תלמידי גבעת שמואל נפרדו מפינת ההנצחה וכתבו לרן גואילי

הבוקר בתיכון גבעת שמואל לא היה דומה לשום בוקר אחר בשנים האחרונות. לצד הצלצול המוכר וההמולה במסדרונות, הורגשה באוויר תחושה של התעלות וסגירת מעגל היסטורית. לאחר תקופה ארוכה של ציפייה ותקווה, התייצבו היום תלמידי וצוות בית הספר כדי לציין את הרגע לו ייחלו כולם: חזרתו הביתה של רן גואילי.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> לחצו כאן

​היום נפתח במפגשי חינוך מיוחדים בכל הכיתות. המחנכים והתלמידים שוחחו על המשמעות של חוסן, ערבות הדדית והשמחה המהולה בכאב המלווה את החזרת השבויים והנעדרים. המפגשים הללו היוו הכנה לשיאו של היום – כינוס בית ספרי רב משתתפים ברחבת התיכון.

​במרכז הכינוס עמדה פינת ההנצחה שהפכה לחלק בלתי נפרד מנוף בית הספר בתקופה האחרונה. בשקט מופתי, הוסרה תמונתו של החטוף האחרון מהקיר, פעולה שסימלה יותר מכל את סיומו של הפרק המטלטל ותחילתו של תהליך הריפוי. במקום התמונה, הונחה ב"עמדת הזיכרון והתקווה" מחברת מיוחדת, בה הוזמנו התלמידים לכתוב מסרים אישיים לרן.

​מנהלת התיכון, יערה ירחי צפדיה, נשאה דברים נרגשים במהלך הטקס: ​"ושבו בנים אל גבולם. עם חזרתו של רן גואילי קיימנו היום עצירה והתייחסות לאירוע משמעותי והיסטורי זה. התחלנו את הבוקר במפגשי חינוך בכיתות ובהמשך קיימנו כינוס בית ספרי בו הורדנו את תמונת החטוף האחרון. בעמדה לזכרו הנחנו מחברת בה כתבו התלמידים מילים מחזקות לרן גואילי."

​שורות ארוכות של תלמידים המתינו בסבלנות כדי לכתוב במחברת. "חיכינו לרגע הזה כל כך הרבה זמן," שיתף אחד מתלמידי שכבת י"ב. "לראות את הקיר הופך ריק מתמונות חטופים זו ההרגשה הכי טובה שיכולנו לבקש."

​המחברת, המלאה במאות מכתבי חיזוק, איחולי החלמה ומילים של הערכה, תועבר למשפחתו של רן בימים הקרובים, כעדות לחיבוק החם של הקהילה הבית-ספרית המלווה אותו בדרכו חזרה אל הבית.