"אופטימיות היא שם המשחק": מסע הניצחון של מחלימת הסרטן מגבעת שמואל

גילי שפינקה, תושבת גבעת שמואל, נשואה ואם לשלוש בנות, הייתה רגילה לקצב חיים מהיר. כמנהלת רכש באגף טכנולוגיות בחברת אשראי חוץ בנקאי, ניהלה במשך שנים מערכות מורכבות כחלק משגרת חיים סיזיפית במיוחד. עם זאת, דבר לא הכין אותה לקראת הממצא שטלטל את חייה אשתקד.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> לחצו כאן

לאחר בדיקת ממוגרפיה ואולטרה-סאונד שגרתית, זוהה אצלה ב-13 בפברואר אשתקד, בדיוק ביום הולדתה ה-56, סרטן שד מסוגל 2HER חיובי, בשילוב עם נגיעות בבלוטות הלימפה, שהתגלה כאגרסיבי במיוחד.

"ברגע שהבנתי שיש לי סרטן, היה לי מאוד קשה לספר", היא משחזרת במבט לאחור במסגרת ראיון מיוחד ל-"אונו ניוז". "אני אדם סוליסט שאוהב לשמור על המרחב הפרטי שלו, מה גם שרציתי 'לשמור' על המשפחה הגרעינית והמורחבת. לכן, עד שלא ידעתי בדיוק מהו הפרוטוקול המדויק לא סיפרתי לאף אחד, למעט בעלי, שגם לו סיפרתי רק אחרי חודש. אמרתי לעצמי – אם במילא אני לא ישנה, מה הטעם לגרום לאנשים אחרים גם לא לישון".

גילי מוסיפה לספר על החוויה האישית עם היוודע הבשורה כי חלתה בסרטן: "מראש הגדרתי את עצמי כבר מהיום הראשון כמחלימה – לא כחולת סרטן. מעולם לא ראיתי את עצמי כחולת סרטן, פרט לפעם אחת בה ראיתי תמונה שלי יוצאת מחדר ניתוח. היה לי גוש סרטני אלים שחייב טיפול אגרסיבי, שחייב לנקוט פעולות מיידיות. כבר במרץ אשתקד התחלתי סדרה של שישה טיפולי כימותרפיה אחת לשלושה שבועות, יחד עם טיפולים ביולוגיים".

מה סייע לך להתמודד לאורך התקופה?

"הדבר המרכזי מבחינתי הייתה המעטפת סביבי – אם אלו הנכדים שהם התרופה הכי טובה שיש מבחינתי, יחד עם המשפחה הקרובה והחברים. במקביל, אני משתתפת אחת לשבועיים במפגשים של קבוצת תמיכה לנשים חולות ומחלימות מטעם האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים. לצערי, כמעט לכל מפגש מצטרפת מישהי חדשה. אנחנו יושבות שם בהנחיה של שתי עובדות סוציאליות מדהימות. זה מקום שפשוט רואה אותנו, מבין את הכאבים ומאפשר לנו לפרוק. לפגוש נשים שעוברות תהליך דומה לשלי, בהחלט מעצים ונותן תקווה. מקום שבו שמים את הלב על השולחן, אף אחד לא שופט או מבקר, אלא ההפך הוא הנכון".

מה מצבך כיום?

"אני נמצאת בישורת האחרונה של הטיפולים, ואמורה לקבל בלי נדר את האבחנה כי אני מוגדרת כמחלימה, בדרך לביקורות אחת לתקופה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקרוא לנשים שקוראות את הכתבה הזו להבין שיש להן מחויבות להיבדק אחת לתקופה אצל רופא כירורג שד וכן לבצע בדיקה עצמית על בסיס קבוע, אחת לשבוע. זה מציל חיים".

איזה טיפ היית נותנת לנשים נוספות שמתמודדות עם המחלה?

"המסר הכי חשוב בעיניי הוא תמיד להישאר אופטימיים. כמי שחלתה וחוותה בעצמה את כל מה שכרוך במחלה ובטיפולים, אני מייחסת לאופטימיות כ-80 אחוז מסך ההחלמה. זה שם המשחק בסוף. גם כשכואב, השיער נושר, מקיאים ואפילו כשקשה לנשום, צריך תמיד לנסות להסתכל על חצי הכוס המלאה. זה נכון שלפעמים זה מרגיש שהעולם ממשיך, ואנחנו כאילו נשארים מאחורה. אני מאמינה שצריך להסתכל על הניצחונות הקטנים, ופשוט ליהנות ממה שיש. אני בהתחלה לא יצאתי מפתח הדלת, אבל עם הזמן, הבנתי שאני לא מוכנה לוותר, ובוחרת לנצח כל יום מחדש".

מה נאחל לך?

"שהחיוך לא יירד לי מהפנים אף פעם. שאהיה בריאה כמובן, ושאמשיך ליהנות מכל מה שהחיים טומנים בחובם. אין לי ספק שהחיים יפים וימשיכו לזמן לנו דברים טובים".