“אימוץ אסטרטגיה ירוקה ליהוד הוא צו השעה והמחויבות שלנו לדורות הבאים”

היכן האתגר הירוק בא לידי ביטוי ביהוד?

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

הדר: אף אחד לא יתווכח שריאות ירוקות בעיר חסרות באופן בולט, פארק עירוני ירוק הוא לא מותרות וצריך לקום באופן מיידי. לאחרונה ניהלו התושבים בהובלת דוד לנגפורד, פעיל סביבתי וותיק יחד עם יפעת ותושבים נוספים ובתמיכתי כחבר מועצה, מאבק נגד בניית מבנה בטון בהיקף של 700 מ”ר בשטחה של גינת צוקרמן – גינה שהיא אחת מהבודדות במרכז יהוד. לשמחתי המאבק הצליח והגינה הנהדרת הזאת נשארה בשלמותה וממשיכה להיות אבן שואבת להורים וילדים מידי יום. בנוסף אציין את חזות העיר, תושבים רבים מתלוננים בצדק על הלכלוך הרב ברחובות, היעדר כבישים איכותיים ומדרכות בחלקים משמעותיים בעיר שמונעים מעבר בסיסי ממקום למקום.

יפעת : כמו ערים רבות בארץ , יהוד היא עיר לא מתוכננת והתפתחותה בעשורים האחרונים נעשית מכורח המציאות ולא באופן מתוכנן. זה מביא לכאוס אורבאני שיש לו השלכות הרסניות על מרקם החיים בעיר כמו למשל בנייה גבוהה מאוד החוסמת את קו הרקיע ללא שטחים ירוקים משמעותיים ועומס תחבורתי קיצוני בתוואי שטח נתון המביא לזיהום אוויר. חסרים שבילי אופניים, אזורי מנוחה מוצלים. חשוב להדגיש כי מכלים למחזור המפוזרים בעיר הם פרויקט חשוב אבל לא מספיק ולא נותן מענה אמיתי לאסטרטגיה ירוקה ברת קיימא.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ חדשות יהוד מונוסון  – להצטרפות
רוצים להגיב לכתבה? היכנסו לקבוצה – אתר החדשות של בקעת אונו

ישירות למייל – כל מה שקורה בעיר – להרשמה
לחצו לייק לעמוד הפייסבוק והישארו מעודכנים  – אונו  ניוז

מה אתם מציעים כפתרונות למצוקה הירוקה?

יפעת: הכל מתחיל בחינוך לקטנים ולגדולים, יהוד הירוקה תמסד תכניות חינוך לכל הגילאים תוך קידום ימי שיא ותחרות חיובית בבתי הספר בנושא המחזור ויתרונות הירוק.  ברמה הטכנולוגית נפעל להקמת מערכת דיווח חדשה לתושב שתאפשר שליחה סלולארית של מפגעים סביבתיים ויכולת מעקב אחר הטיפול בפנייה. מערכות כאלה כבר פועלות בערים רבות ויש לאמץ אותן באופן מידי.

הדר: נדאג גם ליישום ההצעות שיזמנו ושנתקעו בקדנציה הנוכחית כמו, הקמת טיילת מאחורי הבניינים שברחוב מוהליבר, שינוי גבולות מוניציפאליים כך ששטח “המכתש” ייהפך לשטח מוניציפאלי של יהוד. כך נוכל לבנות שם פארק עירוני לשימוש התושבים. ניזום פיתוח של מסלולי הליכה ומסלולי אופניים ונגביר את השימוש בתאורת רחוב חסכונית בעיקר באזורים שהיום חשוכים לגמרי, נפעל להקמת  המוזיאון היישובי ונטפח את חורשת הצופים. מבחינת חזות העיר יש עוד הרבה לשפר אבל הכול צריך להתבצע באופן מתוכנן בדומה לערים גדולות בארץ ובעולם.

יפעת: ולבסוף אסור לשכוח את חיות הבית, כלבים וחתולים בעיר שלנו לא זוכים ליחס ראוי , גינות הכלבים מעטות ופינות האכלה לחתולים לא קיימות. חשוב לזכור כי יחס הוגן לחיות מעיד לא מעט על קהילה עם הרבה חמלה וטיפול מעצים לחלקים החלשים והנזקקים שלה. זה המודל שאנו צריכים להציב נגד עינינו ואליו לשאוף.

הדר: בעניין אוויה, אנו סבורים כפי שכבר פרסמנו, שצריך ללכת עם התושבים המתגוררים שם יד ביד, לשתף את הציבור ולקדם פתרון שיהיה מקובל גם עליהם לאחר בחינת החלופות, לפעמים צריך לקבל החלטות ולחתוך – אין שום סיבה שהתושבים שם יסבלו מהססנות בקבלת החלטות.

יפעת: מפחידים אותנו עכשיו שיבנו בנינים באזור אוויה. מספיק לראות כיצד עקרו עצים וותיקים וענפים רק לפני חצי שנה על מנת לחשוף את השטח שם. הנהגה עירונית יזמית, הייתה צריכה ויכולה להציע ליזם חלופה באחד השטחים שכבר אושרו לבנייה (מקב”ת גני יהודה למשל) ובתמורה לפתח את מלון אוויה ולהפכו למשל למרכז מוזיקה, חינוך ותרבות שכ”כ חסרים בעיר שלנו, עם מגורים להשכרה לסטודנטים, אולי לרופאים ומתמחים צעירים. את הבריכה לשפץ, אולי להגדיל. זו ראיה מקיימת, צריך  לאמץ חשיבה חדשנית לראייה המוניציפאלית שלנו ואומץ ומנהיגות בקבלת החלטות, לצערי בזמן האחרון לא ראינו הנהגה המובילה סדר יום ירוק.

קחו למשל את עיריית ת”א. שם לא חושבים שתמ”א 38/1 (מסלול של שיפוץ בניינים והוספת דירות בלי להרוס) זה הפתרון. זה טלאי. ולכן מעדיפים ללכת לתוכניות פינוי בינוי יותר משמעותיות, הריסה ובנייה, שזה מביא להתפתחות אמתית של היישוב והשכונה עצמה. החשיבה הזו, של חדשנות ואחריות רואה פינוי שפוי שלא חריג לסביבה, כדבר אורגני שתורם גם לדיירים וגם לעיר.

בטיפול של העירייה שלנו, עד כה בנושא הירוק, לצערי, לא ראינו לא חזון ולא חדשנות, מסכם הדר, אנחנו נביא את החשיבה הזו לתוך מועצת העיר קידום חדשנות בחינוך, באיכות הסביבה בניהול ובשיתוף ציבור, כי אין דרך אחרת.