החורף אמנם לקראת הסוף, אבל הקורונה החזירה את השיח על מערכת החיסון למרכז העניינים. "החשש הגדול הוא חשיפה של אוכלוסיות עם מערכת חיסון חלשה לנגיף. אך גם לאנשים שאינם באוכלוסיית הסיכון ה"קלאסית" מומלץ לתמוך כרגע במערכת", מסביר רן הירש, מייסד חברת המזון a1c foods eatsane.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
גם אלמוג גולד-רוטנברג, נטורופטית ומנהלת קהילת אכילה בימי קורונה בפייסבוק מדגישה שלפני תוספים וצמחי מרפא אקזוטיים, הכי פשוט להתחיל מהתזונה היום יומית שלנו. "ישנה מגמה עולמית של חזרה למקור, ללוקאלי ולמקומי", היא מסבירה, "וזאת הזדמנות טובה לחזור להרגלי חיים ולתזונה בסיסית, עונתית ומקומית, לא מעובדת. כזאת ששומרת על הערכים התזונתיים ובאמת מגנה עלינו. מזונות שבעת מחלה וחולשה כדאי להימנע מהם הם מזונות קשים לעיכול כמו ארוחות עם המון מרכיבים שונים שידרשו המון השקעת אנרגיה ממערכת העיכול. כמו כן מומלץ להימנע בצינון מדברי חלב, פירות הדר (לא כולל לימון) ומפחמימות ריקות".
רן הירש מייסד חברת a1c foods השיק לפני מספר שבועות את מותג הלחם המהפכני eatsane. "בימים האחרונים קיבלתי המון תמונות בפייסבוק ובוואטסאפ, של תמונה איך נראה ״לפני ואחרי״ הבידוד. אני מאמין שכדאי ורצוי לנצל את הזמן הפנוי (מדי) ולנסות לשמור על תזונת הגוף והמשפחה שלנו, או אפילו לנסות דברים חדשים שעד היום לא התפנינו אליהם.
לפני שאנחנו מתחילים דברים חדשים, או משנים את התזונה הקיימת של המשפחה, בואו נבין במה מדובר.
מותג eatsane הושק לפני מספר שבועות ברשתות וחנויות הטבע והבריאות בישראל עם סדרת מוצרי לחם מופחתי פחמימות והפך לדבר החם הבא על מדפי הלחמים.
לדברי הירש, "התחלנו עם פרליני השוקולד לאנשים שסופרים פחמימות, ועכשיו אנחנו מציגים לעולם את הדבר הבא בתחום האוכל השפוי והטעים – לחם עם 2.6 גרם פחמימה בלבד בכל פרוסה, טבעוני ללא חומרים משמרים ועשיר בחלבון צמחי וסיבים. זו בהחלט מהפכה!"
"בשנים האחרונות התחלנו להבין מהי בעצם פחמימה/סוכר ומה עודף שלהם עושה לגוף שלנו" מסביר הירש. "פחמימה = סוכר. ככל שאנחנו צורכים יותר פחמימות, אנחנו בעצם מכניסים לגוף שלנו יותר ויותר סוכר. סוכר בכמויות שלא בריא לנו, ולא בריא לילדנו. עד היום לא היו חלופות אמיתיות לצורך, ולחיבור החזק שיש לנו ללחם. הקמנו צוות מנצח של שפים רופאים ודיאטנים אשר פיתחו את הנוסחה בה אנו משתמשים באפיית הלחמים, והצלחנו להגיע למוצר מנצח. לחם על בסיס קמחי שקדים ואגוזים, טרי, טעים, ועם רק 2.6 גרם פחמימה לפרוסה (בלחם רגיל יש כ 15 גרם, ובלחם קל כ 7 גרם!). ולא רק זה, אלא עם הרבה יותר חלבון וסיבים, וללא חומרים משמרים וחומרי E בכלל.
בגלל הקורונה נוצר ביקוש גדול לקניה און ליין ושליחות עד הבית, כך שניתן להשיג את הלחם באתר החברה https://eatsane.com/, ברשתות טבע וחנויות הבריאות ברחבי הארץ. הלחם גם כשר למהדרין – לנדא.
מה עוד אפשר לעשות כדי לחזק את מערכת החיסון שלנו כשאנחנו בבית חוץ מלהוריד משמעותית את כמות הפחמימות?
"כדי לדעת איך לחזק את מערכת החיסון שלנו אנחנו צריכים קודם כל להבין אותה", אומרת אלמוג גולד-רוטנברג, נטורופטית ודיאטנית. "גוף האדם מכיל כ-60 טריליון תאים, מתוכם 20 מיליארד תאים הם תאי מערכת החיסון. המערכת החיסונית מוגדרת לעתים כחוש השישי. היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע למסרים ספציפיים המגיעים למוח ומפעילים את התהליך החיסוני. מערכת החיסון עובדת בשיתוף פעולה עם מערכות הגנה אחרות בגוף. יש לה אבחנה דקה גם בין גוף עצמי לזר ויש לה גם זיכרון חיסוני".
איך נוכל לתמוך בגוף בתקופה הזאת?
שינה – אולי כדאי לוותר על עוד מבזק לילה וללכת לישון יותר מוקדם, שכן, לשינה מספקת יש תפקיד מכריע על מערכת החיסון. מחקרים מצאו שחוסר שינה מוריד רמת תאי T שהם מרכיב חשוב במערכת החיסון. כמה שעות אנו אמורים לישון בלילה? על פי המלצות איגוד השינה הלאומי בארה"ב: פעוטות אמורים לישון 10-13 שעות ביממה, ילדים – 9-11, נוער-8-10, ומבוגרים מינימום 7-9 שעות. לאחר חצות מומלץ כבר להיות בשינה עמוקה. זאת השעה (על פי שעון האיברים הסיני) שהכבד עוסק בספיגת החומרים החיוניים מהמזון ומסלק את הרעלים מהגוף.
פירות וירקות – אולי זה נשמע בנלי להזכיר שבירקות ופירות יש ריכוז חומרים המגנים עלינו ושלל נוגדי חמצון, אבל רוב האנשים בעולם המערבי אוכלים מגוון מצומצם של ירקות כתוספת לארוחה עצמה. מומלץ לצרוך בכל ארוחה 30-50% . כשהירקות התומכים ביותר במיגור וירוסים וחיידקים הם הירקות הלבנים – שום, בצל בראשם וגם כרובית, כרוב, צנונית ועוד שעל פי הרפואה הסינית יש להם זיקה גם לריאות. את השום והבצל כדאי לאכול חיים וחתוכים- כך ממקסמים את מיטב החומרים הפעילים בהם. בתבשילים כדאי להוסיפם בסיום הבישול. הירקות הכתומים גם הם מרכיבים חשובים בתמיכה חיסונית- דלעת, גזר, בטטה, מלון כתום, אפרסמון ועוד מכילים בטא קרוטן המתפרק לוויטמיני A.
תבלינים: בעיקר חריפים: ג'ינג'ר, פלפלים, ציפורן, אורגנו, כורכום – כדאי לתבל בהם את האוכל ולשתות כחליטות. מדובר בריכוז חמרים פעילים העוסק בחיטוי, אנטי דלקתיות ופיזור חיידק, טפיל או וירוס כשכבר חדר לגוף.
גרעיני דלעת – מכילים ריכוז של אבץ. רכיב מרכזי בתפקוד החיסוני בגוף ובעוד שלל תפקודים פיזיולוגים קריטיים כמו תמיכה בבלוטת התריס, בערמונית ועוד. חשוב לצרוך אותם לא קלויים. אפשר כ"שקדי מרק" , לשלב בסלטים או על תבשילים ואף כנשנוש נחמד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]