מהיאכטה בקפריסין ועד למחנה שורה

בגילוי לב יוצא דופן מתאר אבוקרט בשיחה עם "אונו ניוז" דיסוננס חסר תקדים אשר עבר עליו, כמו על רבים אחרים ברחבי המדינה, לפני ואחרי אירועי 'השבת השחורה' של אוקטובר 2023.

"בבוקר השבעה באוקטובר הייתי בעיצומה של חופשה על יאכטה בלימסול יחד עם אחי הקטן. היינו אמורים להפליג חזרה ארצה לחיפה, הפלגה של 36 שעות עם נתק מוחלט מתקשורת. זמן קצר לפני שהיינו אמורים להתחיל להפליג החלו להגיע סרטוני הזוועה. מיד הבאנו שמשהו קורה, והחלטנו להמתין עם ההפלגה. לא חלפו כמה שעות והגיע גם צו שמונה. מיד עזבנו הכול בדרך לשדה התעופה, כדי לחפש את הטיסה המהירה ביותר בחזרה לארץ. כמה שעות לאחר מכן, בשעות הצהריים, כבר מצאתי את עצמי בימ"ח של פיקוד העורף. מאז ועד היום שירתי למעלה מ-340 ימים במילואים. תקופה מאתגרת עם המון משמעות ובמגוון תפקידים רחב".

מה היה אופי הפעילות שלך עד היום?

"מילאתי מספר תפקידים בפיקוד העורף, בעיקר כסמפ"ם מפקדה בגדוד, שפירושו ניהול כל מערך הלוגיסטיקה והתמיכה שהגדוד הספציפי שלי יכול לספק ללוחמים ולמחלצים. עם זאת, המשימה הראשונה והמורכבת ביותר שלקחתי בה חלק הייתה ממש בימים הראשונים למלחמה, כנדרשתי לקחת חלק יחד עם צוות ייעודי במשימת זיהוי החללים והקורבנות לאחר הטבח. בהתחלה הייתי אמור רק ללוות את החיילים, אבל מרגע שהבנתי את גודל המשימה במחנה שורה, לצד הקשיים הרגשיים והטבעיים שצפו לאור המראות הקשים, החלטתי להיכנס למשמרות בפועל".

לדברי אבוקרט: "אני לא מעוניין להיכנס יותר מדי לפרטים, אבל אוכל לספר רק שהריחות והמראות המזעזעים לא עוזבים אותי עד היום. באותם רגעים עובדים כמו רובוט, כמעט מבלי לחשוב, אבל בהמשך הדברים שוקעים ומחלחלים. קשה מאוד".

תפקיד נוסף אותו ממלא אבוקרט על מדים בשש השנים האחרונות כולל את היותו קצין האבטחה והלוגיסטיקה של יחידת הטקסים בפיקוד העורף. במסגרת תפקיד זה אחראי אבוקרט יחד עם צוות מיוחד על הפקת הטקסים הממלכתיים, בדגש על אירועי יום הזיכרון והעצמאות, החל מגיוס והדרכת הדגלנים, מערך האבטחה והלוגיסטיקה ועוד שורה של משימות תחת אחריותו.

בהזדמנות זו מבקש אבוקרט להודות למי שלדבריו הינה 'הגיבורה האמיתית', הלא היא אשתו, מיטל. "לא נותר לי אלא להוריד את הכובע בפניה. היא הצליחה לשרוד תקופה ארוכה ומאתגרת במיוחד. לשמור על הילדים ועל העסק לאורך התקופה, לשמר ולטפח אותם, והכל תוך כדי אזעקות ומציאות מורכבת זה בכלל לא דבר מובן מאליו. בכל הזמן הזה לצערי לא יכולתי להיות נוכח. עצם הידיעה שיש לי אותה שם, כגב אמיתי בכל דבר, זה מה שנותן לי את הכוח האמיתי והאנרגיות להמשיך קדימה".

מה אפשר לאחל לך?

"האיחול הגדול שלי הוא קודם כל ברמה הלאומית. שהמדינה שלנו תעבור את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר, שהחטופים ישובו במהרה, וכך גם חיילינו ואנשי כוחות הביטחון בכל הגזרות. שנחזור למסלול נורמלי ולשפיות לה אנחנו כל כך צמאים. שנדע להתעסק בדברים החשובים שבחיים ופחות במה שמפלג. לאורך כל השנתיים הללו של מלחמה יצא לי לפגוש המון אנשים טובים. אין לי ספק שיש לנו עם מיוחד שעוד יזכה לצמוח ולשגשג. ברמה המקומית, מאחל שנדע לחזק יחד את אור יהודה ולבסס אותה 'כמרכז של המרכז', עיר איכותית ונגישה עם אנשים טובים, עיר שבה נוכל ליצור עתיד טוב יותר לנו, לילדינו ולנכדינו".