הגוף בים המלח, הראש באיטליה

לביאנקיני הגעתי עם בן הזוג שלי שהוא אחד הדברים הקבועים בחיי, אבל בכל יום אני מגלה בו צד שונה. ממש כמו ים המלח. עד היום הכרתי רק את דרום ים המלח אזור המלונות שהפך לארץ הבולענים. והנה מציעים לי להכיר את צפון ים המלח ואני מיד הסכמתי. הגענו למקום בשישי בצהריים, והופתענו לגלות כפר נופש מקסים באווירה איטלקית מרוקאית והוליוודית. נשמע תמהיל משונה אבל איכשהו זה עובר כאן טוב.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

הנוף מרהיב, המים של ים המלח נעימים מאוד והאוכל כאן סוגר יפה את הפינה. אפשר לבלות פה יום שלם – בטן גב, בריכה, חדר מלח ואפשר לצאת לטייל כפי שאנחנו עשינו.

עצרנו בפונדק הצומת, שם עלינו על גמל ואכלנו תמרים כמנהג המקום. לאחר מכן נסענו עשר דקות אל "קאסר אל יהוד", שם יש מנזר חביב ופסטוראלי, עם כנסייה המכילה יצירות אמנות נוצריות מצופות זהב כיאה לז'אנר – להרגיש ברומא להיות בישראל.

משם המשכנו כחמש דקות אל "ארץ המנזרים". במקום יש אתר טבילה על שפת נהר הירדן. בן רגע נחתנו לתוך סצינה מסרט: טבילה המונית של נוצרים במי הנהר. הללוליה.

טקס מרשים שיחמם את הלב גם לאחרון הציניקנים. שווה להגיע למקום רק כדי להעריך את האנשים המפריחים את השממה באנרגיות חיוביות ומקבלים אורחים כיד המלך. אנו סיימנו את הביקור הקצר בן ה-24 שעות בסך הכול עם שתי מסקנות:

1. נשוב לכאן כי נשאר לנו טעם של עוד.
2. צריך להצדיע לאנשים שמאמינים בים המלח ורואים בו לא רק ים המלח אלא גם את ים החיים.

ויש כאן הרבה חיים, תשאלו את דינה דגן שהקימה את ביאנקיני בעשר אצבעות והרימה מקום לתפארת מדינת ישראל.