מרד בהסתדרות? | מורים ממשיכים "לשבות" למרות ההסכמות; ההורים: "אנחנו שבויים"- טור דעה

השביתה במערכת החינוך, שהייתה אמורה להסתיים אתמול עם ההסכמות אליהן הגיעה יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, מול האוצר, ממשיכה הבוקר (שני) באופן חלקי ולא רשמי. מורים בחרו להודיע על "יום מחלה", במה שנראה לכאורה כמרד של ממש מצד חלק מהשטח נגד הנהגת הארגון ונגד ההסכם שהושג, שלטענתם אינו מספק.

התמונה המצטיירת היא של חוסר אחידות מטריד: נראה כי נציגויות מורים בוועדי הפעולה הבית-ספריים מקבלות החלטות עצמאיות, לעיתים מנוגדות להנחיית הארגון הארצי, וסוחפות אחריהן את צוותי ההוראה המקומיים. המצב מעלה תהיות לגבי הסמכות והייצוגיות במאבק – זה כאילו מחר יחליטו התלמידים ששר החינוך אינו מייצג אותם ויכריזו על שביתה משלהם.

גם אם ניתן להבין את תסכולם של המורים ואת תחושתם, שההסכם שהושג אינו מספק, הדרך שנבחרה על ידי חלקם – המשך שיבושים באופן לא מתואם – מעוררת רושם של כאוס, שבו "יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל". התנהלות זו פוגעת בלגיטימיות הציבורית של מאבקם הצודק של המורים על תנאיהם.

בתקופה שבה הכול מטושטש ונדרשת יציבות, נראה שחלק מהמורים החליטו "לעשות לנו בית ספר", במובן הבעייתי של המילה. במציאות הישראלית המורכבת, אנחנו, ההורים, מוצאים את עצמנו שוב שבויים בידי חוסר הוודאות וחילוקי הדעות הפנימיים בארגוני המורים.

ברצונם נצא לעבודה, וברצונם ניאלץ להפסיד יום עבודה נוסף, תוך תחושת חוסר אונים הולכת וגוברת מול מערכת שנראית לעיתים כמי שאיבדה שליטה על עצמה.

המאבק על תנאי המורים חשוב וחיוני, אך הוא חייב להתנהל בצורה אחראית ומסודרת, כדי לשמור על תמיכת הציבור ולהשיג תוצאות ממשיות.

לסיום יש לומר: ההורים, צוותי ההוראה ונציגי הממשלה- כולנו יחד צריכים לפעול יחדיו למען טובת הילדים ושיפור התנאים של המורים. בהצלחה לכולנו!