הוליווד פינת קריית אונו

לפני מספר חודשים כתב הזמר והמרצה אייל שרף מאמר למוסף הספרות של עיתון “הארץ” על המחזמר “צלילי המוזיקה”. הסיבה: 60 שנה להעלאת המחזמר בברודווי.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

דרך המחקר שלו נתקל שרף בהתייחסות מעניינת לייצוג הנאציזם במחזמר ולמחלוקות שהתעוררו בקרב צוות היוצרים סביב נושא שבזמנו נחשב רגיש במיוחד. מקור מרכזי במחקר הזה הזכיר לו ש”צלילי המוזיקה” הוא הראשון מבין שלושה מחזות זמר שעוסקים בימי מלחמת העולם השנייה, וריתק אותו לבחון את השוני בהתייחסות לנושא הזה דרך כל אחת מהיצירות.

בכל אחת הטיפול בנושא שונה ובכל זאת מדובר בטרילוגיה, ועל ההתפתחות הזו אייל מדבר בהרצאה. מעבר לזה, מעניינים אותו מאוד מחזות זמר שעוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים, כמו גם מציאת הרבדים העמוקים יותר במחזות זמר שעל פניהם נראים כבידוריים גרידא.

במהלך המחקר גילה אייל משהו על ארצות-הברית בתקופה שבה נוצר כל מחזמר, ואיך אירועים כמו המלחמה קרה ומשפט אייכמן השפיעו על ייצוג אותם זמנים אפלים בכל אחד מהמיוזיקלס.

לקראת המפגש המוזיקלי שיקיים בספריה העירונית בקריית אונו מספר שרף כי “במאי הסרט ‘צלילי המוזיקה’ אמר בשיחה עם מריה פון טראפ האמיתית – ג’ולי אנדרוס בסרט – ש’בהוליווד אתה יוצר גיאוגרפיה משלך’.  זה היה בתגובה לעיוות שהיא זיהתה בהצגת הבריחה של המשפחה מאוסטרים (‘ממתי זלצבורג גובלת בשוויץ?’ היא שאלה). דרך תהליך ההיכרות המחודשת עם הסרט ‘צלילי המוזיקה’ גיליתי איך בהוליווד נראה שיוצרים גם את ההיסטוריה מחדש; בהרצאה אני מדבר על אי-דיוק היסטורי שעולה מתוך הסרט”.

איזה תהליך עברת אתה עם עצמך?

“כמו בכל תהליך יצירה כזה ישנה חשיפה לכמות רבה של חומרים מרתקים. בגלל שמדובר בנושא שמתפרש על פני שלושה מחזות-זמר – כל אחד הוא עולם ומלואו – מצאתי עצמי מתלבט מה להבליט, מה להצניע ועל מה לוותר – כל זאת כדי לתת חוויה עשירה ומלמדת מצד אחד, אבל גם לא מעמיסה מדי מצד שני.

אז ההרצאה כוללת מגוון סרטונים מרתקים כמו גם קטעי שירה חיה שלי בליווי פסנתר, ובנקודה זו – אחרי שהעברתי את ההרצאה כמה וכמה פעמים – אני מרגיש שאני שלם עם המינונים של האלמנטים השונים”.

מדוע הואשמו היוצרים באנטישמיות

אייל מספר שגם “צלילי המוזיקה” וגם “קברט” מציגים דפוסי תגובה שונים לסערה המתקרבת, ואת המחיר שלהם עבור הדמויות הפועלות: “חשוב, אם כן, לכולנו להיות ערים לסכנה הנוראה שבדעה קדומה ובגזענות, להיות ערים למתרחש סביבנו, ועד כמה אפשר לא לבחור באדישות כדרך תגובה. המחזמר “המפיקים” נוקט עמדה נחרצת נגד הסכנות האלה, והוא עושה דרך הומור בוטה.

יש בו אמירה אופטימית ונפלאה שחוגגת את ניצחון האחר, ואת ניצחוננו שלנו היהודים”, הוא מסביר. אני שואל אותו אם ידוע לו מדוע הואשמו היוצרים היהודים של “קברט” באנטישמיות.

“אמצעי הביטוי שבהם הם בחרו להשתמש כדי להראות איך עובדת תעמולה גזענית גרמו לצופים יהודים רבים עלבון ולעיתים אף זעם”, הוא מסביר. “אחד השירים, שהמנגינה שלו עולצת ושמחה התפרש כאמירה סטריאוטיפית אנטישמית על יהודים, וכמעט גרם למחזמר ‘קברט’ לאבד צופים רבים שאיימו לבטל את הגעתם להצגה אם הדרישה שלהם לשנות את השיר לא תיענה”.

ספר משהו על עצמך שלא יודעים עליך.

“ההרצאה וההוראה הם חלק מרכזי בחיי, לא רק בעניין בו אנחנו מדברים. זה התחיל כבר כשחברת ילדות טובה, שהייתה צעירה ממני בשנה, עלתה לכיתה א’, ואני התעקשתי ללמד אותה, כהכנה לבית הספר. כיום אני גם מלמד אנגלית באוניברסיטה הפתוחה, ובפרק 6 ב’צומת מילר’ עונה 2 הייתי בלשן שמלמד את דמותה של עדי חבשוש הנפלאה עברית נכונה, שלא לומר מליצית.”

יום שני, 20 במאי בשעה 20:00, הספרייה העירונית, המייסדים 5, קריית אונו. כרטיס: 40 שקל. פרטים באתר: hamatnas.co.il