שרית רשתי: “מערכת החינוך ביהוד צריכה להיות מהמובילות בארץ “

תפיסתה של רשתי היא: “כל המועמדים בבחירות מדברים על נושא החינוך אך אסור לשכוח שרובם היו חלק ממועצת העיר בקדנציות הקודמות והיה להם את המנדט להשפיע על החינוך ביהוד- לצערנו לא הרבה נעשה”.

מה לדעתך האתגרים המרכזיים במערכת החינוך ביהוד?

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

ראשית אציין כי אנשי החינוך ביהוד, המורים, הגננות והמנהלים הם מהמצוינים בישראל, אבל אין ספק שחסרים להם משאבים חיוניים לפיתוח ואימוץ תכניות נוספות מעבר לתוכנית הלימודים הבסיסית. זהו שם המשחק היום , תכניות העשרה, תכניות מצוינות ותוכניות תמיכה בתלמידים מתקשים. עיר שלא מאמצת ודואגת להבאת פרויקטים מסוג זה נשארת מאחור. הנהגת עיר אמורה לתת למוסדות החינוך את מירב הכלים לפיתוח מערכת החינוך  מעבר לתכנית הלימודים  הרגילה ולא הכול אמור להגיע מהשתתפויות עצמיות של ההורים. די עם נזכיר את תכנית הרובוטיקה או השחמט שהיו פורצות דרך, תכניות שהצטמצמו או כמעט נעלמו. לאחרונה גם נודע כי המתי”א שתפקידו לתמוך בתלמידים עם קשיים מאובחנים, עבר  מהעיר שלנו לגבעת שמואל בשל מחסור  מקום למשרדים ממנו פועל.  זהו אובדן גדול לעיר  שיכלה למנף בשיתוף המתי”א שירותים משיקים נוספים כגון  מרכז הורים , מרכז לגיל הרך ,מרכז אבחונים  וטיפולים משלימים לטובת ילדי העיר ובני משפחותיהם .

איך לדעתך צריך לפעול בתחום החינוך ?

ראשית יש להבחין בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי, כל תחום צריך תכנית עבודה ייחודית. אלא הם העיקרים לתחום החינוך הפורמלי. יש לחתור באופן מתמיד לשיווין הזדמנויות בלמידה לכל תלמיד ותלמידה במערכת החינוך  באמצעות  תכניות חינוכיות מפצות . על מנת להשיג זאת ועוד יש לפעול לגיוס משאבים והגדלת המשאבים  למערכות החינוך בעיר  צעדים שיביאו  להישגים גבוהים וטיפוח המצוינות בכל שכבות הגיל  .

יש לשים דגש על חינוך לסובלנות ומניעת אלימות ע”י  יצירת שפה חינוכית ,עירונית ומערכתית אחידה ומשותפת  ותוכניות ייעודיות שיש להביא לעיר בתחום זה. אני רוצה להדגיש כי מערכת חינוך מנצחת רואה בהורים שותפים טבעיים במעשה החינוכי ולכן נפעל ונחתור למעורבות ושותפות ההורים בתהליך החינוכי .וכמובן כל המעשה החינוכי יעשה בסביבה לימודית נקיה, נוחה ובטוחה בכל מוסדות החינוך בעיר.

 ובתחום הבלתי פורמלי?

ראשית אציין את המצב כמו שאני ותושבים רבים רואים אותו היום. בעיר ישנם מיעוט של מפעלי חינוך ותרבות קהילתיים, הספרייה העירונית נמצאת במבנה בלתי ראוי, תנועות הנוער סובלות ממתקנים ברמה ירודה, הגיל הרך , הגיל השלישי והצעירים, אינם זוכים למענה מקצועי, ובוודאי לא מתקיימת פעילות ממוסדת  לחינוך המוסיקלי . די עם  נביט על הערים השכנות שפתחו לאחרונה מרכזי צעירים לגילאי 18-25 שמתמקדים בהכוונה של תעסוקה , השכלה ולימודים כדי להבין שהכול אפשרי. ולכן “יהוד הירוקה” תוביל תהליכי רצף חינוכי בין החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי בעזרת איגום משאבים , חיבור ועשייה מערכתית משותפת. אנו מבינים ויודעים כי צורכי הילדים והנוער וכן תחומי העניין שלהם משתנים ללא הרף ועל כן ארגוני הנוער  חייבים להיות מסוגלים להגיב למציאות משתנה ולתת מענה רלוונטי בכל זמן נתון . הנוער היום הוא  ערכי ומעורב אך יש ליצור עוד ועוד מסגרות ביטוי המעודדות מעורבות חברתית פעילה של בני הנוער בחיי הקהילה .

לבסוף אציין כי יש לנו קהילה חזקה עם מבוגרים וצעירים נהדרים, עלינו בתור נבחרי ציבור עתידיים לתת להם את התנאים המאפשרים לפעול להתפתח ולהתקדם. זו מבחנה של עיר חזקה אשר שמה את החינוך בראש סדר העדיפויות .