בני הזוג נדרשים להמשיך באופן שוטף ואפילו יומיומי, לקבל החלטות משותפות בנוגע לגידול הילדים ולהיות הורים מעורבים ופעילים בכל אספקט שבהם פועלים ילדיהם. כשמערכת היחסים נגמרת, מתחיל אתגר ההורות המשותפת. זהו פרק חיים חדש שמצריך המון למידה וגם אימון והדרגתיות.
גישור גירושין ליצירת הורות משותפת
כדי ליצור הורות משותפת טובה, יצטרכו הזוגות לעבור גישור גירושין שבו הם יגיעו מראש להסכמות הדדיות בדרך נעימה, תקשורתית ומכילה. גם הורים שיצרו בסופו של דבר הסכם גירושין מכוח דיונים בבית המשפט יוכלו להגיע להסכמות מסוימות, אך הדרך לשם תהיה בדרך כלל אגרסיבית יותר, מניפולטיבית וקשה רגשית, עד כדי קושי מוחלט להסתדר עוד עם הצד השני. בגישור לעומת זאת, ההליך כבר מבראשית מוכוון ליחסים הדדיים מתוך ראיית הילדים ולא מכוח הניסיון לנצח במאבק.
איך עושים את זה?
גישור גירושין במטרה ליצור הורות משותפת משתמש בכלים רבים מעולם האימון. המגשרים נדרשים להבין את כל אחד מהצדדים ולזהות את ההבדלים ביניהם, בגישתם ותפיסת עולמם, בהבנה שלהם לגבי מה שנכון לילדים ולעשות זאת בדרך שמונעת חיכוכים אלא מאפשרת יותר התמודדות. הכלים שבהם משתמשים נולדו במטרה להשפיע על אורך החשיבה של הצדדים ולהציב בפניהם את הילדים המשותפים בראש סדר העדיפויות, כך שהשיח יהיה הדדי ובסיום יהיה ניתן להשיג את מרבית האינטרסים האישיים של כל צד.
התהליך עשוי להמשיך גם אחרי הגירושין
הגישור שנועד ליישם הורות משותפת מגדיר וממפה את טובתם של הילדים במגוון תחומים ומסדיר את הדברים מהחשובים ביותר ועד לחשובים פחות, לציין הסכמות ואי הסכמות ולהבין מה נובע מתוך קושי. לפעמים מדובר בתהליך ארוך, שממשיך גם אחרי סיום הליך הגירושין כולו. הסיבה לכך היא כדי להמשיך למצוא פתרונות לבעיות שצפו עם הזמן ואפשר לגשר עליהם מכיוון שהצדדים כבר מנוסים יותר בחייהם החדשים בנפרד זה מזו.
טובת הילדים קודמת לכל
הורות משותפת היא מערכת יחסים שאין בה בהכרח חיים זוגיים משותפים, אך יש בה זכויות וחובות הוריות שנוגעות לשני ההורים גם יחד. המחבר בין ההורים הוא ילדיהם ולכן הם צריכים להסכים כי זכויותיהם וטובתם של הילדים חייבים להשתמר תמיד. מסיבה זו, הסכמי ההורות המשותפת נחשבים להסכמים לגיטימיים ומקובלים, שהמערכת המשפטית נוטה לעודד וגם לאשר.