“תמיד הוא היה עם חיוך על הפנים” – לזכרו של גילעד יעקבי ז”ל

לזכרו של גילעד יעקבי ז”ל, תושב קריית אונו אשר נפל בגיל 21 בעת שירותו הצבאי בכניסת כוחות צה”ל לרצועת עזה במבצע “צוק איתן”. אביו אבי יעקובי מספר על ההובלה של גילעד בקרב

גילעד גדל בקריית אונו מגיל 5, התחנך בבית הספר היסודי ניר, בחטיבת שז”ר ובתיכון בן צבי בעיר. “גילעד היה תלמיד מצטיין למרות הפרעות הקשה והריכוז שהיו לו, מספר אביו אבי יעקבי. “הוא היה חניך ומדריך בצופים והיה אהוב מאוד. היום שבט הצופים בקריית אונו נקרא על שמו שבט גילעד“.

מה היו התחביבים של גילעד?

“גילעד היה מחובר מאוד למוזיקה. אהב לנגן בגיטרה וגם אהב מאוד לשיר. הוא היה גיטריסט לא רע, אבל המקום בו הוא היה רוצה להתפתח באמת זה בכיוון של השירה”.

ספר קצת על השירות של גילעד

“גילעד התגייס במרץ 2012 לגולני. עבר בהצלחה גיבוש סיירות, מסלול לא פשוט בכלל. בתחילה היו לא המון קשיים בגלל בעיות הקשב שלו, אך שהתחילו המסעות הארוכים הוא גילה אחריות, לקח על עצמו תמיד את המשקלים הכי כבדים והיה מעודד את כולם שהכל בראש. לאחר מותו חברים ליחידה אמרו לנו שהוא אף פעם לא היה נשבר, ותמיד, גם כשקשה, הוא עם חיוך על הפנים”.

מה קרה בקרב הקטלני?

“בקרב גילעד היה בתפקיד הנגביסט חוד. המפקד סיפר לי לאחר מכן איך הוא התרשם מהתפקוד שלו. הם היו צריכים להיכנס לבית בו היו מבוקשים. גילעד נכנס עם המפקד ראשון ללא היסוס, גילעד נכנס והחל לטהר את החדר ואז הגיעו שאר החברים מהיחידה.

הכל היה אפוף עשן ואש, ואז יצא מבית סמוך לוחם חמאס שהחל לירות לכל עבר והרג את גילעד ואת חברו עוז מנדלוביץ'”.

גילעד שאף תמיד לשירות קרבי?

“לגמרי, הוא לא היה מוכן לשמוע על שום אופציה אחרת. הוא קיבל זימונים ל-8200 ועוד יחידות מובחרות אחרות, אך רצה רק קרבי. הוא גם דחה את השירות בגלל שהיה לו פרופיל 72 והוא חיכה שיעלו את הפרופיל ל-97 ומאז התאמן ליום סיירות”.

מה לדעתך גילעד היה עושה לו לא היה נהרג?

“היו לו כמה כיוונים, די מנוגדים שהוא לדעתי היה לוקח את עצמו. מצד אחד הוא מאוד אהב מוזיקה ורצה להמשיך לעשות מוזיקה. כיוון נוסף זה תחום הפיזיקה שהוא מאוד אהב אותו. כיוון נוסף, מכייון שהוא אהב מאוד לעבוד עם נוער, אני חושב שהוא היה ממשיך בהדרכת נוער”.

איך אתם מנציחים את גילעד?

“אנחנו לא חיים סביב ההנצחה כמו חלק מהמשפחות. אנחנו מנסים כל אחד בדרכו להמשיך את החיים עם הכאב. אנחנו כמובן עוזרים לשבט הצופים בהנצחה של גילעד שם, ומדי שנה אנחנו עורכים ערב שירה בצופים לזכרו, אליו מגיעים גם זמרים מפורסמים. התחלנו עם ערב השירה תוך כדי מבצע צוק איתן.

האירוע בצופים או בתמיכה ובעזרתה של עיריית קריית אונו, כל פנייה שלנו נענית באור מאוד חיובי ומכיל. ההנצחה שלנו היא בעיקר בצופים ובאירוע השירה לזכרו. אנחנו לא מסתירים את השכול אבל גם לא נותנים לו להוביל אותנו.

היה איזה גילוי מפתיע אודותיו לאחר מותו?

“לפני ארבע שנים בערך הגיע בחור שלא הכרתי לנחם. הם החזיקו קו ברצועת עזה והוא סיפר שמישהו חצה את הגדר, והחיילים כפתו אותו ושמו עליו פלנלית. היה מזג אוויר קר מאוד באותו ערב. הוא סיפר שגילעד הגיע משמירה, ראה את הבחור רועד מקור וגילעד ישר בלי לחשוב לקח שמיכה ושם עליו. היו עוד כמה וכמה סיפורים ששמענו על האנושיות הגדולה שהייתה בו”.

גילעד נפל בקרב בסג’עייה במבצע “צוק איתן” ביום כ”ב בתמוז תשע”ד (20.7.2014). בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר הורים, מיכל ואבי ושתי אחיות, רותם וענבר.

יהי זכרו ברוך.