נדב ליאני מקריית אונו נהרג בתאונת אופנוע – “היה לפני הכל איש של אנשים”

נדב ליאני (45) תושב קריית אונו הוא ההרוג בתאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה ביום ראשון האחרון.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

ליאני רכב עם אופנועו בכביש 444, כשלפתע מסיבה לא ברורה החליק ונפל על הכביש. כתוצאה מהפגיעה הקטלנית נדב נהרג במקום. יממה בלבד לפני התאונה הקטלנית, חזר נדב עם בני משפחתו מחופשה חלומית בתאילנד, שם עשו את חג הפסח. אחיו טל, המתגורר בארה”ב מזה שנים, היה בדיוק בנסיעת עבודה במזרח.

“אני הייתי באוסטרליה ודיברתי עם אימא שלנו כדי לומר לה שאני מגיע לארץ לארוחת הסדר”, נזכר טל. “אימי אמרה לי תדבר עם נדב הוא נמצא בתאילנד עם המשפחה. ממש בהחלטה של השנייה האחרונה, שיניתי כרטיס טיסה לבנגקוק וזכיתי לשהות 8 ימים חלומיים עם נדב, אשתו וילדיו.

היית פוגש אותם הרבה?

“ממש לא לצערי. אני גר ועובד בניו יורק כבר מעל 20 שנה ולא יצא לי לפגוש בנדב, בטח לא בילדיו ליותר משעתיים באיזו ארוחת שישי אצל ההורים כשהייתי מגיע לארץ. פתאום לבלות במחיצתם שמונה ימים שלמים – זה היה פשוט אושר עילאי בשבילי. בדיעבד זו הייתה ממש הזדמנות בשבילי להכיר טוב יותר את אחי ולהיפרד ממנו. היינו יושבים בארוחת בוקר שעות רק אני והוא ומדברים על הכל – עבודה, משפחה, פוליטיקה שאיפות. פשוט על הכל.

ממש קיבלת טיול פרידה ממנו

“נכון, ולא רק אני. יש תחושה כאילו כולנו קיבלנו “זמן נדב” לפני התאונה. מספר ימים לפני שטס לתאילנד הוא דפק לאחותנו חגית על הדלת, ככה סתם בהפתעה קפץ לבקר וישב אצלה 4 שעות. אחרי זה אני זכיתי לשמונה ימים הבלתי נשכחים בתאילנד”.

“במקצוע שלו נדב היה איש מחשבים, ועבד במספר חברות גדולות בתחום, כשהאחרונה בהן היא גילת בה עבד בתפקיד ניהולי”, מספר טל. “למרות שהוא נורא הצליח בתחומו אני תמיד הייתי אומר לו שהוא צריך היה צריך ללכת ללמוד פסיכולוגיה, כי הוא בראש ובראשונה היה איש של אנשים”.

איך זה בא לידי ביטוי?

“דוגמא ממש מהיום האחרון לחייו, ביום התאונה. הוא חזר ביום שבת מחופשה בתאילנד עם בני משפחתו, וביום ראשון הוא אמור היה להיות ביום חופש. אך בגלל שהוא רכש כובעים מיוחדים לצוות שלו בעבודה, הוא פשוט הגיע לעבודה ביום החופש שלו על מנת לתת להם את זה. שעות אחר כך התרחשה התאונה הקטלנית. במהלך ימי השבעה שמענו עוד עשרות סיפורים מאנשים שסיפרו על האנושיות יוצא הדופן שלו”.

מה עוד היה מייחד את נדב?

“נדב היה איש של מטרות. היה מציב לעצמו יעד ועושה הכל על מנת לעמוד בו. דוגמא לכך היא שיום אחד נדב ועוד חבר, לא הטיפוסים הכי ספורטיביים במיוחד החליטו שהם הולכים לרוץ חמישה ק”מ. סתם ככה בלי סיבה.

הם סיימו את חמישה הק”מ עם הלשון בחוץ, כיוון שהם לא התאמנו לכך ולא היו בנויים לזה. ואז נדב הציב לעצמו יעד יומרני במיוחד – להשתתף בתחרות איירון מן העולמית, תחרות שכוללת ריצת מרתון, מסלול אופניים ושחייה. זה כמו שאתה עכשיו תחליט לשבור שיא אולימפי בערך.

אבל נדב כמו נדב, לקח את זה ברצינות, התאמן ללא הפסקה במשך שנה וחצי וסיים את תחרות האיירון מן בדנמרק. יום אחרי זה הוא כבר אמר לי “אחי חזרתי לאכול סטייקים”. הוא לא הפך לספורטאי, אבל הציב לעצמו מטרה ועמד בה בצורה מעוררת השראה”.

“נדב היה גם איש משפחה למופת, ראיתי את זה בתאילנד באיזו סבלנות הוא מדבר עם ילדיו, ואיך הוא מאפשר להם להיות גם נרגזים וגם כועסים בהכלה המאפיינת אותו. הייתי נפעם מזה. הוא היה גם בוועדות הורים ומעורב מאוד בלימודים של ילדיו. היה לו רצון להשפיע ולהיות מאוד מעורב בחיים של ילדיו”.

הלווייתו של נדב נערכה ביום שלישי בבית העלמין ירקון בנוכחות של מאות אנשים שליוו אותו בדרכו האחרונה.

בתו הבכורה עמית ספדה לאביה: “לא הייתי מבקשת מאבא לעשות שום דבר אחרת בחייו חוץ מלעלות על הכביש הזה. כל מה שאני יודעת וכל הערכים שלי וההתפתחות של כבן אדם זה בזכות אבא שלי. הוא בחיים לא ביקש שום דבר בתמורה והראה לי איך אפשר לאהוב בלי תנאים”.

נדב ז”ל השאיר אחריו אישה (עינת) ושלושה ילדים (עמית בת 16, אורי בן 13 ואיתי בן 10).

יהי זכרו ברוך.