לא רוצים שחורים באור יהודה

חלק מתושבי שכונת איילת השחר באור יהודה  יוצאים למאבק נגד המרכז הקהילתי של יוצאי אתיופיה. שכונת איילת השחר, שפרינצק לשעבר, היא אחת השכונות הקשות באור יהודה, אוכלוסיה ממעמד סוציאקונמי קשה ביותר, רובם ממשפחות נתמכות על ידי שירותי הרווחה ורבים מבני הקהילה האתיופית גרים שם.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

לפני מספר שנים נתנה עירית אור יהודה, שטח אדמה בסוף רחוב איילת השחר, ליוצאי הקהילה האתיופית לקיים במקום פעילות קהילתית לשמירה על המורשת. במקום היתה סככה, מספר כסאות וספסלים ומסביבו נקשר בד, זה המקום, אותו הקצתה עיריית אור יהודה לקהילה. באור יהודה ישנם כ500 בתי אב של יוצאי אתיופיה, זאת הקהילה הגדולה ביותר בבקעת אונו אשר מונה כ2000 איש. אין חולק כי למספר כה רב של אנשים אשר מגיעים עם מורשת ומסורת  ארוכה יש צורך במקום ראוי ומכובד לקיים את מנהגיה. באור יהודה ישנם מספר מוזיאונים ובתי מורשת, יהודת בבל ופרס, כ50 בתי כנסת לעדות שונות. לאוכלוסייה האתיופית ישנו בית כנסת אחד, קטן וצר מלהכיל את מאות המתפללים אשר רוצים לשמור על ערכי היהדות והמורשת.

עם השנים צמחה הסככה, ובמקום נבנה אולם ומספר מתחמים נוספים מכספי תרומות של אנשי הקהילה. עד לפני כשנה, שכרו אנשי הקהילה תמורת סכומים גדולים מבנה בית כנסת גדול ובו ערכו אירועי שמחה גדולים, כמו חתונות ושבתות חתן לצד אירועי אבלות של הלוויות ואזכרות. סכומי השכירות הגבוהים  הקשו על אנשי הקהילה, אשר רובם מגיעים ממצב כלכלי קשה להמשיך ולשכור את אולם בית הכנסת והחלו לערוך אירועים שמחה ואבל כחלק ממסורת הקהילה במרכז אותו העמידה העירייה לרשותם.

הדבר עורר את זעמם של חלק מתושבי השכונה. מספר אחד השכנים – מאז שהם התחילו עם האירועים כאן, השכונה מאוד סובלת, זה חתונות עד הלילה הם יוצאים שיכורים למכוניות, זה צפירות של מכוניות וצעקות ברחוב. יש כאן עשרות אנשים בכל שבוע, מגיעים גם אנשים מחוץ לאור יהודה כי יש להם כאן אולם חתונות חינם.

צוות מערכת אונו ניוז, הגיע במוצאי השבת האחרונה לקראת השעה 22.30 למרכז הקהילתי שם התקיימה שבת חתן. בכניסה למקום ישנו שלט של עיריית אור יהודה המסביר את שעות הפעילות של המקום בעברית ובהאמרית, במקום חגגו עשרות אנשים, אך לא היתה מוסיקה או רעש יוצאי דופן. בשיחה עם כתב אונו ניוז מספרים מספר צעירים מהקהילה האתיופית כי מדובר ברדיפה גזענית. מספר אחד הדוברים – “לא רוצים כאן שחורים בשכונה, יש כאן תושבת אחת, גזענית שהחליטה שהיא לא רוצה כאן אתיופים ומתנכלת לנו, מצלמת סרטונים ומזמינה משטרה, זה המקום שנתנו לנו, היינו מעדיפים לקבל מקום מכובד יותר ולא להיות בסככה שמגיע ל40 מעלות בקיץ. אנחנו מקפידים על החוקים, כל יומיים שולחים הנה משטרה לבדוק שאנחנו לא חורגים מהשעות.
היינו בפגישה אצל מפקד משטרת מסובים, והגענו להבנות שהקהילה צריכה מקום למפגשים, לשמירה על המורשת, להלוויות וגם לשמחות. אנחנו לא משמיעים מוסיקה אחרי השעה 23 בלילה, ובקושי עושים אירועים גדולים, זאת רק רדיפה של כמה תושבים שמסיתים כנגדנו, רוב אנשי השכונה הם מהקהילה האתיופית, אז למי אנחנו מפריעים???, וזה הכל על רקע צבע העור שלנו.

אנחנו כמו כל תושב בעיר הזאת, משלמים מיסים, הולכים לצבא וגם מתים שם, רק השבוע היתה באור יהודה תהלוכה לחייל אתיופי שנהרג במלחמת לבנון השנייה אבל שמבקשים מרכז קהילתי ל2000 איש נותנים לנו סככה אפילו מזגן אין כאן, מצלמים אותנו שיש כאן הלוויות, תגיד זה נורמלי???

כעס רב מפנים צעירי הקהילה לעבר הרשויות והעירייה, “ראש העיר ליאת שוחט, מקשיבה לנו ומבטיחה שיהיה בסדר, יש רצון להקשיב לנו, אבל כאן זה נעצר, יש כאן תקציבים של השר דרעי, של פריפריה חברתית, כמה מהם מגיעים לקהילה האתיופית???? יש בעיר 50 בתי כנסת, לכל עדה יש כמה, לקהילה האתיופית יש מבנה קטן ומסכן, אז בגלל שאנחנו שקטים ולא עושים מהומות אנחנו שקופים???

מעיריית אור יהודה נמסר בתגובה: “עיריית אור יהודה פועלת לקידום האוכלוסייה האתיופית בעיר במגוון דרכים, ביניהם באמצעות מוקד הקליטה שמספק מענה לפעילויות ואירועים עבור הקהילה, ורק לפני מספר חודשים הסתיים קורס פעילים קהילתיים בקרב הקהילה שמטרתו להדק את שיתוף הפעולה ולקדם יוזמות שמגיעות מתוך הציבור.

באשר למרכז הקהילתי ברחוב איילת השחר, הרי שמדובר במבנה שהוקם טרם כניסתה של ראש העיר ליאת שוחט לתפקיד, וכל טענה לגבי הקמתו ללא היתר בנייה או חוקיותו יש להפנות להנהלת העיר שבתקופתה הוא נבנה, לרבות שאלת מימונו. ראש העיר מכירה בצורך ופועלת למציאת פתרון לבניית מבנה של קבע חוקי עם היתרים. במקביל, נבדקת האפשרות לשכור מבנה באיזור התעשייה שיענה על הצרכים של הקהילה מצד אחד, ויחזיר את איכות החיים לתושבי שכונת איילת השחר מאידך. עד למציאת הפיתרון, ראש העיר הנחתה את השיטור העירוני לאכוף את נושא השמירה על איכות החיים בשכונת איילת השחר, ולדאוג לכך שלא תהיה הפרעה לשכנים המתגוררים בסמיכות למקום מעבר לשעות המותרות בחוק.
באשר לבית הכנסת, ראש העיר מודעת לצורך של הקהילה האתיופית בכך, ועל כן היא פועלת לרתום את כל הגורמים הרלוונטיים שיחד עם תקצוב עירוני ניתן יהיה לממן פרויקט חשוב מעין זה כדי להעמיד בית כנסת ראוי שישמש את הקהילה בשנים הבאות”.