בית המשפט אישר להרוס וילה שנבנתה ללא היתר באור יהודה

מי שהתנסה בבניית בית פרטי, מכיר את ההליכים החוקיים המתלווים אליו, תוכניות אדריכליות, הגשה לוועדה התכנון המקומית או המחוזית, תשלומי למינהל ושורת פעולות הדורשות הקמת בית בישראל.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

יש כאלה שפשוט מוציאים שטח ריק, השייך למדינה ומתחילים לבנות עליו ללא שום בקשת היתר. זה המקרה שהיגע אל בית המשפט,  וילת ענק נבנתה ללא היתר בניה בשנת 2000,  בשטח נרחב של כ- 333 מ"ר, וחומות עשויות בטון סביב שתי חזיתות המבנה באורך של כ-60 מ"ר, המצוי בשלב שלד בלתי גמור, ללא חלונות, דלתות, ריצוף וטיח.

הוילה נטושה ואינה מאוכלסת משנת 2002.  הבעלות במקרקעין הינה של המדינה (קק"ל). הבניה ללא היתר בוצעה ללא ידיעתה והסכמתה של בעלת המקרקעין והוילה אינה רשום במרשם פורמלי כלשהו.

לא ברור היכן היו מערכות אכיפת החוק של עיריית אור יהודה בשנת 2000 שהוקמה הוילה. אך בשנים האחרונות החלו באור יהודה לעקוב אחר המבנה הלא חוקי וצעדים משפטיים התנהלו מולו. שהגיעו לשיאן עם החלטה על הריסת הווילה בחודש אוגוסט האחרון, אז עתר התושב לבית המשפט למנוע את ההריסה.

כעת החליט בית המשפט לאשר את ההריסה תוך שהוא מעביר ביקורת קשה על התושב ואף חייב אותו בהוצאות המשפט, 45 אלף שח, ההריסה תתבצע בימים הקרובים

לפסק הדין המלא –

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

בצה"מ 59714-08-19 חגאמי נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה אור יהודה

לפני כבוד השופט אמיר צ'כנוביץ

המבקש:

רמי חגאמי

נגד

המשיבה:

ועדה מקומית לתכנון ובנייה אור יהודה

החלטה

1.החלטה זו הינה בבקשה שהוגשה ע"י המבקש והוכתרה בכותרת בקשה דחופה למתן צו מניעה מכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984,לפיו התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה כנגד צו הריסה שיפוטי.

2.הבקשה הוגשה ע"י המבקש לבית המשפט ביום 28.8.19, בסמוך למועד שנקבע לביצוע צו ההריסה ליום 29.8.19.

3.הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה השיפוטי הוגשה ע"י המבקש במהלך פגרת הקיץ בבית המשפט, הובאה לפני שופט תורן, כב' השופטת דורית קוברסקי, אשר בהחלטה מיום 28.8.19, הורתה על העברת הבקשה לתגובת ב"כ המשיבה ועיכוב ביצוע צו ההריסה בכפוף להפקדת סך 3,000 ₪ בקופת בית המשפט.

4.לאחר שעיינתי בבקשה למתן צו המניעה לעיכוב ביצוע צו ההריסה ובתגובה המפורטת אשר הגישה ב"כ המשיבה ובתשובת המבקש, מצאתי לדחות את הבקשה מהנימוקים שיפורטו להלן.

רקע

5.המבנה נשוא הבקשה נבנה ללא היתר בניה בשנת 2000, על ידי המבקש, בשטח נרחב של כ- 333 מ"ר, וחומות עשויות בטון סביב שתי חזיתות המבנה באורך של כ-60 מ"ר, המצוי בשלב שלד בלתי גמור, ללא חלונות, דלתות, ריצוף וטיח. המבנה נטוש ואינו מאוכלס משנת 2002, פתוח ופרוץ לכניסת כל דיכפין, בגוש 6223 חלקה 210, ברחוב הרצוג באור יהודה (להלן:"המבנה", "המקרקעין").

6. הבעלות במקרקעין הינה של המדינה (קק"ל). הבניה ללא היתר בוצעה ללא ידיעתה והסכמתה של בעלת המקרקעין, והמבנה אינו רשום במרשם פורמלי כלשהו.

7. המבקש אינו רשום בכל מסמך רשמי כבעל זכות קניינית במקרקעין.

8.צו הריסה מנהלי – ביום 27.10.11 הוצא על ידי המשיבה צו הריסה מנהלי כנגד המבנה, המבקש הגיש בקשה לביטול הצו, שנדונה בבית משפט השלום בתל אביב בצ"מ 17263-11-11, בה ניתנה החלטה מיום 28.11.12 לפיו התקבלה הבקשה לביטול הצו תוך שנקבע כי נוכח הפגיעה באינטרס הציבורי ניתן לפעול בהליך של בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה על פי סעיף 212(5) לחוק התכנון והבניה.

9.ביום 18.3.13 הוגש על ידי המשיבה בקשה למתן צו הריסה ללא הרשעה בצ"ה 15501-04-13, המבקש התנגד לבקשה וביום 11.7.18 קיבל בית המשפט הנכבד (כב' השופט נ' אשכול) את התנגדות המבקש ודחה את הבקשה (להלן:"פסק הדין").

10.ביום 6.9.18 הגישה המשיבה לכב' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור על פסק הדין, בעפמ"ק 14645-09-18. ביום 5.12.18 קיבל כב' בית המשפט המחוזי את הערעור (כב' השופטת העמיתה מ' סוקולוב), קבע כי קיים אנטרס ציבורי מובהק המצדיק הריסת המבנה, העומד נטוש ופרוץ במשך שנים רבות ומשמש מפגע אסתטי ובטיחותי באזור, והורה על הריסת המבנה, כמבוקש.

11. ביום 20.1.19 הגיש המבקש לכב' בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דנו של בית המשפט המחוזי ברע"פ 482/19, וביום 24.1.19 דחה כב' בית המשפט העליון (כב' השופט ג' קרא), את בקשת רשות הערעור.

12.המבקש היה צד לכל ההליכים המשפטיים שפורטו לעיל, היה מיוצג בהם על ידי עורך דין, ולמעשה מיצה את כל ההליכים העומדים לרשותו על פי הדין להתנגד לצו ההריסה.

13.כפי העולה מתגובת ב"כ המשיבה, המשיבה המציאה למבקש הודעה בכתב על כוונתה לבצע את צו ההריסה מכוח ההחלטות תוך 21 ימים ממועד המצאת ההודעה לידיו. ביום 4.8.19 חתם המבקש על אישור מסירת ההודעה אותה צירף כנספח א' לבקשה. (אישורי המסירה צורפו כנספח ה' לתגובת ב"כ המשיבה).

דיון ומסקנות

סדרי הדין

14.המבקש הגיש לבית משפט השלום בתל אביב בקשה למתן צו מניעה לעיכוב ביצוע צו הריסה שיפוטי מכוח הוראת סעיף 75 לחוק בתי המשפט.

15.הבקשה על פי מהותה הינה בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה שיפוטי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעפמ"ק 14645-09-1, בפסק הדין מיום 5.12.18.

16.עיכוב ביצוע של צו הריסה של נכס מקרקעין שנבנה ללא היתר כדין, כפוף להוראותיו של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

17.הוראת סעיף 254ח(א) לחוק, דנה בבקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה, כאשר תלויה ועומדת בקשה לביטול צו ההריסה או כאשר הוגש ערעור על החלטה בבקשת ביטול או על החלטה לעניין צו שיפוטי.

במקרה זה המבקש מיצה את זכות הערעור, ועל כן, אינו יכול לסמוך בקשתו לעיכוב ביצוע מכוח הוראת סעיף זו.

18.עם כניסת תיקון 116 לתוקף (25.10.17), נקבע הסדר המצמצם אף יותר את זכות בעל דין במקרקעין לבקש ביצוע עיכוב ביצוע של צו סופי. סעיף 254ט לחוק קובע כי בקשה לעיכוב ביצוע צו ניתן להגיש פעם אחת בלבד (ס'254ט(ב)) והבקשה תוגש לבית המשפט האחרון שדן בעניין (ס' 254ט(א)(1)).

19.בנסיבות העניין, בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה שיפוטי סופי וחלוט, מסורה לבית המשפט האחרון שדן בעניין, היינו, לבית המשפט העליון, אשר דחתה את בקשת רשות הערעור אשר הגיש המבקש, ולא לערכאה זו. די בטעם זה בלבד על מנת לדחות את הבקשה ולסלקה על הסף.

20. למעלה מן הצורך, וכפי שיפורט להלן, דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

21. ע"פ סעיף 254ט לחוק, הזכות להגשת בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה הינה לבעל זכות במקרקעין. בית המשפט המחוזי בפסק דינו (בעפמ"ק 14645-09-18) קבע " יוער כי המקרקעין, נשוא הדיון, מצויים בבעלות המדינה, על כך אין חולק. המשיב לא הוכיח הוכיח את זכותו בהם, בין כבעלים ובין כמחזיק." (עמ' 3 לפסה"ד ש' 23-24).

22.המבקש בבקשתו "ממחזר" טענות בקשר להסדרת הרישום והכשרת הבניה, אשר נטענו על ידו בהליכים הקודמים, ואשר נדחו בפסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי.

23.טענת המבקש בס' 8 לבקשה, כי המבקש נמצא בעיצומו של הליך חכירה מול בעלת המקרקעין, אשר אף נטענה בהליכים קודמים, נטענת בעלמא, מבלי שהמבקש מצרף כל אסמכתא בנדון.

24.בבקשה נטען ע"י המבקש כי ברשותו חוזים המעידים על רכישת המקרקעין, אשר לא הוצגו בבית המשפט המחוזי, היות ופסק הדין הינו מיום 5.12.18, בעוד הנספחים ד' לבקשה, הינם מ- 05/19.

בתגובת המבקש נטען כי על פי חוזים אלה, המנוחה הגב' סעידה כהן, רכשה את הנכס ממר אליהו גוילי בשנת 1958, וכי בשנת 1991 רכשה אמו את הנכס מגב' סעידה כהן, והינו מחזיק בנכס ברשות אמו.

25.מעיון בהעתק חוזה הרכישה, לא ניתן כלל ללמוד כי הינו מתייחס למקרקעין הנדונים נשוא הליך זה, שכן ההסכם נעדר ציון גוש וחלקה וכתובת הנכס המצוינת בו הינה שונה- רחוב ו' מס' 2 אור יהודה.

26.המבקש לא הציג כל מסמך כי הזכויות במקרקעין נרשמו ע"ש אמו.

מכאן, כי המבקש אף לשיטתו, נעדר זכות קניינית בנכס, וחשוב מכך, לא הראה כי הנכס ברחוב ו' באור יהודה הינו אותם המקרקעין נשוא צו ההריסה.

על כן, משלא מצביע המבקש על כל זכות קניינית במקרקעין, אף מטעם זה דין הבקשה להידחות.

סיכויי מתן היתר

27. המבקש טרם הגיש בקשה להיתר בניה, אלא בקשת מידע מיום 14.8.19, אשר אין בה להעיד על הליכי הכשרה בתוקף או על סיכויי קבלת היתר. (נספח ז' לתגובת המשיבה).

28.מתגובת ב"כ המשיבה עולה, כי ממידע שנמסר למשיבה מאת מחלקת הרישוי על הבנייה אצל המשיבה, שטח המבנה חורג מסך השטחים המותרים על פי התב"ע החלה על המקרקעין (במ/5 מ.א.א /159). התב"ע מייעדת את המקרקעין לבתים טוריים דו קומתיים. תנאי למתן היתר בניה הינו כי ייהרסו בתים שאינם מיועדים למגורים שבניגוד לתקנות התוכנית (ס'14 להוראות התב"ע).

על כן, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי לא יוכל המבקש לקבל היתר בניה למבנה הקיים בהתאם לתב"ע החלה. המבקש בתגובתו אינו חולק על שנטען בתגובת ב"כ המשיבה לעניין חריגת המבנה מהמותר ע"פ התב"ע, אלא טוען כי באפשרותו לעתור בבקשה לשינוי התב"ע.

29. בנסיבות האמורות בהן טרם הוגשה בקשה להיתר בניה, אף שהמבנה עומד על תילו מאז שנת 2002, במשך כ-18 שנה, כאשר ההליך מצוי בשלב ראשוני של בקשה לתיק מידע שהוגשה לאחרונה, ובנסיבות בהן מודה הנאשם כי נדרשת בקשה לשינוי התב"ע.

בית המשפט לא יעכב ביצוע צו הריסה אלא מטעמים מיוחדים שירשמו (ס'254ט(ד)(1), ואם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין (ס'254ט(ד)(2).

במקרה דנן, לא מתקיימים טעמים מיוחדים לעיכוב ביצוע, באשר אין צפי לקבלת היתר בניה בזמן הקרוב, ולא ניתן לומר כי ההיתר נמצא "בהישג יד", כאשר הבניה שבוצעה אינה תואמת את התב"ע התקפה.

30. טענת המבקש כי לא פעל במשך כל השנים להוצאת היתר מאחר ושוחרר לפני כשנה וחצי מריצוי מאסר בפועל, אין בה כדי להסביר את מחדלו של המבקש אשר נמנע מלפעול לקבלת היתר במשך שנים קודם מאסרו, שכן המבנה עומד על תילו כ- 18 שנה במהלכן לא הסדיר המבקש את הליכי רישום המקרקעין אצל בעלת המקרקעין (קק"ל) והוצאת היתר למבנה. על כן, מדובר בטענה משוללת בסיס ומטעה.

הבקשה הוגשה בחוסר תום לב

31. המבקש אשר היה מיוצג ע"י עורך דין בהליכים הקודמים, ידע על צו ההריסה לא הרשעה שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, ואף הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור, שנדחתה בהחלטה מיום 24.1.19.

המבקש קיבל ביום 4.8.19 הודעה שהמציאה לידיו המשיבה כי בכוונתה לבצע את צו ההריסה תוך 21 ימים ממועד ההמצאה של ההודעה לידיו.

אף שהמבקש קיבל ביום 4.8.19 את הודעת המשיבה בדבר ביצוע הצו תוך 21 ימים, השתהה המבקש והמתין במכוון עם הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע הצו, עד ליום 28.8.19, ערב מועד ביצוע צו ההריסה, שנקבע ליום 29.8.19, נעשתה בחוסר תום לב קיצוני במטרה להכשיל את ביצוע הצו ולסכל את ההריסה שלא כדין.

כפי העולה מתגובת ב"כ המשיבה, אשר לא נסתרה, המבקש לא המציא העתק מהבקשה וההחלטה של בית המשפט לידי המשיבה.

אני סבור כי התנהלות זו של המבקש, לוקה בחוסר תום לב קיצוני, שיהוי ניכר והעדר נקיון כפיים, אשר די באלה בלבד על מנת לדחות את הבקשה.

32.כעולה מתגובת ב"כ המשיבה, המשיבה נערכה להריסת מבנה רחב היקף זה, שחייבה התארגנות ממושכת, הקצאת משאבים ציבוריים, גיוס קבלן הריסה, כלים כבדים, כוח משטרה, כאשר בעקבות הגשת הבקשה, ומתן צו עיכוב זמני עד למתן החלטה בבקשה, טורפד ביצוע צו ההריסה שנקבע ליום 29.8.19.

כפי העולה מתגובת ב"כ המשיבה, אשר האמור בה לא נסתר, כתוצאה מביטול ההריסה במועדה, נדרשים הגורמים הרלוונטיים להתארגנות מחודשת והקצאת משאבים ציבוריים נוספים להריסה, כאשר המשיבה נאלצה להוציא הוצאות עלות ביטול ההריסה במועדה, הינה בגובה 30% מסך העלות הכוללת להריסה – בסך 30,537 ₪. המשיבה צרפה לתגובתה חשבוניות עסקה כנספח י'.

33. לאור כל המפורט לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה – נדחית.

המשיבה רשאית לבצע צו ההריסה ללא צורך במתן התראה נוספת.

34. אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה ההוצאות שהוציאה לצורך הערכות לביצוע צו ההריסה שנקבע ליום 29.8.19, בסך 30,537 ₪ וכן, מחייב את המבקש בהוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪ נוספים.

הפיקדון ע"ס 3,000 ₪ שהופקד ע"י המבקש יחולט ויועבר ע"י המזכירות למשיבה.

סכום זה יקוזז מסכום ההוצאות שנפסקו לעיל.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה וכן, תודיע לצדדים טלפונית.