גני תקווה: הצצה מבפנים להיערכות העורף במבצע "עם כלביא"

פחות משבוע לאחר סיום מבצע "עם כלביא" והמערכה מול איראן, וכעת הגיע זמן הסיכומים. "אונו ניוז" ממשיכה בסדרת כתבות לסיכום אירועי החירום בבקעת אונו, תוך הזדמנות להאיר בזרקור על היערכות הרשויות בזמן אמת.

והפעם: הרשו לנו להביא בפניכם את השתלשלות האירועים דרך עיניו של תומר ברזילי, ששימש כראש מטה החירום (רמ"ט) של עיריית גני תקווה במהלך ימי המבצע.

מאז מאי 2022 מכהן תומר כמנכ"ל תאגיד החברה לפיתוח גני תקווה, אותה הוא מוביל בעזרת תפיסת ניהול עירונית חדשנית, המשלבת בין מוכנות מבצעית ואחריות קהילתית.

במציאות שבה החירום הפך לשגרה – ברזילי היה מהאנשים שפעלו מסביב לשעון כדי ליישם את מדיניות החירום של ראש העיר, ליזי דלריצ'ה, במטרה להבטיח כי גני תקווה תישאר חזקה ויציבה.

בראיון מיוחד עימו, מספר ברזילי כיצד נערכה עיריית גני תקווה מבעוד מועד למצבי החירום, היערכות שהוכחה כמצילת החיים הלכה למעשה עם תחילת המערכה ב-13 ביוני.

"במהלך מבצע "עם כלביא", נבחנה מוכנות העיר בכל פרמטר. לשמחתנו, עמדנו בכל אחד מהם בצורה מרשימה במיוחד", מכריז ברזילי.

לדבריו: "בגני תקווה נשמעו לאורך 12 ימי המבצע 33 אזעקות, במהלכן נרשמה תגובה אחראית של התושבים שהקשיבו להנחיות בצורה מלאה. כבר עם קבלת ההתרעה מפיקוד העורף על אפשרות להסלמה מול איראן, הפעלנו את מכלול החירום העירוני. הוא כלל את מנהלי האגפים ובעלי תפקידים ייעודיים וחלופיים. כבר בשעה 03:00 לפנות בוקר, עם תחילת התקפת הנגד הישראלית, הוקפצו כלל הכוחות אל העירייה , שפעלה ברציפות 24/7 לאורך כל המבצע".

כיצד נערכתם בזמן אמת?

"בזמן המבצע נערכנו גם לתרחישים של פגיעה ישירה בעיר: תרגלנו פינוי אוכלוסייה, פתיחת מרכז קליטה לתושבים והפעלה מתואמת של כלל הגורמים.

במקביל, מרחבים מוגנים ציבוריים הוכנו בכל רחבי היישוב, לרבות מוסדות חינוך ומבני ציבור – תוך התאמה לנגישות, זמינות ויכולת מענה מהירה בכל שכונה. על פי דירוג שפורסם ב"ישראל היום", גני תקווה דורגה כעיר הממוגנת ביותר בישראל – עם יחס מרשים בין מספר הרחובות לבין כמות המרחבים הציבוריים המוגנים. כמו כן, פעלנו מול פיקוד העורף כדי להציב שלוש מיגוניות חדשות ברחובות מרכזיים והנהלים הפנימיים חודדו בשיתוף עם פיקוד העורף".

האם נרשמו נפילות או נזקים בעיר?

"במהלך המבצע אותרו כ־30 שברי יירוט ברחבי העיר. סיירת הביטחון יחד עם עובדי אגף הביטחון העירוני הוזנקו לשטח מיד לאחר כל אירוע, סגרו את המתחמים והזעיקו את חבלני המשטרה לפי הנהלים.

לשמחתנו, לא נרשמו פגיעות בנפש או נזקים חמורים. רק רסיסים שהתפזרו בשטחים ציבוריים גרמו לנזקים קלים, כמו ניפוץ זכוכיות בגינות פרטיות.

כל המוקדים נסרקו, כאשר השטחים הציבוריים הושבו לפעולה שוטפת, כולל ניקוי יסודי, תיקוני תשתית ומענה למי שנפגע. התושבים עודכנו בזמן אמת בכל ערוצי התקשורת, מה שסייע לשמור על שקט, רוגע ותחושת אחריות הדדית".

מה לגבי ההיערכות ברמה החברתית?

"פתחנו לאורך ימי המבצע שמרטפיות לילדי תושבים חיוניים, התאמנו את פעילות הקאנטרי העירוני לקיץ, וחידשנו את הדשאים במתחמים הציבוריים – כהיערכות מוקדמת לחזרה לשגרה. בנוסף, ליווינו תושבים שחששו לשהות בביתם: הענקנו דיור חלופי או מפתחות למרחבים מוגנים, ודאגנו להסברה נגישה על הנחיות פיקוד העורף. כל פעולה נעשתה במהירות, ברגישות ובתחושת שליחות עמוקה כלפי הקהילה".

אילו תובנות מרכזיות הפקתם מהאירוע?

"הצורך המרכזי היה לשמר שגרת חירום לתושבות ולתושבים גם בתנאים של אי ודאות. במהלך המבצע בלטנו ביכולת לשמור על רציפות תפקודית – גם בתנאי חירום מורכבים, הפעלנו מערך איסוף נתונים עדכני שאִיפשר לקבל תמונת מצב שוטפת על צרכי התושבים, זאת לצד קיום קשר ישיר עם ועדי הבניינים כדי להבין מי נמצא בבית, מי זקוק לסיוע, וחשוב מכל ולוודא שאף אחד לא נשאר לבד.

המבצע חידד עיקרון אחד ברור: מוכנות אמיתית נבחנת בזמן אמת, כשנדרש לפעול תוך דקות, מתוך הבנה, אחריות והכרת תפקיד. בזירות מורכבות כמו שראינו ברמת גן, בת ים ובאר שבע, יש צורך בתגובה עירונית רחבה: לוגיסטית, רגשית, הסברתית ותפעולית, ולכן ההיערכות בשגרה, מסייעת להגיב מהר ובצורה אפקטיבית בחירום.

בגני תקווה תרגלנו בהצלחה את היכולת להפעיל את כל המערכות במהירות. כל זאת בזכות שגרת תרגול קבועה, תדרוכים שוטפים ומנהלים שיודעים להוביל גם ברגעי לחץ".

אולי יעניין אותך גם: פרויקטים מובילים ודירות חדשות בבקעת אונו והסביבה