משה שירי בכתב ההגנה נגד תביעת לשון הרע של ליאת שוחט: “זו תביעת השתקה”

תושב אור יהודה משה שירי, שהיה פעיל במטה הבחירות של ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט, משיב לכתב התביעה של ראשת עיריית אור יהודה נגדו בגין לשון הרע, אליה הצטרפה העירייה  כתובעת. בכתב התביעה, כזכור, נמנו 58 פרסומי לשון הרע לכאורה ברשתות החברתיות ובשלטי חוצות שנכתבו בלשון בוטה ושעליהם לטענת התובעות אחראי שירי.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

עוד נטען בכתב התביעה כי הנתבע מנסה לכאורה להכפיש את ראש העירייה כנקמה על אכיפת חריגות בניה נגדו שקיווה שראש העירייה תכשיר וכי פרסם לכאורה פרסומים רבים באמצעים מגוונים, כגון במרשתת בפרופיל פיקטיבי ושלטי חוצות. בכתב התביעה נדרש פיצוי בסכום של 2,550,000 שקל וכן חיובו של שירי להתנצל בפומבי על דבריו.

שירי מצדו, בין שאר טענותיו, טוען כי ראש העירייה עצמה מתגוררת במבנה שבו נפלו חריגות בניה, כי קידמה עניינים הנוגעים למשפחתה ומקורביה, כי הגיש התנגדות אישית בעניין בית שבו מתגוררת ראש העירייה אשר התקבלה בחלקה על ידי הוועדה לתכנון ובניה. עוד טוען הנתבע כי לא הוא העלה את הפרסומים הפיקטיביים לרשת, אך הפרסומים בפרופיל הפיקטיבי מוגנים בחוק ויש בהם אמת.

בכתב ההגנה של שירי, שמיוצג על ידי עו”ד פזית רוור, נטען בין השאר כי “תביעה זו דינה להידחות על הסף באשר הנתבע לא העלה את הפוסטים, נשוא תביעה זו, למרשתת. כפי שטוענות התובעות המדובר בפרופיל פיקטיבי ואין לדעת מי הגורם העומד מאחוריו”.

בנוסף מצוין בכתב ההגנה כי “גם אם ניתן היה לקשר בין הנתבע לפרופיל הפיקטיבי, טענה המוכחשת בכתב הגנה זה, הרי שלמען הזהירות בלבד ייטען, כי כל אותם פרסומים, בגינם תובעות התובעות את הנתבע, כמו גם האודיו, חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק, לרבות אמת דיברתי, בתום לב, ביקורת כנגד נושא משרה וחובה מוסרית לפרסמם”.

כתב ההגנה מכיל טענות רבות לגבי מינהל לא תקין בעירייה ואף טענות כי הנתבע זכה לאיומים שבגינם הגיש תלונות למשטרת ישראל. כן טוען הנתבע כי התביעה נועדה להשתיק אותו, מעלה טענות לגבי ניסיונות חיזור כביכול אחרי הנתבע על ידי ראש העירייה וטענות לכאורה לגבי פעילות עבריינית ממש של ראש העירייה, בעצמה או באמצעות אחרים לטענתו.

בכתב ההגנה צוין בין השאר כי “הנתבע הגיש תלונות למשטרת ישראל בדבר איומים על חייו ועל חיי בני משפחתו כאשר במסגרת תלונות אלו הצביע על הקשר הישיר בין אותו יזם (היזם אלה עזרא – מ.ל.ג.) לתובעת 1. כמו כן הגיש הנתבע תלונות למשטרת ישראל בגין הונאות, הוצאות כספים במרמה, פלישות על קרקעות ציבור, מסירת נכסי ציבור ליזם ובניית חומה על קרקע ציבורית בבית בו התובעת 1 מתגוררת תוך ניסיון להכשיר את השרץ מלווה במסמכים ובאודיו”.

בעניין קטעי אודיו ווידאו שאותם הקליט והסריט הנתבע נכתב בין השאר: “אלו הועברו למשטרה ולעיתונאים על מנת שאלו יבדקו את טענותיו כבדות המשקל; כמו גם אלו הועברו לחבריו הקרובים וייתכן שבעת ביצוע תחקיר על ידי אותם עיתונאים העבירו קטעי אודיו אלו לבדיקה ו\או אלו זלגו מחבריו הקרובים ומאן דהוא עשה בהם שימוש שלא בידיעתו של הנתבע; לרבות צירופם לאותו פרופיל פיקטיבי”.

עוד נטען בכתב ההגנה כי: “(…) למעשה מדובר בתביעה נקמנית של אישה זנוחה אשר חיזוריה כלפי הנתבע נדחו פעם אחר פעם על ידו. (…) חיזוריה האובססיביים כמעט ועלו לו בחיי נישואיו”.

בין השאר נטען על ידי שירי כי “מדובר בתביעת השתקה והפחדה מהסוג המקומם ביותר בו נבחר ציבור עושה שימוש בכוח השררה על מנת להפיל חיתתו על חבר קרוב לשעבר אשר נחשף למעשי נקמה ושחיתות מצד התובעת 1 ובאשר הוא מכיר באופן אישי את התנהלותה”.

בנוגע לעניין הסעד המבוקש – כ-2.5 מיליון שקל, הנתבע טוען כי “מדובר בתביעה קנטרנית, נטולת כל בסיס, שסכומיה מופרזים ואינם מעוגנים במציאות ואשר דינה להידחות”.

בתגובה לכתב ההגנה שיגרו ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט והעירייה כתב תשובה שבו מחו על הכפשות ראש העירייה. בין השאר התייחסו לטענותיו של הנתבע בנוגע לקשר אישי רומנטי בין הצדדים: “לא היה ולא נברא” וכי “אלו טענות אולטרא-שוביניסטיות”. כן הוכחשו שאר הטענות של הנתבע המייחסות מינהל בלתי תקין, קידום קבלנים ומקורבים ומעשים פליליים לכאורה לראש העירייה ולעירייה. עוד הוסיפו בכתב התשובה כי “מדובר בתביעה שמדגימה את אחד ממסעות הדיבה החמורים שנראו במדינת ישראל, אם לא החמור מכולם”.

במסגרת כתב התשובה מטעם ראש עיריית אור יהודה והעירייה הנכבדים הוסף, בין השאר, מכתב של משרד הפנים מיום 21.1.20 המעיד על מורכבות הנושאים בתיק זה. במכתב נכתב על ידי הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים, כרמית פנטון, כי מומלץ לראש העירייה להימנע מהשתתפות בדיונים שבהם ישנו חשש לניגוד עניינים מעתה ולהבא.

פנטון כתבה במכתב: “כעולה מתשובת היועמ”ש מיום 1.12.19 ומיום 10.12.19 ניתנה הנחיה ע”י היועמ”ש ופעלת לפיה – ונמנעת מהשתתפות בדיונים לגבי המיתחמים בהם היו למשפחתך נכסים. אלא כעולה מהתשובה, השתתפת בדיון ביום 7.3.19 בו אושר תב”ר באחד המיתחמים. (…) מאחר ואנו עוסקים בחשש למצב של ניגוד עניינים, הרי כפי שנפסק לא אחת בפסיקה יש להקפיד בכגון דא, גם על מראית פני הדברים. לגופם של דברים – אישרו תב”ר אינו הליך טכני גרידא, ובודאי לא לענין הימנעות מהשתתפות בדיונים בשל ניגוד עניינים, ולכן, מכאן ולהבא, נכון יהיה להימנע מכל השתתפות בדיון הקשור למיתחמים אלו, כפי שנעשה על ידך בדיונים האחרים, כמפורט במכתבה של היועמ”ש”.

ממשה שירי נמסר בתגובה: “בניגוד לטענת הגברת ליאת שוחט, כל הכתוב בכתב ההגנה מגובה במסמכים, פרוטוקולים, צילומים ותצהירי חברי המועצה. מוטב לה לתובעת שתלמד היטב את כתב ההגנה והמסמכים הנלווים אליו”.

מטעמה של ראש עיריית אור יהודה עו”ד ליאת שוחט נמסר בתגובה: “כתב ההגנה ההזוי שהוגש ללא כל אסמכתאות מעלה על הכתב סיפורים מופרכים עד כדי גיחוך. נדמה שבניסיונו להימלט מאימת הדין מפאת חומרת מעשיו, אומר הנתבע כל אשר על דמיונו. הנתבע כותב שקרים הזויים מתוך רצון לברוח מהדין אליו נתבע, ולכן ראש העיר והעירייה ימצו עימו את הדין בבית המשפט. צר לי שאתם נותנים יד לאיוולת שכזו ומפרסמים סיפורים שכאלה ללא כל אסמכתא או חיבור למציאות. אם זו הדרך, אפשר להמציא סיפור בכל נושא ועניין ועל כל אדם, ולהעלותם, ללא כל תימוכין, במסגרת דיונים משפטיים ובחסותם. כנראה אצל הנתבע, אלביס עדיין חי והעולם שטוח”.

הדברים יתבררו בבית המשפט שיקבע אם לאשר את טענותיו של הנתבע או שמא יקבע שמדובר בלשון הרע.