קריית אונו: הילדים הגיעו לבית הספר וגילו שההורים החליפו את המורים

ביום שישי האחרון, הורים רבים הגיעו לבית הספר היסודי ע"ש וורשה בקריית אונו, כשהם נושאים עמם, בנוסף לילדיהם, גיטרה חשמלית, דאון ענק וערכת ניסויים. זאת במסגרת 'יום קמפוס' שנתי, בו הורים מתנדבים להעביר שיעורים בתחומי עיסוקם.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

כסף, כסף, כסף: שיעור פיננסי שלא ישכחו

בכיתה ב'2, ברק לסק, בעברו איש פיננסים, סיפר על 'מה זה בכלל כסף' וכיצד ניתן להרוויח כסף מכסף עודף? "היה ממש כיף ונחמד להיות עם הילדים ולשחק את תפקיד המורה. היו להם המון שאלות והם גילו עניין רב", סיפר לסק. הוא אף ערך בכיתה הדמיה של מסחר כדי להמחיש את רעיון השיעור: "עשיתי סימולציה של חנויות והסברתי על מקרה של מונופול בו המוכרים מתאמים ביניהם את המחיר. לקחתי את כל הילדים ששיחקו מוכרים של חנויות בגדים ואמרתי להם שכולם מוכרים כעת את הסוודרים שלהם ב-300 ש"ח ליחידה. הילדים שירצו לקנות לא תהיה להם ברירה אלא לקנות במחיר הזה. הילד האחרון שהגיע, פתאום אמר שהוא מוכר ב-290 ש"ח כדי שהוא זה שימכור את כל הסחורה. אז מצד אחד הוא שובר הסכם, אך זה נתן לנו דוגמה נהדרת על איך מתנהל שוק קשוח. זה בא בהפתעה וגרם לכולנו לצחוק".

טיסנים ורחפנים: חוויה מעופפת

שמרית וזיו העבירו שיעור שעסק בטיסנים ורחפנים. זיו עבד בעבר בתעשייה האווירית וכיום זהו תחביב שהוא מפתח, תחום שמאוד מסקרן את הילדים: "לא הספקנו להעביר את כל החומר שרצינו", סיפרו בני הזוג לאחר מכן. "חוץ מזה היה מושלם, פלטפורמה מקסימה, הילדים היו קשובים וצמאים למידע. הלוואי והילדים שלנו היו לומדים כך ביום יום".

ליצנות חינוכית: חיבוק, צחוק ודמיון

מלכי חליבה, שעבדה 26 שנים בחברת כרטיסי אשראי, החליטה לפני כמה שנים, בעקבות אלרגיה חמורה שפיתח בנה, לעשות הסבה מקצועית לתחום הליצנות החינוכית. "למה שאדם יפגוש ליצן טיפולי רק כשהוא חולה? מה עם חיי היומיום של כל ילד וילדה? גם בהם דרושים חיבוק, צחוק, דמיון וחוזקות", נכתב באתר המרכז לליצנות רפואית בבר אילן. חליבה שיתפה ברשמים מתוך השיעור שהעבירה: "מה שהרגשתי קודם כל, זה שהילדים נכנסו לפעילות בשמחה רבה. במהלך הפעילות דיברנו על חשיבות הנתינה ועל תפקידו של הליצן החינוכי – לשים לב לילדים שנמצאים לבד בהפסקה, לעזור להם להשתלב ולתת להם כלים חברתיים. דיברנו גם על ילדים שחווים פחדים בעקבות המצב הביטחוני ושיתפתי מהניסיון שלי בבית הספר. היה ברור שהנושא נגע לרבים מהם, גם אם לא כולם הרגישו בנוח להודות בכך. בסיום, ערכנו מעגל חיזוק של תנועה וצליל וזה מאוד הצחיק את הילדים. עם מחיאות כפיים לכולם. כששאלתי אם נהנו, התגובה הייתה חיובית מאוד, והם אף ניגשו לתת לי כיף בסוף".

קסם הסדר היפני: מהפך בחיים

בכיתה ה'1, הלוח היה מלא במשפטי העצמה והודיה. הילדים עמדו שלובי ידיים עם עיניים עצומות ושקטו לרגע. זהו השיעור של אנאבל קופרלי, שעזבה משרה מבטיחה בתחום הפרסום אחרי שקראה את ספרה של מארי קונדו "סוד הקסם היפני". "עד לפני 5 שנים, חייתי בבלאגן נינוח בדיוק כמו כולם, לא תכננתי לסדר את הבית וגם לא ממש חשבתי על שינוי בחיים שלי. ואז.. נתקלתי בספר של מארי קונדו, הסתקרנתי. קראתי אותו באותו יום ולמחרת התחלתי 'לקנמר' (לסדר ולארגן)". קופרלי עזבה משרה בכירה בתחום הדיגיטל, נסעה ללמוד אצל כוהנת הסדר מארי קונדו בלוס אנג'לס והתחילה לסדר לאנשים את החיים. בתחילת השיעור היא ביקשה לשוחח עם התלמידים על המילה 'הודיה' ואילו אסוציאציות המילה מעלה בילדים.

טיס ותעופה, גיטרה ורוקנ'רול ו-NLP

בכיתה ד'2, התלמידים 'עפו' על המורה החדש שלהם שהביא להם דאון ענק והסביר להם על טיס ותעופה. זהו א' ממפתחי כיפת ברזל, שהיום עוסק בתחום אחר.

בכיתה ג'1, נמרוד סיגלמן פרט עם הילדים על גיטרה שהביא והשמיע להם שירי רוק קלאסיים.

תמר גפסו סיפרה לילדים הסקרנים על שיטת NLP ועל כמה חשוב להתרכז 'במשפטים חיוביים במקום להתרכז במה שאין. בואו נחשוב איך אני מפסיק למשל לריב עם אח שלי ולנסח זאת בצורה חיובית?'

צילום עיתונות ופילוסופיה לילדים: גם אני התרגשתי

גם אני עצמי העברתי שני שיעורים שרק פתחו לי את התיאבון: השיעור הראשון עסק בצילום עיתונות. הכיתה הייתה מלאה (הילדים בחרו בעצמם את השיעורים) וניסינו להבין מה הופך סתם תמונה ל'תמונה עיתונאית'? ומה משותף לספיידרמן וסופרמן? (שניהם עבדו כצלמי עיתונות כשהם לא הצילו את העולם) ובסוף השיעור הפכתי את התלמידים לצלמים כאשר אמרתי להם: 'איך הייתם מצלמים לעיתון מנהל בית ספר שהוביל את בית ספרו להישגים והוא עובד מבוקר עד ערב?' (משימה אמיתית שנשלחתי אליה). התלמידים זרקו רעיונות נפלאים ולבסוף חשפתי את התמונה שצילמתי בה רואים מנהל בית ספר בתוך שק שינה על שולחן המורה בכיתה, שהתפרסמה בעיתון.

אך מבחינתי, השיעור המיוחד היה כאשר העברתי לתלמידים שיעור בנושא 'פילוסופיה לילדים'. דווקא שיעור זה, שאני לא מומחה בו וזו פעם ראשונה שאני עושה זאת, היה מוצלח וניכר שהותיר חותם אצל הילדים אותם סידרתי בחצי מעגל כדי להשרות אווירה קרובה של קשב והבנה. דיברנו למשל על חלומות והילדים שיתפו על מוטיב המוות שחוזר ונשנה בחלומותיהם, דבר טבעי לגמרי. כשדיברנו על רעיון 'הזמן', אחת הילדות אמרה שהיא הייתה חוזרת לגיל חמש ומזהירה את עצמה מפני מכה שהיא חוטפת. ילד אחר סיפר לנו שהוא היה חוזר לילדות של אמא שלו: "הייתי מגיע לבית הספר שלה ומגן עליה מפני כל הילדים שהציקו לה כשהיא הייתה ילדה". כששאלו אותי הילדים: 'איך זה להיות מבוגר?' הקראתי להם קטע מתוך הספר 'אלגנטיות של קיפוד' בו מתואר מבטה הסרקסטי והמפוקח של ילדה בת 12 על עולם המבוגרים. בהפסקה פגשתי את אחד הילדים שהגיע באופן מיוחד להודות לי על השיעור.

יותר ויותר מחקרים מראים על חשיבות שיתוף הפעולה בין קהילת ההורים לבית הספר: "ליבנו התרחב מהתרגשות לנוכח ההצלחה המרשימה של יום הקמפוס", סיפרה שלומית רבינוביץ', יו"ר משותף עם דנה ראובני בהנהגת ההורים הבית ספרית. "החזון שלנו ליצירת קהילה חינוכית משותפת והתפיסה שלנו לגבי מעורבות הורים התממשו היום באופן מושלם בזכות ההורים שהסכימו לחלוק מהידע והניסיון שלהם".

אורטל לביא, מנהלת בית הספר, ציינה: "ביום זה הובאו לידי ביטוי שני ערכים שבית הספר מקדם: יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, וכן ליצור בלוח השנה 'איים' של שבירת שגרה".

סוף דבר: יום קמפוס בלתי נשכח

יום הקמפוס היה חוויה מעוררת השראה עבור התלמידים, ההורים והצוות החינוכי. ככה נראית מערכת חינוך שבה ישנו שיתוף פעולה בין הורים לבית הספר. יום זה לא רק חשף את התלמידים לתחומים חדשים ומעניינים, אלא גם חיזק את תחושת הקהילה והשייכות לבית הספר