אונו News 
עומרי יקר שלי
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
בהגיעי לגיל 40 התחלתי את תהליך השינוי ביני לביני, אשה, אמא, רעיה, חברה והשאלה הכואבת שעמדה בפניי, היא מי אני בעצם, איפה אני בנקודת הזמן ולאן אני רוצה להגיע. בהסתכלות על חיי הבנתי שמשהו חסר לי, התהליך ההתחלתי היה ללמוד על עצמי לאן אני רוצה בעצם להגיע ומה עוצר בעדי.
אז, למדתי שאני חסרת ביטחון למרות שהראיתי אחרת, חשבתי עליי שאני לא מספיק טובה, שאין לי הרבה מה להציע, הרגשתי ריק וחוסר עניין למרות שהייתי בעשיה ולמרות שבהסתכלות על חיי הכל נראה לי שלם ומעניין.
להצטרפות למיזם החברתי להנצחת עומרי – Omriki – אמהות למען נוער ע”ש עומרי ליג’י ז”ל
כמו בהחלטות קודמות בחיי, לקחתי אחריות ובחרתי להציל אותי מעצמי ומהמחשבות שחשבתי עליי ויצאתי לדרך. למדתי להעצים אותי, לפרגן לי ואפילו לאהוב אותי כמו שאני, למדתי על ההרגלים שלא תמיד שירתו אותי, שליטה, אימפולסיביות, גם חוסר סבלנות ובעיקר שאני יודעת הכל יותר מכולם, אני חושבת שלא מעט פעמים הייתי קצת אגרסיבית, התעקשתי שמה שאני אומרת הוא הנכון ולא פעם במקום להקשיב לעומד מולי, התגוננתי והתעקשתי להוכיח שאני צודקת.
מאז אני עוברת דרך, משנה, מתקנת, מתבוננת על התוצאות ומרגישה איך אני מתקרבת בכל יום בעוד צעד לחגית שאני שואפת להיות. לומדת להקשיב ולהכיל, לחמול ולחבק, להבין, לאהוב, לחזק ולהתחזק, מקשיבה לעצמי ומתקנת ולמען האמת מאוד שלמה עם הדרך, מאוד קשובה להרגלים ההם שבעבר הלא רחוק סיפרו לי את תיסכולי חיי ומנהלת אותם בחוזקה.
אז מה בכל זאת מטלטל את השקט? לכל תובנה יש אחת אחריה.
בשבועות האחרונים אני חווה קושי רגשי עצום, רגישות שהופכת לעלבון, כזו שמכאיבה, שמערערת את הביטחון, שעד לא מזמן חשבתי שהתגברתי, חשבתי שאני כבר אחרי, ששום דבר לא יכול להכאיב לי יותר מחסרונך, כל אמירה או הסתכלות של מישהו כלפיי נראתה לי שולית וקטנונית, אני חזקה. שיחה שהסתיימה בויכוח קולני ובאמירה צורמת חבטה אותי אל תהומות נשמתי, טלטלה את השקט המדומה שיצרתי לי בנשמתי. מילים שעד לא מזמן היו פורחות להן באויר עכשיו הפכו להיות לי לשבר. ואני שואלת את עצמי מה עושה את זה לכל כך קשה? כל כך הרסני? ואני לומדת שאובדנך ניפץ גם את מערכת החיסון הרגשית שלי, פגיעה ישירה, שהפכה לנכות הרגשית שלי.
למדתי שמעטפת הלב נפגעה, שאני חשופה, רגישה, כואבת מכדי להכיל עוד, חסרונך כל כך כואב, שאין בי את ההגנה מפני קרני התוקפנות. או כמו שאמר חברי הטוב ״להכנס לים המלח עם פצע פתוח״.
עומרי אהוב שלי
יחד איתך נפגעה מעטפת הלב ששומרת מפגיעות והיום הבנתי שאני חשופה לכאב הכי שולי והתובנה הזו באה להגן עליי, עכשיו שאני מודעת אלמד לאט ובסבלנות איך לייצר את קליפת המגן, כמו קרום שיבנה מחדש וישמור ולו במעט על ליבי החשוף.
החולשות שלי הופכות להיות החוזקות שלי.
אוהבת ומתגעגעת. אמא.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
