-1987 היא היתה מנהלת המחלקה לתרבות במועצת פועלי קריית אונו, מנהלת “מופת”. בשנים 1997-1994 היא היתה מזכירת נעמת בקריית אונו, בגבעת שמואל ובגני תקווה. בשנים 2000-1998 היא ניהלה את פרויקט מרכז בני ארזים בראשל”צ והתנדבה במרכז עד 2006. בשנת 1995 היא התנדבה בעמותה למען הקשיש בקריית אונו ובשנת 1998 התמנתה ליו”ר העמותה למען הקשיש, לימים עמותת “על”ה”, ומאז היא מכהנת בתפקיד זה. בשנים 2017-2002 היא היתה יו”ר נעמת גבעתיים ויישובי בקעת אונו. בשנת 2000 היא היתה שותפה להקמת מנהלת הנשים העירונית קריית אונו שבה היא פעילה עד היום. ב-2012 היא היתה שותפה פעילה בהקמת עמותת “אחת אחת” מנהלת הנשים, בקעת אונו.

דינה שחר, שנולדה בבני ברק ב-1943, היתה ב-1970 מחנכת וסגנית מנהלת בבית הספר רימונים. בשנים 1989-1980 היא היתה המנהלת של בית הספר ניר. בשנים 1993-1990 היא היתה מפקחת במשרד החינוך. בשנים 2001-1993 היא היתה סגנית ראש העירייה לענייני חינוך, מנהלת אגף החינוך ויו”ר הנהלת המתנ”ס. היא הכינה תוכנית אב ארוכת שנים לחינוך ופעלה רבות להנצחת המורשת העירונית דרך תוכנית לימודי ההיסטוריה היישובית. היא ערכה את הטקסים העירוניים – שואה, זיכרון ועצמאות ואירועי קיץ וחגים. היא הקימה להקות נוער בתחום השירה המחול והתיאטרון, את מועדון הגיל הרך וצהרונים, קתדרה לגמלאים, ויחידה לקשרי קהילה בשכונות החלשות.

יהודית ארליך חתמה את הטקס בשם כל היקירות והיקירים: “אף אחד מאיתנו לא המציא את הגלגל. כולנו הולכים בדרך אותה סללו קודמינו והיא תמשיך גם אחרינו ותיצור מעגלים שמשתלבים ומתחברים לשרשרת אנושית של מעשים טובים”.

בסיום הטקס הסתובבו המוזמנים לאירוע בין 33 יצירות של 33 אמנים ואמניות תושבי ותושבות העיר שביחד יצרו את התערוכה “מסע בזמן”, שאותה אצרו בצוותא עדי לוי פאר, מנהלת ono.art, מרכז האמנויות של המתנ”ס, ונטע גולד, שסייעה בהתנדבות גם לעיצוב התפאורה באולם.