עשייה ללא הפסקה: סיפורה של תלמה המתנדבת מבקעת אונו

לקרוא ולהתמלא בהשראה. אחרי 30 שנות עבודה מסורה כמנהלת התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי במסגרת המחלקה לשירותים חברתיים באגף הרווחה בקריית אונו, פרשה לפני תריסר שנים, תלמה מודן, לגמלאות.

אלא מי שחשב כי בכך תמו עיסוקיה, הרי שטעות מרה בידו. "העשייה והתנדבות הם נר לרגליי. מיד כשסיימתי לעבוד, כבר חיפשתי במה אוכל להמשיך לתרום", מספרת תלמה בראיון מיוחד עבור "אונו ניוז".

תלמה, תושבת גני תקווה, נחשבת למתנדבת ותיקה בקריית אונו. היא פועלת כמגשרת ומיישבת סכסוכים במרכז הגישור שבעיר, תחום אליו היא מרגישה מחוברת מאוד. "הגישור נועד לתת מענה לאנשים שמצוים בסכסוך, אבל באותה נשימה רוצים לסיים אותו בדרכי שלום. במרכז אני וחבריי מבצעים גישור לאנשים שונים. זה יכול להיות בנושאי התחדשות עירונית, סכסוכים בין עובד ומעביד, או גישורים משפחתיים כמו סכסוכים בין בני זוג. על דבר אחד אני יכולה להתחייב – דרכנו זוגות מגיעים להסדרי גירושין הרבה יותר מהר, באווירה טובה יותר ובחיסכון משמעותי של זמן וכסף".

ללמוד להקשיב

התנדבות נוספת בה תלמה מרשימה במיוחד מקורה במיזם 'ספסלי ההקשבה' שביוזמת המחלקה להתנדבות בעיריית קריית אונו ו-'המרכז הישראלי להקשבה', המעודדת הקשבה במרחב הציבורי.

תלמה מספרת כי היא מגיעה מדי שבוע למשמרת 'בספסל ההקשבה' הקבוע שלה בפארק רייספלד, שם היא נפגשת מעת לעת עם קשישים בודדים, להם היא מעניקה אוזן קשבת, ללא גרם של שיפוטיות. היא מצליחה ליצור עם המוקשבים חיבור אנושי יוצא דופן והם מגיעים אליה כל שבוע על מנת לשתף ולפרוק את מצוקותיהם ואת קשיי היומיום אותם הם חווים.

לדבריה: "אנחנו קבוצה של בין 30-40 מתנדבים שתורמים מזמנם אחת לשבוע, במשך שעה, לרוב בשעות אחר הצהריים. לרוב אני יושבת בזוג עם שותפה. יחד אנחנו יושבות 'ומזמנות' אלינו אנשים שלעיתים עוברים באזור ואפילו לא שמים לב. בדרך כלל מדובר באנשים שבסך הכל זקוקים שמישהו יקשיב להם. המיזם הזה כל כך רלוונטי לחיים המטורפים שלנו היום, בהם רבים מאיתנו עסוקים בעיקר במסכים ובטכנולוגיות, מה שבפועל גורם לירידה בתקשורת האנושית בין בני אדם".

דוגמה לסיפור אנושי בספסל ההקשבה, מספקת תלמה ממקרה שקרה לה ממש בתקופה האחרונה. "יש לי מוקשבת, אישה מקסימה בשנות ה-90 לחייה. היא סיפרה לי ולשותפה שלי שפשוט נפלנו עבורה משמים. מסתבר שהיא לא בקשר יומיומי עם המשפחה שלה, מה שגורם לה לה לבדידות. לשמוע שאנחנו כמו אוויר לנשימה עבורה, זה הסיפוק הגדול באמת".

ואם זה לא מספיק, תלמה מתנדבת במערכת "כיון חדש", ביטאון לגמלאים בו היא כותבת כתבות מעניינות עבור בני הגיל השלישי.

בניסיון להמחיש עד כמה ההתנדבות הפכה לחלק אינטגרלי מחייה, אומרת תלמה: "ההתנדבות נותנת לי משמעות לחיים, יחד עם תחושת סיפוק מדי יום ביומו. עצם הידיעה שבגילי אני עדיין מסוגלת לתרום לחברה ולקהילה, ובמיוחד לאנשים כמוני בגיל השלישי, תוך השתייכות למסגרת חברתית, זה בכלל לא דבר מובן מאליו. אני עושה זאת באהבה גדולה, בתקווה שאזכה להמשיך לתרום עוד הרבה שנים".

אולי יעניין אותך גם: ועוד יותר טוב: עידן חדש בכדורגל בקריית אונו