הקריה האקדמית אונו: זינוק אדיר במקרי אלימות בביה”ס וברשתות החברתיות

במהלך הפאנל נפגשה שרת החינוך עם אביתר לרנר שסיפר לה את סיפורו האישי שכלל התמודדותו עם מחלת הטורט ועל הרצאה שהוא מקיים עבור בני נוער ומורים, שבה הוא מעלה את המודעות למחלת הטורט ולמאבק בחרמות ובהצקות כלפי אנשים הסובלים מטורט ומקשת ‘המוזריות’ כפי שהגדיר.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

המחקר החדש חושף את רמת האלימות בבתי הספר:

55% מהתלמידים אשר דיווחו על עלייה באלימות, טוענים כי היא עלתה בכל סוגי האלימות במידה שווה: פיזית, מילולית וברשתות החברתיות.

38% מבני נוער מציינים כי הם נתקלו באלימות לאחרונה. 19% מהתלמידים שחוו אלימות פיזית העדיפו לא לדווח, כ-29% במקרים של אלימות מילולית.

40% מהתלמידים חושבים כי המורים לא קשובים למצוקות שלהם.

כ-49% מהצוותים החינוכיים וכ-21% מהתלמידים דיווחו כי חלה עלייה באלימות בבתי הספר מאז החזרה מהסגרים.

14% מצוותי החינוך לא מרגישים כי יקבלו גיבוי מהממונים עליהם במקרים של אלימות בבתי הספר.

25% מצוותי החינוך ו-31% מהתלמידים חושבים כי המשטרה צריכה להתערב בכל מקרי אלימות בבתי הספר.

25% מצוות החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב בכל מקרי אלימות בבתי הספר.

74% מצוותי החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב במקרי אלימות קיצוניים.

60% מהתלמידים חושבים שמאז העלייה של הרשתות החברתיות, יש יותר חרמות על תלמידים.

כ-43% מהם נחשפו לאלימות ברשתות החברתיות נגד תלמידים אחרים כגון: קללות, איומים פיזיים והטרדות מיניות.

שרת החינוך, ד”ר יפעת שאשא-ביטון הגיבה לעלייה במקרי האלימות ואמרה: “גיבשנו תכנית ‘באים בטוב לא מרימים ידיים’. אנחנו לא מוותרים על אף ילד במערכת החינוך ולא מוותרים על התמודדות עם הקשיים שמזמנת לנו התקופה הזו. מעבר לחצי מיליארד השקלים שיש בתכנית- מדובר בכסף שירד לשטח באופן חופשי, זה היסטורי. כל מנהל בית ספר צריך להסתכל רגע פנימה לתוך הבית ולראות איפה נכון וצריך להשקיע את הכסף הזה. בתלמידים? אולי בכלל במורים?. היה לי מאוד חשוב שכל בית ספר יוכל לקבל את המענים הייחודים לו”

ד”ר צח סלור, מומחה במיקוד ילדים ונוער בסיכון מהפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו: “יש ואקום של כל המערכת שנמצאת בתחושת אי אמון. הפתרון צריך לכלול זו עבודה מערכתית של כולנו. המשטרה מנסה לתקן את האמון בין המתלוננים למשטרה, אנחנו עוד לא במקום של אמון מלא, אבל אנחנו בדרך לשמה”.

מירום שיף יו”ר הנהגת ההורים הארצית: “יש משהו בתהליך שמתפספס. הביה”ס הוא חלק מהקהילה, אם הקהילה לא מעורבת במלואה, זה לא יעבוד. צריך לחבר את ההורים, לשאול את הילדים ולבדוק על הנורמות ולחבר את כולם ביחד. מה השתנה אחרי הקורונה? לא עשינו שינוי מהותי בתוך מערכת החינוך שינינו את התוצאה? לא. האם הוספנו שעות מחנך ? לא. האם הוספנו תקני יועצות? לא פסיכולוג לביהס? לכמה זמן הוא מגיע? ומה עם ההורים? צריך לשאול כמה ההורים מעורבים. ההורים לא יודעים מה קורה בקבוצות הוואטסאפ של הילדים. אם אנחנו לא נחבר את הקהילה ואת ההורים לביה”ס, לא נפתור את הבעיה הזו”.

אביתר לרנר שיתף בסיפורו האישי: “לא חוויתי חרם כי פשוט לא הייתי מגיע לביה”ס. חויותי השפלות, הצקות. הרגשתי שאחרי הקורנה האלימות הפכה לקיצונית. הרשתות החברתיות נכנסו לתמונה, עליתי לאוטובוס וחבורה של ילדים התחילו להעליב אותי, להקניט אותי וצילמו אותי והעלו אותי לאינסטגרם, ובחרתי גם להשתמש בפלטפורמה ולספר את הסיפור האישי שלי. אני חווה את האלימות ברשתות החברתיות כל יום לאו דווקא כלפי, אני מאוד סקפטי שזה משהו שאפשר לשנות כי זה מתחיל מאוד צעיר. ילדים חוזרים להיות אלימים כל הזמן והם חשופים לחרמות והצקות כל הזמן. אני חושב שזה משהו שצריך לגדוע מלמטה, אני מרצה על הטורט היום ועל הקשת של ‘מוזרות’, אנשים, כולנו מוזרים אבל יש כאלה שרואים את זה כלפי חוץ”

נצ”מ עופר מיסינג, רמ”ח נוער ומשפחה במשטרת ישראל: “אנחנו עוסקים באכיפה גם באלימות בתוך ביה”ס ומחוץ לכותלי ביה”ס ואנחנו זוכרים תמיד את הגישה כלפי קטינים בניגוד לגישה המקובלת, שאנחנו רואים בקטינים תמיד מישהו שהפוטנציאל שלו בשמיים. עסוקים בחיבורים, לראות מעבר למה שקורה בביהס אנחנו רוצים לסייע לנערים. בתוקפתי

מאור צור סמנכ”ל שיווק באפליקציית safeschool ” נוצרה תעשייה של מטרגטים שהגיעו לילדים הבייתה, סמים, תמונות עירום. הקורונה הייתה גורם מאיץ בכל מה שקשור לטכנולוגיה, זה העולם האמיתי, והילדים שם. בsafeschool נתנו כלים למורים  ולילדים להתמודד עם התופעה ולפתח חוסן נפשי”