"עד החטוף האחרון": מובילות הקהילה הליברלית של גני תקווה בקריאה להמשיך את המאבק

מדינה שלמה עצרה את נשימתה במהלך חג שמחת תורה השבוע. שנתיים לאחר הטרגדיה הלאומית הגדולה מאז קום המדינה, רבים מאיתנו זכו לשובה של התקווה והאופטימיות, עם חזרתם של 20 מאחינו משבי החמאס ברצועת עזה, בחזרה לאדמת ישראל ולחיק משפחותיהם.

בטור מיוחד ל"אונו ניוז" משתפות לירן דורטגולץ, צחית אלדשטיין, מיטל לוין ומיכל ברנר, מובילות קהילה הליברלית של גני תקווה אשר הובילה במשך כשנתיים שורה רחבה של פעילויות מחאה למען השבת החטופים, את אשר על ליבן.

"הקהילה הליברלית של גני תקווה קמה לפני כשלוש שנים מתוך הרצון לשמור על מדינת ישראל דמוקרטית ומבוססת על ערכי מגילת העצמאות. הפוקוס העיקרי של הפעילות שלנו התמקד במאבק יומיומי כנגד נסיונות הממשלה לרמוס את הדמוקרטיה ולהוציא לפועל את ההפיכה המשטרית.

כבר בשעות הראשונות של תחילת המלחמה ב-7/10, הקהילה הפכה בן יום לחמ"ל אזרחי, כאשר תחושת הסולידריות והערבות ההדדית הורגשה במלוא עוצמתה.

לצערנו, לאחר כמה חודשי לחימה הבנו שהממשלה לא שמה את החזרת החטופים כמטרה עליונה. ואז הבנו שהפוקוס שלנו חייב להשתנות לטובת מאבק להחזרת החטופים.

במהלך השנתיים האחרונות אנחנו וחברי.ות הקהילה השקענו את כל הלב, הזמן והנשמה במאבק להשבת החטופים.

תלינו שלטים בכל רחבי גני תקווה, עמדנו בצמתים, יצאנו להפגנות, ארגנו עצרות, ארגנו מכירות של חולצות, ארגנו מפגשים עם משפחות חטופים, הקשבנו, וחיזקנו כמה שיכולנו.

מובילים נוספים בבקעת אונו הקימו יוזמות חשובות ומשמעותיות מאוד – העצרת בביג ביהוד שאורגנה על ידי סוזן עמוסי, דפנה לעדן, אורית אביר נגר, גיא עמוסי – והתקיימה כל שבת ללא יוצא מן הכלל; משמרות 101 בגבעת שמואל שאורגנו על ידי דפנה שר ושושי מקורי; הפגנות שבועיות בגשר מכבית ובצומת סביון שאורגנו על ידי טל קורהנט, שרית מסצ'י קובריגו, עדנה נואמה, דורית גוטהלף, כרמית שמחוני וניצה וגילי בן משה.

היה לנו חשוב שהחטופים לא יירדו מסדר היום הציבורי, שכן החטופים הם האחים של כולנו, והמשפחות שלהם הם המשפחה של כולנו. החזרתם היא הדרך היחידה להתחיל ולרפא את החברה הישראלית. אנחנו עם שמקדש חיים, זהו ערך עליון ועליו לא היינו מוכנות.ים לוותר".

לדברי מובילות הקהילה: "היום, כשהחטופים סוף סוף חזרו הביתה, אפשר להתחיל ולראות את התקווה.  בזכות אלו שנלחמו בשדות הקרב וגם בזכות כל אלו שנלחמו ברחובות – אנחנו יודעות שכל מאמץ, כל שלט, כל דמעה וכל רגע של תקווה – נשאו פרי.

כמובן לצד השמחה הגדולה, יש כאב גדול על כל אלו שלא חזרו ולכל הלוחמים והלוחמות ששילמו בגופם ובנפשם.

כמובן שנמשיך להילחם גם על 21 החללים שעוד לא הושבו. 'עד החטוף האחרון' זו לא רק סיסמה מבחינתנו. נמשיך להילחם על המדינה שלנו שתישאר מדינה יהודית דמוקרטית המבוססת על ערכי השיוויון, הצדק והערבות ההדדית.

וגם כשנראה שאין תקווה נזכור כמה כח יש לנחישות, לקהילה ויותר מהכל לחוזקה של הסולידריות.

חזרתם של החטופים זאת ההתחלה של תהליך הריפוי של החברה הישראלית אך לא ננוח עד שכל האחראים והעומד בראשם יקחו אחריות על האסון הגדול ביותר שאירע ב7.10.

לפנינו דרך ארוכה של שיקום ותיקון.

אנחנו נחושים יותר מתמיד לדאוג שיהיה פה טוב יותר ושנהיה ראויים לכל אלו שנלחמו למען המדינה".