החצר האחורית של מונוסון – הסבל של דיירי הפינוי בינוי ברחוב התמר

נא להכיר החצר האחורית של הישוב היוקרתי מונוסון. קרב התשה בין חברת אשדר לאחד מבעלי הדירות במתחם רחוב התמר גורם סבל בלתי יתואר לדיירים הבניינים שאמורים לההרס.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

תמונת מצב על חייהם הבלתי נסבלים של דיירים, בני ערובה בפרויקט פינוי בינוי במונוסון

מי שמגיע לרובע מונוסון דרך כביש 412, לא יכול להתרשם ממגדלי המגורים הגבוהים בכניסה. הישוב הבנוי מוילות גדולות זכה גם למספר שיכונים בודדים ברחוב התמר. כבר לפני שנים רבות, החלו במקום תוכניות לפרויקט אחד הראשונים בישראל, בינוי פינוי. ראשית בונים בניין חדש ואז הורסים את הישן והדיירים עוברים אליו. כך התחיל פרויקט התמר. שלושה בנינים ראשונים נבנו, נהרסו הישנים, אבל אז התחיל מאבק בין דיירים לחברת אשדר. העיכוב במשא ומתן אילץ את הקבלנים לפצל את הפרויקט למספר חלקים. כעת נבנים עוד שני בנינים חדשים. ובאמצע כלואים, ארבעה בנינים ישנים ומוזנחים, החיים בתוך אתר בנייה כבר שבע שנים.

תקווה עביד, תושבת וותיקה של מונסון בת 76 חייה ברחוב התמר שנים ארוכות ולא מאמינה שתזכה לקבל דירה חדשה במתחם. אם הייתי יודעת שהפרויקט הזה ייקח 20 שנים כבר הייתי מוכרת את הדירה… אם אני נשארת פה עוד יום אחד אני גמורה”

רוב בעלי הדירות המקוריים, עזבו את הדירות והשכירו אותם למי שהסכים לבוא לגור בחצר האחורית של מונוסון, לרוב עובדים זרים, משפחות צעירות עם ילדים ותושבים וותיקים.

חייהם של תושבי הבניינים הוא קשה מאוד, מנופים שעובדים מעל ראשי הילדים, משאיות עם חול ואבק, רעשים בלתי נסבלים. יצאנו לבדוק כיצד נראה פרויקט פינוי בינוי במרכז ישראל ואת המחיר הקשה מנשוא של הדיירים שנתקעו בין הפטיש לסדן, בין חברת הנדל”ן אשדר, לבעל דירה אשר מסרב לחתום על הסכם פינוי בינוי.

תושבי רחוב התמר המבוגרים, מסתכלים על פרויקטים של פינוי בינוי בבקעת אונו שתוך 3-4 שנים כבר גרים בשכונה חדשה ולא מבינים איך ייתכן שהפרויקט שלהם ברחוב התמר, כבר שוקע שנים ולא נראה שיש פתרון באופק.

השבוע קיבלו הדיירים במפתיע הודעה כי עומדים לחפור בור ענק, סמוך לבתים הישנים לצרכי חנייה לבניינים שאמורים להיבנות בסמוך, בעקבות כך חסם הקבלן את שטח הגישה  ולמעשה כלא את הבניינים הישנים. תושבי רחוב התמר יצאו במחאה, הרסו את הגדר וסרבו לקבל את כליאתם בגטו, לדבריהם.

“אנחנו לא מעניינים אף אחד, מספרת תקווה עביד, דיירת במתחם התמר, אשר חולה במחלת ריאות עם 100% נכות ומחוברת לבלוני חמצן 24 שעות  “אנחנו מבוגרים אין לנו מספיק כוח לצעוק ואף אחד לא רוצה לשמוע אותנו, במילא, רוב בעלי הנכסים לא גרים כאן, אז לא ממש משנה להם מתי יקבלו את המפתחות לדירה החדשה, מי שסובל באמת זה מי שגר כאן, ואנחנו שקופים, בפני אשדר, העירייה והדייר שלא חותם. זה המצב, אנחנו מתחננים שיצילו אותנו, אנשים מבוגרים מתים כאן וכבר לא יזכו לדירה חדשה ולאף אחד זה לא אכפת”.

ורד סיגוי, בתה של תקווה, תושבת מונוסון, מספרת על חייה של אמה  – “יש כאן משטרה כל יום, נערות ליווי שמגיעות לעובדים הזרים. מנגל בשעה 2 בלילה”.

תגובות –
עיריית יהוד-מונוסון מסרה בתגובה כי: “בהתאם להנחיית לשכת ראש העיר, הבוקר התקיים סיור ברחוב התמר בהשתתפות מהנדס העיר, נציג אשדר, מומחה בטיחות ונציגי התושבים אשר בחנו את המצב בשטח. במהלך הסיור דנו המשתתפים בפתרונות אפשריים והסדרי בטיחות, נגישות (כולל בטיחות הולכי רגל ורכבי חירום), חניה חלופית, איכות סביבה במהלך הבניה ותמרורי הכוונה. בהתאם לדרישת מהנדס העיר, הוצגה תכנית בטיחות להולכי הרגל ברחוב התמר, כולל התחברות לגשר העילי הקיים המוביל לרחוב השקד. כמו כן, הוצגה תכנית להסדרת מעבר המיועד לרכבי חירום ותפעול (כב”א, מד”א, איסוף פסולת וכדומה). מהנדס העיר הנחה את הקבלן בשטח כי עד שלא תיושמנה התכניות שהוצגו, כולל בקרה בשטח, לא ייסגרו הכניסות למתחמי החניות הפרטיות. כמו כן, התחייב הקבלן למתן שירות בשטח ע”י נציג דיירים שיפעל באופן קבוע 24/7. העירייה רואה חשיבות רבה על שמירת אורח חיי התושבים של הדיירים ובטיחותם. העירייה תמשיך ותעמוד בקשר ישיר ורציף מול תושבי רחוב התמר כדי לשתף, לעדכן ולעשות כל שאפשר למען רווחתם ונוחיותם”.

מחברת אשדר נמסר – “לצורך ביצוע חניון תת קרקעי בפרויקט, ישנו הכרח בטיחותי לגדר את הסביבה ששמשה עד כה בתור חניה עלית של הבניינים הישנים. בטרם קבלת היתר הבניה היה על החברה להשלים מספר תנאים, בין היתר הכשרת דרך חלופית לפינוי אשפה, דרך גישה לאמבולנס, מכבי אש ורכבי חילוץ.

בתחילת השבוע התקיים סיור עם ממונה הבטיחות מטעם עיריית יהוד מונוסון, בהשתתפות נציגי הדיירים. הוא בדק שקיימים מעברים על פי ההיתר, לרבות שביל הולכי רגל ולאחר שראה שהכל קיים בהתאם להיתר, ביקש נציג העיריה להוציא הודעה מטעם הרשות המקומית על סגירת הדרך ופתיחת מעבר החירום וכן סוכם שהשינוי יתבצע ביום א׳ הקרוב. יתרה מכך, על מנת להקל על הדיירים בתקופה זו ומתוך רצון טוב לסייע, החברה מאפשרת להם להחנות רכביהם בחניונים המקורים בבניינים החדשים שאליהם עברו שכניהם.

יש להדגיש כי הבניינים הישנים שעוד נותר לפנות בפרויקט זה, היו אמורים להיהרס כבר לפני תקופה ארוכה, כאשר הסיבה לעיכוב של הפרויקט, היא דייר סרבן שמתגורר בבניין. עיכוב זה הוא שמוביל כעת לגרימת אי נוחות לדיירים הוותיקים בדירות שנותר לפנות. לחברה נגרם כתוצאה נזק כספי של מיליונים.

פרויקטים של פינוי בינוי הינם פרויקטים מורכבים וארוכי טווח, ונדרשות לא מעט רגישות וסבלנות מצד היזם, וכן נכונות לשיתוף פעולה מצד הדיירים, על מנת שעסקאות אלה תמומשנה באופן חלק ככל הניתן. בעבר היו דיירים סרבנים נוספים ובכל פעם שההתנגדות הוסרה נפתח עוד שלב בבניה. עד כה נבנו בפרויקט כבר 5 מבנים ואוכלסו 310 דירות. כרגע יש בבניה עוד 3 מבנים עם 186 דירות. כשתוסר ההתנגדות האחרונה, יבנו 2 המבנים האחרונים מתוך 10 שכוללים כולם יחדיו שכונה של 620 דירות חדשות”.

עורך טל בננסון המייצג את יוסי ערבה, תושב מונוסון –
אין כאן דייר סרבן ובית המשפט התייחס לדבר הזה וגם המומחה מטעם בית המשפט התייחס לזה וגם עורכי הדין של הדיירים. ההסכם נבחן על ידי מומחה שקבע שאינו עומד בהסכם פינוי בינוי. עוד לא נתקלנו בפרויקט אחד שדיירים מקבלים הגדלות של הדירות שלהם ואז פונים לשני דיירים ומבקשים מהם לחתום על ההקטנה של הדירות שלהם.
איך מרגיש התושב שבגללו נתקע הפרויקט?

הדייר מרגיש שהוא כמו הילד שצועק המלך הוא ערום. שהדיירים חבורה של פתאים, חבורה של דיירים אינטליגנטיים, לא כולם. הם הסכימו למשהו שהוא לא נכון וכלכלי, היום כל חברה בשוק יזמי הנדל”ן ייתנו להם הרבה יותר ממה שהם קיבלו.

אשדר מתנהגים בחוסר הגיון לחלוטין, אם לאשדר היה הגיון היו צריכים לבוא ליוסי ערבה ולהגיד לו אנחנו שחקנו אותה, כל הדיירים הפתאים האלה הסכימו וחתמו איתנו. אתה היחיד שהתעוררת וראית אז בוא אנחנו נסתדר איתך. יש הסכמה של כל הדיירים שאשדר יגיעו להסדר איתנו. אבל הם רצו להגיע להסדר שיעמיד את יוסי במצב שלמרות שהוא צודק והמומחה קבע שהוא צדק, הוא ישלם את כל ההוצאות שלו, שזה כמה מאות אלפי שקלים.

האם חברת אשדר לא מוכנה לספוג הוצאות משפט  של 400 אלף שח ולסגור את הסאגה הזאת?

זאת שאלה טובה שאתה צריך לשאול אותם, מי שמחזיק את הדיירים בני ערובה זה אשדר, לא אנחנו. במקום לבוא ולהתקדם, בשביל 400 אלף לא עושים את זה. שבפועל אם אתה שואל אותי, יש להם מניעים אחרים, הם לא באמת רוצים להתחיל את הבניה. כי אחרת היו כבר היו סוגרים מזמן, יש להם כל מיני מניעים אחרים שאני לא עומד על קנקנם, עוד לא תהיתי עליהם. אין הגיון שחברה עשתה בוננזה של החיים על דיירים פראיריים, פתאים שהסכימו לחתום על הסכמים שהם לא כלכלים ולא שוויוניים. לא הגיוני, שהחברה הזאת שאותם דיירים מסכימים שיוסי ערבה יגיע להסדר והם לא עושים זאת. אז יש כאן מניע אחר, זאת המסקנה הלוגית המתבקשת. לא אכפת לאשדר מהמצב שם.