פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח התקווה מורה למועצת סביון לחבר את ביתו של תושב גני יהודה אל מערכת הביוב המרכזית בתוך חודשים ולא תחויב בקנס של 26 אלף שח.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
לפסק הדין המלא – קראו כאן
“תק (ת”ק פ”ת) 41397/01/19 מאיר גובר נגד מועצה מקומית סביון, דינים תביעות קטנות 2019 (113) 342 (03/09/2019)”
——————————————–
פסק דין
1. התובע הוא תושב המושב ‘גני יהודה’ השייך מוניציפלית למועצה המקומית סביון.
התובע החל בבניית ביתו בשנת 1988. אותה עת לא היתה מערכת ביוב מרכזית במושב כך שהתובע נדרש להקים לביתו תשתית ביוב המסתיימת בבורות ספיגה שנחפרו בחצר הבית.
לימים הניחה המועצה המקומית קו ביוב מרכזי ובשנת 2018 נדרשו התושבים לחבר את בתיהם למערכת הביוב המרכזית וזאת אל שוחת חיבור שהכינה המועצה לכל בית ובית.
בבוא התובע לחבר את מערכת הביוב הפרטית לציבורית התברר שמנקודת הביוב האחרונה בביתו של התובע בשיפוע של 2% אל שוחת החיבור שהכינה המועצה מדובר בשיפוע הפוך; באופן ששוחת החיבור שהכינה המועצה גבוהה מנקודת הביוב האחרונה בשטחו של התובע כך שלא יכולה להיות זרימה תקינה של הביוב משטחו של התובע לביוב המרכזי.
2. בנסיבות אלה הוגשה התביעה: לחייב את המועצה להעמיק את שוחת החיבור שהכינה עבור ביתו ולחילופין לפצותו על נזק של 20,000 ₪ שנדרש לצורך ביצוע ההנמכה בעצמו. בדיון ויתר התובע על הסעד הראשון כדי שיתאים לסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות.
לטענת התובע שגתה המועצה בחפירת עומק נקודת החיבור שהכינה באופן שלא יוכלו נוזלי ומוצקי הביוב מחצר ביתו לזרום אל קו הביוב המרכזי. לטענתו התרשלה המועצה בתכנון קו הביוב המרכזי שנבנה מבלי להתחשב במפלס תשתית הביוב במגרשו. עוד טוען התובע כי התריע בפני המועצה עוד בשנת 2015 שזו בונה את קו הביוב גבוה מדי באופן שלא יוכל לחבר את מגרשו למערכת הביוב המרכזית בשל הפרשי גבהים.
3. מנגד טוענת המועצה המקומית שהנחת קו הביוב התחשבה במכלול רב של בתים בשטחי המועצה אלא שהתובע התחבר למערכת הציבורית בטרם ניתנה לו הנחיה לעשות כן. עוד טענה שהתובע היה צריך להתחשב במיקום קו הביוב וכי מיקום שוחת הביוב תואם איתו.
על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל”ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
דיון ומסקנות:
4. עיון בטענות הנתבעת מעלה כי למעשה אין לה כל הגנה מפני התביעה. אבהיר.
ביתו של התובע נבנה בהיתר עוד בשנת 1988. המהנדס מטעם התובע מר יהב הסביר כי נכון לאותה עת לא נדרש להגיש עם תוכניות הבנייה גם נספח סניטרי (עמ’ 8, ש’ 20). ואולם על-פי חוות דעתו יש תוכנית של קו הביוב שתוכננה ע”י מהנדס אינסטלציה וכי תשתית הביוב של הבית נבנתה על-פי אותה תוכנית.
5. ראשית יש להדגיש שמגרשו של התובע גבוה ממפלס הרחוב כך שאין בעיית גרביטציה מובנית לצורך תשתית הביוב.
עוד יש להבהיר כי על-פי הנתונים שהובאו בפניי, התובע בנה תשתית ביוב למגרשו על-פי תוכנית האינסטלציה והמשיך את קו הביוב הפרטי מהנקודה האחרונה בשטחו אל שוחת החיבור שבנתה עבורו המועצה בשיפוע מינימלי של 2%, אך לא מצליח להגיע לגובה המתאים של שוחת החיבור שבנתה המועצה.
הנתבעת טענה כי נכון להיום תשתית הביוב של התובע לא היתה מאושרת, אך לא נסתרה טענת התובע כי תוכנית זו אושרה בשעתו, עוד קודם שמושב גני יהודה היה שייך מוניציפלית לנתבעת, וכי אין לו בעיות ביוב במהלך השנים.
יוצא שהמשך קו התשתית הקיים בשיפוע של 2% מגיע כ- 20 ס”מ מתחת לעומק השוחה שבנתה המועצה.
6. המועצה המקומית החלה בהנחת קו ביוב מרכזי עוד משנת 2010. לא עולה מכתב ההגנה ואף לא נטען בפניי כי היתה איזו מגבלה חוקית או תכנונית או הנדסית להנמיך מלכתחילה את קו הביוב המרכזי ו/או את נקודת השוחה שנבנתה בסמוך למגרשו של התובע אליה הוא אמור להתחבר; וזאת באופן שיתחשב במפלס תשתית הביוב של התובע.
אמנם מיקום שוחת החיבור תואם עם התובע, אלא שאין בכך כדי להשליך על עומק השוחה שנחפרה. מהנדסת המועצה העידה בפניי כי בשום שלב לא דבר על עומק השוחה (עמ’ 4,ש’ 24).
יוצא אפוא שהבחירה התכנונית באשר לגובה קו הביוב או עומק שוחת החיבור ביחס לפני השטח באופן שלא מאפשר חיבור בשיפוע מתאים מתשתית הביוב במגרשו של התובע היא טעות תכנונית או התרשלות מצד המועצה המקומית.
יושם לב כי למרות שבית המשפט איפשר לצדדים להיות מלווים במומחים מטעמם, בחרה המועצה שלא להביא מומחים מטעמה ואף לא להגיש חוות דעת מומחים מטעמה. בנסיבות אלה לא נסתרה חוות דעת המומחה מטעם התובע.
בנסיבות כאלה בדין תובע התובע הנמכת שוחת החיבור כדי לאפשר לו חיבור בשיפוע מתאים לפינוי נוזלים ומוצקים.
יובהר כי לכאורה מדובר בחפירה לעומק של כ- 20 ס”מ נוספים בלבד.
7. מהנדסת המועצה טענה כי התובע לא התריע על עומק השוחות בעת ביצוע העבודות ולו היה עושה כן היתה יכולה המועצה להתחשב בפנייתו במהלך ביצוע העבודות (עמ’ 10, ש’ 22). אלא שלטענת התובע התריע עוד בשנת 2015 כי השוחה לא נחפרת עמוק מספיק כדי שהוא יוכל להתחבר אליה (עמ’ 9, ש’ 13). זאת ועוד, ראש המועצה אישר בדיון בפניי שהתובע התריע בפניו על נושא קו הביוב (עמ’ 4, ש’ 2). לעניין זה ראו מכתב שלכאורה נשלח לראש המועצה ביום 26/3/15 שם מתריע התובע כי צינורות המשנה הונחה במפלס תת קרקעי גבוה מדי (צורף לכתב התביעה).
8. יתרה מזאת לא נסתרה טענת התובע כי גם היום ניתן להנמיך את שוחת החיבור שבנתה המועצה וכי תושבים שונים במושב אף עשו זאת, ולטענתו ללא אישור מהמועצה, כדי לאפשר חיבור מתאים של שטחיהם למערכת הביוב המרכזית.
מהנדסת המועצה לא שללה כי ניתן לבצע את העבודה והוסיפה כי ככל שיחייב בית המשפט ביצוע העבודה, צריכה המועצה לבצע העבודה בעצמה (עמ’ 5, ש’ 19).
מכאן מתחזקת המסקנה כי היה מקום מלכתחילה להתחשב במפלס תשתית הביוב במגרשו של התובע בעת תכנון מערכת הביוב המרכזית וכי לא היתה מניעה תכנונית לעשות כן.
9. יש לשלול טענת הנתבעת לפיה התובע הניח את קו הביוב הפרטי בטרם ניתנה לו הנחיה לעשות כן ו/או ללא תיאום הנדסי.
תשתית הביוב של ביתו של התובע הוקמה עוד משנת 1988 והסתיימה בבור ספיגה – וזאת שנים לפני שהחלה המועצה להניח את קו הביוב המרכזי במושב בשנת 2010. החלק האחרון של תשתית הביוב הפרטית היה צריך להתחבר למערכת הציבורית וזה ממילא לא יכול היה להעשות קודם להנחת התשתית הציבורית. לא נסתרה טענת התובע והדבר אף עולה מחוות המומחה מטעמו כי המשיך את שיפוע תשתית הביוב הפרטית שהונחה עוד בשנת 1988 בשיפוע מינימלי של 2%. מעבר לכך הצדדים ביקרו בשטחו של התובע במסגרת הדיון בפניי. לא הובאה ראייה שהתובע חרג באופן הנחת התשתית הפרטית או כי ביצע שיפועים לא מתאימים.
10. בהתאם להערכת המהנדס עלות ביצוע הנמכת השוחה היא 20,000 ₪ (עמ’ 10, ש’ 16). הערכתו לא נסתרה.
מכל האמור אני מוצא שהיה מקום שהנתבעת תתחשב בעת תכנון מערכת הביוב המרכזית וחפירת שוחות החיבור במפלס תשתית הביוב הפרטית במגרשו של התובע, אשר היתה קיימת עוד קודם לתכנון והנחת מערכת הביוב הציבורית; ובייחוד שעה שלא היתה כל מגבלה תכנונית או אחרת לעשות כן.
ומשלא עשתה כן הרי שעליה לפצות את התובע על הצורך בהעמקת השוחה.
התוצאה:
11. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 20,000 ₪ בתוספת 6,000 ₪ הוצאות משפט תוך 30 ימים מהיום.
לחילופין רשאית הנתבעת להודיע לתובע כי היא מבקשת לבצע את העבודה של העמקת השוחה בעצמה וזאת בתוך תקופה של חודשיים. במקרה כזה פטורה הנתבעת מפיצוי התובע למעט סכום ההוצאות שנפסק.
מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום, בכפוף לפגרה, לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.
ניתן היום, ג’ אלול תשע”ט, 03 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]