״הדבר היחיד שביקשתי זה לאהוב״

עומרי חיים שלי

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

מחר זה קורה, הערב שאליו התכוננו, ההתרגשות גדולה וההכנות בעיצומן, כבר כמעט שהכל מוכן, הפרחים השלטים, הגלויות, החולצות והמגנטים ואני מתרגשת בדיוק כמו לפני חגיגת בר המצווה שלך, אני מתרגשת. אני מוקפת באנשים טובים ומכילים, חדורי מטרה ורצון לשנות ובעיקר מאמינים בתהליך ההתפתחות של קבוצת omriki. עכשיו גם גיליתי שאמונה בדרך או ברעיון, תמיכה ואהבה יכולים להיות מטלטלים ריגשית, כל כך הרבה עוצמה שקפאתי.

השבוע עלתה כתבה באתר ynet שמספרת עליך ועליי ועל קבוצת אימהות למען בני נוער, פרוייקט שנבנה באהבה כדי להושיט יד ולפתוח את הלב והראש עבור בני הנוער, התגובות חיממו את הלב, הטלפונים וההודעות לא פסקו ואני נדהמתי, כל כך הרבה תמיכה שהרגשתי שאני מתכווצת, לא ממש מבינה איך להכיל את כל הטוב הזה, בדיוק כמו שהרגשתי עם הכאב על אובדנך.

להכיל את הכאב למדתי, למדתי לקבל ולומדת להפנים, חשבתי שרק את הכאב לומדים להכיל ושאהבה זה הכי פשוט, הרי מי מפחד מאהבה? ואני הסתגרתי, שתקתי והתבוננתי סביבי, חייבת להודות שהתרגשתי כמו ילדה קטנה עד שבכיתי את נשמתי, כאבתי והזדקפתי.
לרגע חזרתי לימי נערותי, לזמן שלא ממש אהבתי את עצמי, הובכתי מאנשים שהחמיאו לי, התקשיתי עם חברים שפירגנו לי, כי לא ממש האמנתי להם, אני חשבתי שאני לא מספיק טובה והם חשבו אחרת, אז מי מגזים? כמובן שאני צודקת, אני מכירה את עצמי הכי טוב.

היום שכבר עברתי דרך ולמדתי דבר או שניים על עצמי, אני כבר מאמינה שאני מספיק טובה, היום אני לומדת להכיל את כל החיבוק והתמיכה שמסביבי, נזהרת שלא למעוד, לומדת להכיל ולשמור על איזון.

עומרי יקר שלי

״הדבר היחיד שביקשתי זה לאהוב״…. כך כתבת בדף הפייסבוק שלך, אתה לא זכית לאהוב עוד, אבל זכית להיות נאהב ועם זה אני ממשיכה את הדרך, את חיי, אני מבקשת רק לאהוב.

אוהבת את החיים אותך ואת כל הקסם הזה שאני חווה בהנצחתך.
אוהבת המון המון אמא