הסיפור המרתק מאחורי האיש שייסד את גבעת שמואל

גבעת שמואלהיא עיר ואם  לכל דבר המונה מעל 25,000 תושבים. הכל התחיל אי שם, 4 שנים טרום קום המדינה, 1944.

בשנת 1944 עלה הרמן אברהם לארץ עם קומץ חבריו באוניית קאזבק לאחר הפלגה מפרכת ומטלטלת. הם חיפשו מקום להקים בו ישוב שיהיה מבוסס על טהרת יוצאי רומניה כמו בראש פינה, וזיכרון יעקב. הם בחנו את קריית אונו, אך שם הקרקע לא מצאה חן בעיניהם. לבסוף מצאו קרקע ראויה במקום שנקרא "אבן אבראק", שם כבר היו 5 בתים ובית משוגעים, שהמתגוררים במקום קראו לזה "גבעת יהודה".

בנובמבר 1944 הונחה אבן הפינה. ד"ר מיכאל לנדאו, שהיה אז יו"ר התאחדות עולי רומניה, הכריז, בעצתם של המייסדים, שהישוב ייקרא על שם שמואל פינלס, ממניחי היסוד של התנועה הציונית ברומניה.

"אבי, מהנדס הבניין הרמן אברהם וחבריו, שזה עתה הגיעו לארץ מרומניה הקומוניסטית ששיתפה פעולה אנטישמית עם הנאצים, וביוזמת כמה מפעילי התאחדות יוצאי רומניה, התחילו לבנות את הבתים על הקרקע הזו, בפיקוחו של אבי, שהיה יום יום בשטח כדי לפקח על הבנייה ולתכנן גם תוספות לבתים מעבר לסטנדרט שקיבלו משיכון עובדים", סיפרה בתו רותי אברהם פורפר.

בתכנון תוספות בנייה אלה עסק אברנא בעבודתו כמהנדס בניין עד 1.10.1977 ,יום בו נפל על מדרכה, שבר את מפרקתו ונפטר כתוצאה מחייל שרץ והתנגש בו. תוכניות של תוספות בנייה לבתים בגבעת שמואל נמצאו על שולחן עבודתו גם אחרי 33 שנה מאז הוקם הישוב, ממתינים לסיום.

50 הבתים הראשונים שנבנו היו דו-משפחתיים וחד קומתיים. כל דירה כללה שני חדרים  ושירותים. לכל דירה הוקצה שליש דונם לגינה בה שתלו עצי פרי, עצי נוי ופרחים.

"במאי 1945 באו ראשוני המייסדים ובהם אבי, לגור במקום. הבתים הוגרלו בין התושבים. בששת החודשים הראשונים לא היה חשמל, לא היו כבישים, לא הייתה תשתית קיומית, ובקושי היו מים. התחבורה הייתה רק מהכביש הראשי ועל פי שעות קבועות", תיארה פורפר.

על אף שמייסדי הישוב רצו שרק עולי רומניה יגורו בישוב, צירפה אליהם הסוכנות היהודית 30 משפחות יוצאי הונגריה, 20 משפחות יוצאי בולגריה, כמה משפחות מצ'כוסלובקיה, פולין, יגוסלביה ועשרות משפחות מוותיקי הארץ.

מיד הוקם ועד טיפולי, שנקרא מאוחר יותר מועצה. אברהם ז"ל, היה בין חברי ההנהלה, ובהמשך מראשי חברי המועצה. בנוסף, שימש כמפקד ההגנה בגבעת שמואל וקריית אונו בין השנים 1946-1948, והיה ממונה על השמירה במקום, שכן הישוב היה מוקף בדויים וערבים.

"הנשים באותם הימים היו מסתובבות על הגבעה, כאילו מטיילות עם ילדיהן ובעצם היו צופות מהגבעה ושומרות שהבריטים לא יבחינו בנעשה. לפעמים הבריטים היו נכנסים לבתי התושבים על מנת לחפש נשק בבתיהם.

אט אט התרחב הישוב ונבנו שכונות נוספות קריית ישראל, פרדס רוזנבלום ושיכון גיורא. היום גבעת שמואל היא עיר ואם בישראל בזכות אותם חלוצים ציוניים עולי רומניה", סיכמה פורפר.