נתן בז’ה: פנינו לעתיד!

מדוע להשקיע את רוב התקציב דווקא בחינוך?

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

“פשוט מאוד-פנינו לעתיד והתלמידים הם העתיד שלנו! כוונתי להשקעות גם בחינוך הרגיל וגם בתחום החינוך הבלתי פורמלי.ישנן  ערים, לדוגמה מודיעין מכבים רעות, שכבר מקיימות הלכה למעשה את ההשקעה התקציבית המרבית בתחום החינוך, מעל 50% כך שהתוצאות ניכרות, גם באחוזי הזכאים לבגרויות וגם במבחני המיצ”ב באותן הערים”.

“כיום אני מתבייש בגובה התמיכות הנמוך, שהעירייה מעניקה לגופים הפועלים בעיר,ובגובה הסכום ובכמות המלגות לסטודנטים .לידיעתי, יש בעירייה הרבה כסף, אחוזי הגבייה עומדים על 98%,חלקו קבור בבנקים, או בהשקעות שלא יצאו לפועל, כמו מרכז צעירים שהפך למגרש חנייה ליד ‘טאטי. יש מה לעשות, רק נדרש להחליט שזה הכיוון שלנו'”.

 מה  נדרש מבחינתך?

“השקעה בחינוך זה דבר ברור, ולא חסר היכן להשקיע, מהגיל הרך ועד לגילאי התיכון. בדקתי מה קורה בערים סמוכות, כגון בשוהם- שם קיימת חברה בשם ‘חמש’, שאחראית על החינוך הבלתי פורמלי. אפשר גם אצלנו להקים או להביא חברה שמתמחה בנושא ותפעיל את הצהרונים עם סיום שעות הלימודים בשיתוף המתנ”ס. בערים אחרות פועלת תוכנית תל”ן- תוכנית לימודים נוספת, שאפשר להפעיל גם אצלנו בעיר”.

 “אני מציע גם לקיים מעקב אחר תחזוקת מוסדות החינוך, באמצעות גורמים במחלקה בהנדסה, כך שנוכל לבדוק ולדעת בזמן אמיתי מה קורה עם המבנים, ולא להגיע בסוף שנה למבנה מוזנח והרוס ורק להעביר בכל שנה 800 אלף שקל לשיפוץ המבנים”.

“חוגים לדוגמה- זו לא רק תעסוקה לילדים בשעות אחר הצהרים- זו העשרה מתבקשת. משיחות עם הורים למדתי שאסור שהמצב הכלכלי בבית ישפיע על איכות החינוך שהילד יקבל. לא משנה בכלל היכן אתה מתגורר בעיר, לא משנה באיזה בית ספר התלמיד יירשם, מגיע לו לקבל את רמת החינוך האיכותית ביותר ולא פסיק פחות מזה”.

מה לגבי מוסדות החינוך, לא כולם במצב פיזי דומה…

“ביהוד מונוסון קיימים לצערי הרב, מבנים של בתי ספר שלא תמיד מהווים סביבה פיזית נאותה לקיום מהלך לימודים סדיר. יש שונות רבה בין המוסדות הפזורים בעיר. לדוגמה: יהודה הלוי- חדש,אבל ביה”ס היובל –חלקו חדש וחלקו מבנים יבילים, הרצל ורמז זקוקים לשיפור ומבחינתי שיפוצי הקיץ הינם קוסמטיים בלבד, ויותר חשוב שבית הספר יהיה בטיחותי. מבחינתי, מבחני המיצ”ב הם לא חזות הכל,חשוב גם באילו תנאים הילדים לומדים. מבחינת הצוות החינוכי, גם כאן נדרש להשקיע ולהקצות משאבים בהכשרה ובהעשרה”.

האם יש לך רעיונות לגבי מיתוג ועתיד העיר?

“יהוד בהחלט יכולה להפוך לאזור החלל והרובוטיקה הישראלית, בשל קרבתה למפעל ‘חלל’ של התעשייה האווירית. אין ספק כי מנוע הצמיחה הבא של ישראל נמצא בתעשיות אלו, שכבר יצאו מהתחום הביטחוני, ועברו גם  לשימושים אזרחיים לטובת הכלל. כצעד ראשון ניתן להקים בעיר תיכון למקצועות החלל והרובוטיקה. אני בטוח שרבים ירצו ללמוד במסגרת זו”.

“עוד בשנת 2013 העברנו תקציב בגבוה של 1.4 מיליון שקל לתכנון פארק תעשיות, להכנת תב”ע -תוכנית בניין עיר, כאשר הרעיון היה גם לפתח את תחום תעשיות החלל והרובוטיקה. לצערי זה נשאר רק בגדר תכנית. אני שומע על משלחות נוער ותחרויות רובוטיקה לחו”ל שמתקיימות בערים אחרות- ואני שואל את עצמי- מה קרה לנו בחמש השנים האחרונות? במקום ללכת קדימה, אנחנו צועדים אחורה. אני זוכר שבתי ספר מהעיר הגיעו למקומות הראשונים בעולם בתחרויות הרובוטיקה, כן בעולם! אני אדאג להחזיר חזרה את המדריך והוגה הרעיון – אבי אוספטפלד וביחד עם התלמידים וההורים נצעד קדימה ונחזור להוביל בתחום הרובוטיקה”.