אונו News 
זה יכול היה להיות בקלות תסריט לסרט דרמתי, כזה עם סוף עצוב והתחלה של חיים חדשים. אך מסתבר שהחיים חזקים מהכל. אחרי שהציל ילדה בת תשע מטביעה לפני 34 שנה, השבוע, נערכה פגישה מרגשת בין הגולש האלמוני לילדה, שהיום היא אמא לשלושה ילדים תושבת יהוד (מסיבות אישיות לא נחשוף את זהותה).
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
כבר 34 שנים מחפש צביקה בוכבינדר, קיבוצניק מהצפון, אחרי הילדה שהציל מטביעה, אז בקיץ 1987. מאז ניסה מספר פעמים לאתר אותה במשך השנים אך השהפרטים שהיו ברשותו לא היו נכונים ולכן לא מצא את המשפחה.
לפני מספר ימים בעקבות שידור כתבה על מסעדות השווארמה הטובות בישראל. בה זכתה מסעדת 'דונר' הגיע צביקה ביחד עם אישתו, לראות על מה כולם מדברים. אחרי שסעדו ונהנו. המשיכו להסתובב בעיר, כבר תקופה הם מחפשים נכס לקנייה.
בזמן השיטוט בכבישי יהוד לכד את עינם השלט של המתווכת פנינה קופל – נדל"ן בסטייל. הזוג מהצפון החליט להכינס למשרדה לבחון את אפשרויותץ נכסי הנדל"ן שברשותה ולא האמינו מה עוד מצפה להם.
אחרי שסיימו את השיחות העסקיות, פנה צביקה למתווכת שמכירה כמעט כל תשוב בעיר ושאל אם מכירה את הסיפור על המשפחה שהיה להם אסון טביעה לפני 30 שנה ונתן לה את הפרטים שהיו ברשותו. צביקה סיפר שהוא חייב לסגור מעגל ולפגוש את הילדה אך לא יודע בכלל אם המשפחה עדיין חייה ביהוד ומה שלומם. פנינה התרגשה והבטיחה כי תפעיל את כל קשרייה בעיר כדי לאתר את המשפחה והילדה. ואכן כעבור מספר שעות של הצלבות מידע ואינספור טלפונים לוותיקי העיר, השיגה פנינה את פרטי הקשר של הילדה והתקשר לספר לה על המפגש המרגש שעם הגולש שהציל אותה.
ד' (שמה המלא שמור במערכת) לא הבינה מהיכן נופל עליה המידע הזה. ארוע טראומטי וקשה שקרה לפני 34 שנים בה נפטר אביה והיא ניצלה רק בזכותו של הגולש שהיה במים באותם רגעים. אחרי שהחליפו טלפונים, קבעו להיפגש במשרדי המתווכת ביהוד.
צוות חדשות אונו ניוז תיעד את המפגש המרגש בין הגולש לילדה שהפכה להיות בעצמה אמא לשלושה ילדים.
אני לא יכול לשכוח את הפנים שלך, סיפר צביקה בהתרגשות. הן לא יוצאות לי מהראש כבר 34 שנה, הייתי חייב לפגוש אותך לראות מה שלומך ואיך הסתדרת בחיים. בהתרגשות רבה תיאר צביקה את אשר ארע אז במים. "אהבתי מאוד לגלוש, ונכנסתי לים. זה היה המקום האהוב עלי, הייתי גולש עם גלשן רוח. לפתע אני רואה דייגים שצועקים מהשובר גלים, שמישהו טובע במים. הם היו כמה עשרות מטרים ממני וטסתי לכיוונם עם הגלשן. קפצתי למים כי ראיתי מישהו עם הפנים בתוך המים. הרמתי אותו אבל נראה לי שהגעתי מאוחר, ממש לידו היתה ילדה קטנה בערך בת תשע שהתחילה כבר לטבוע, הראש שלה כבר נכנס ויצא מהמים. זינקתי לעברה, תפסתי אותי והעליתי אותה לגלשן. מיד אחר כך הרמתי גם אותו. עד היום אני לא מבין איך עשיתי זאת. זה גלשן שלא מיועד לעלות עליו מעבר לגולש אחד. זה היה במרחק של 100-150 מטר מהחוף. והתחלתי לשוט לכיוון. שם כבר החלה המולה וצעקות. גם הבן הקטן שלי היה שם.
הורידו אותם בחוף, ושמעתי את הסירנות של אנשי ההצלה, מתוך כל ההמולה, ראיתי את הבן שלי צורח בבכי, הוא ראה את הגלשן שלי וחשב שאני טבעתי. התפניתי להרגיע את הבן שלי שברקע היו צרחות ובכי של בני המשפחה ואז התרחקי עם הבן שלי מהמקום, שלא ייראה את זה. ומאז אני מחפש את המשפחה ורוצה לסגור איתם מעגל.
במפגש הודתה ד' לצביקה שהציל את חייה וסיפרה איך היא עד היום זוכרת כל דבר מהאירוע הקשה. "לא הבנתי איך אנשים שהין על המזח לא קפצו אלינו, הם ראו אותנו טובעים. אני זוכרת שהגעת עם הגלשן שהיה לי מאוד שקט ובטוח, לא הבנתי שאבא שלי מת. פשוט רציתי להגיע לחוף."
המפגש המרגש בין הגולש לד', במשרדה של פנינה, התחיל קשר מיוחד בין המשפחות שקבעו להמשיך ולהיפגש, ולשחר רגעים קטנים מתוך האסון הנורא.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
