יום כיפור מוניציפלי

יום כיפור הוא לא רק ‘היום הקדוש’ ביותר בלוח השנה העברי כי אם גם היום האקולוגי ביותר, השקט ביותר ואפשר גם להוסיף לזה את היום הקהילתי ביותר.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

זהו היום היחיד בשנה שבו המרחב העירוני שייך אך ורק לתושבים ולא לקופסאות הפח (להלן ‘מכונית’) שמכתיבות את התנאים במרחב המוניציפלי ביתר ימי השנה.

יום כיפור מאפשר לנו פעם אחת בשנה לטעום את טעמו המתוק של מרחב ציבורי נקי מרעשים, ממכוניות מסוכנות שפולטות גזים רעילים.

חשבתם על זה פעם שהערים המודרניות מתוכננות סביב הכבישים? כלומר הכל פחות או יותר עוצב סביב הרעיון שפלוני אלמוני יוכל לנוע לו באותה קופסת פח בנוחות המקסימלית וכמה שיותר קרוב לביתו.

אם תסתכלו על העיר דרך המשקפיים הללו תבינו הרבה דברים: מדוע הכבישים תופסים נפח הרבה יותר משמעותי מהמדרכות. חניות בכל פינה, הורים עם חרדות לגבי ילדיהם ומיעוט שטחים ירוקים.

בקריית אונו עיר מגוריי עם הולך עם עגלת התינוק שלי ובלא מעט מקומות המדרכה צרה מדי, חלק מהמקומות חשוכים, וקרה כבר לא אחת שהייתי צריך לסכן את עצמי והתינוק כדי לרדת מהמדרכה בגלל רכב חונה.

המכוניות הם כבר מזמן בבחינת ‘הגולם שקם על יוצרו’ ואני לא מזכיר את משבר האנרגיה, משבר האקלים ועוד כמה חוליים שמסבירים את ההתמכרות שלנו ‘לנוחות המיטבית’ והמאוד פריבילגית.

את רוב הנסיעות שלי אני עורך בתחבורה ציבורית. שגם היא לא מהמשובחות אבל זה חסכוני, נותן לי שקט ופחות מזהם.

בשנה האחרונה רבים בעירי קבלו ורטנו על בעיית הפקקים וציר לוי אשכול מרובה הרמזורים אותו הקטין בכוונת מכוון ראש העיר ישראל גל שגם הוא כמוני חושב שצריך להיפרד מהרכב בתקווה שהרכבת הקלה תיתן מענה.

אני מייחל ליום שהעיר תהיה סגורה בפני רכבים, אלו יחנו בכניסה (יש כמה כאלה באירופה) ואז לא נצטרך לחכות ליום כיפור כדי שהמרחב הציבורי העירוני יחזור לילדים, לתינוקות, להולכי הרגל, לאלו שלא רוצים או אין באפשרותם לרכוש רכב, לקשישים ואפילו לבעלי החיים וכמו שאמר הנביא: “כה אמר ה’ אלוהים, ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים…הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן”