יום שישי , אוגוסט 15 2025
דף הבית / מדורים / המומחים / לחץ דם נמוך ודופק גבוה: כל הסיבות

לחץ דם נמוך ודופק גבוה: כל הסיבות

תוכן מקודם
מגה לינקס 2149941469 צילום FREEPIK
צילום: FREEPIK

יש מצבים רפואיים שבהם הגוף מדבר בקול ברור. לחץ דם נמוך בשילוב דופק גבוה הוא אחד מהם. שני המדדים האלה, הנמדדים בקלות יחסית, יכולים להעיד על שורה של מצבים – מחולשה זמנית ועד למצבי חירום רפואיים של ממש.

לרוב, כאשר לחץ הדם יורד – הדופק מגיב ומתחיל לעלות. זו תגובה טבעית של הגוף שנועדה לשמור על זרימת הדם לאיברים החיוניים. אבל כששני הערכים הללו מופיעים יחד בעקביות או בעוצמה חריגה, זה כבר לא רק סימפטום – זו נורה אדומה.

כדי להבין מה באמת עומד מאחורי השילוב בין לחץ דם נמוך לדופק גבוה, חשוב להבחין בין הגורמים האפשריים: פיזיולוגיים, תרופתיים, נוירולוגיים, הורמונליים ולעיתים גם פסיכולוגיים.

רק הבנת הסיבה תאפשר טיפול מדויק – ולא טיפול בתוצאה בלבד.

מה המשמעות של לחץ דם נמוך ודופק גבוה?

ההגדרות הבסיסיות

  • לחץ דם נמוך (Hypotension) נחשב כזה כאשר הערכים יורדים מתחת ל-90/60 מ"מ כספית 
  • דופק גבוה (Tachycardia) מתייחס לרוב למצב שבו קצב הלב עולה על 100 פעימות בדקה במנוחה 

כאשר שני המצבים מתרחשים יחד, הגוף עלול לסבול מירידה באספקת חמצן לרקמות – מה שיכול לגרום לעייפות, סחרחורת, הזעה, טשטוש ואפילו אובדן הכרה.

תגובת פיצוי טבעית – עד גבול מסוים

כאשר לחץ הדם נמוך, הלב מנסה "לפצות" על כך על ידי העלאת קצב הפעימות כדי לשמר את תפוקת הלב. מדובר במנגנון הישרדותי תקין – אך כאשר הוא מופיע בתדירות גבוהה או ללא סיבה ברורה, יש לבדוק את מקורו.

גורמים פיזיולוגיים נפוצים

התייבשות

זהו אחד הגורמים השכיחים ביותר לשילוב בין לחץ דם נמוך לדופק גבוה. אובדן נוזלים – בין אם דרך הזעה מוגברת, הקאות, שלשולים או חוסר שתייה – מקטין את נפח הדם הזורם בכלי הדם, וכתוצאה מכך:

  • לחץ הדם יורד 
  • הדופק עולה בניסיון לשמור על זרימת דם תקינה 

הפתרון במצב כזה הוא לרוב פשוט: החזרת נוזלים ומלחים באיטיות, יחד עם מנוחה.

עמידה ממושכת או שינוי תנוחה פתאומי

תסמונת הקרויה Orthostatic Hypotension מתארת ירידה חדה בלחץ הדם כאשר עוברים מישיבה לעמידה. היא מלווה לא פעם בהאצת דופק, ולעיתים גם בתחושת "הכל מתערפל".

גורם זה שכיח במיוחד בקרב:

  • מבוגרים 
  • אנשים עם נטייה להתייבשות 
  • חולים הנוטלים תרופות משתנות או מרחיבות כלי דם 

חום גבוה או זיהום חריף

במצבים של חום גבוה – למשל עקב שפעת, דלקת ריאות או זיהום אחר – הגוף מגביר את חילוף החומרים ומרחיב את כלי הדם. שני התהליכים הללו יכולים לגרום:

  • לירידה בלחץ הדם 
  • להאצת דופק כדי להתמודד עם הדרישה המוגברת לחמצן 

במקרים קיצוניים (כמו ספסיס), מדובר במצב חירום רפואי המחייב אשפוז מיידי.

סיבות לבביות וכלי דם

אי ספיקת לב

כאשר הלב אינו מצליח להזרים דם ביעילות, הגוף נכנס למצב פיצוי:

  • לחץ הדם צונח עקב ירידה בתפוקת הלב 
  • הדופק מואץ בניסיון לשמר אספקת דם לאיברים חיוניים 

מצב זה מחייב אבחון מהיר ובדרך כלל גם טיפול תרופתי או אשפוז.

תסמונת טכיקרדיה תנוחתית (POTS)

תסמונת זו שכיחה יותר בקרב צעירים, בעיקר נשים, ומתבטאת בעלייה חדה בקצב הלב בעת עמידה – גם כאשר לחץ הדם יורד מעט או נשאר בטווח הנמוך:

  • תסמינים: סחרחורת, עייפות, דפיקות לב, ערפול חשיבה 
  • ייתכנו גם תסמינים נוספים כמו כאבים בחזה או קוצר נשימה 

הטיפול כולל שינויים תזונתיים, שתייה מרובה, גרביים אלסטיים ולעיתים גם טיפול תרופתי.

דימום פנימי

במקרה של דימום – חיצוני או פנימי – הגוף מאבד נפח דם. התוצאה:

  • לחץ הדם נופל 
  • הדופק מאיץ כדי לפצות 

זהו מצב מסכן חיים. תסמינים נלווים עשויים לכלול חיוורון, הזעה קרה, בלבול או אובדן הכרה. חובה לזהות ולטפל מידית.

סיבות הורמונליות ומטבוליות

בעיות בבלוטת התריס

מצבים של יתר פעילות של בלוטת התריס עלולים להוביל ל:

  • ירידת לחץ דם 
  • עלייה בקצב הלב 

לעיתים מתלוות תחושות חרדה, חום גוף גבוה, ירידה במשקל ורגישות לחום. אבחון פשוט של רמות TSH ו-T3/T4 בדם יכול לאמת את החשד.

אי-ספיקת אדרנל (Addison’s Disease)

מדובר בהפרעה נדירה אך מסוכנת שבה בלוטות האדרנל אינן מייצרות מספיק קורטיזול ואלדוסטרון – שני הורמונים קריטיים לוויסות לחץ הדם והאלקטרוליטים.

  • לחץ הדם יורד באופן כרוני 
  • הדופק עשוי לעלות בפרקי זמן מסוימים 
  • לעיתים קיימת גם נטייה להקאות, עייפות, ירידה במשקל ופיגמנטציה בעור 

מצב זה דורש טיפול הורמונלי קבוע ומעקב הדוק.

השפעות של תרופות וחומרים חיצוניים

תרופות מרחיבות כלי דם

תרופות להורדת לחץ דם, כולל מעכבי ACE, חוסמי סידן או ניטרטים, עלולות לגרום לירידת לחץ דם חדה – במיוחד אם נלקחות במינון גבוה או יחד עם משתנים. הדופק עולה כפיצוי.

תרופות פסיכיאטריות או נוגדות דיכאון

תרופות ממשפחות SSRI, SNRI או תרופות אנטי-פסיכוטיות עלולות להשפיע על מערכת העצבים האוטונומית ולגרום לשינויים בלחץ הדם והדופק.

חומרים ממריצים או נרקוטיים

קפאין, ניקוטין, סמים ממריצים (כמו קוקאין או אמפטמינים) עלולים להביא ל:

  • עלייה חריגה בקצב הלב 
  • ירידה פרדוקסלית בלחץ הדם בעקבות הרחבת כלי דם פריפריים 

שילוב כזה מסוכן במיוחד ויכול להוביל להפרעות קצב ואף לדום לב.

השפעות פסיכולוגיות ונוירולוגיות

התקפי חרדה או פאניקה

במצבים של חרדה חמורה – בעיקר התקפי פאניקה – מופיעה לעיתים קרובות התמונה של:

  • לחץ דם נמוך (או תנודתי) 
  • דופק מהיר 
  • סחרחורת, רעד, תחושת חנק, פחד מוות 

למרות שמדובר במצב לא מסוכן פיזית – התחושה הסובייקטיבית עלולה להיות קשה מאוד. טיפול נכון בחרדה עשוי למנוע את הישנות התסמינים.

פגיעות במערכת העצבים האוטונומית

מחלות כמו סוכרת ממושכת, פרקינסון, או פגיעות בעמוד השדרה עלולות להשפיע על מערכת העצבים האוטונומית – ולשבש את הוויסות של לחץ הדם והדופק.

במקרים כאלה מופיעות תגובות לא תקינות לעמידה, חום, או פעילות פיזית קלה – כולל ירידת לחץ דם והאצת דופק לא פרופורציונלית.

מתי מדובר במצב חירום רפואי?

יש לפנות בדחיפות לטיפול רפואי אם מופיעים יחד:

  • לחץ דם נמוך במיוחד (מתחת ל-80 סיסטולי) 
  • דופק גבוה מ-120 
  • בלבול, חוסר הכרה או חיוורון קיצוני 
  • כאבים בחזה או קוצר נשימה פתאומי 
  • הזעה קרה או חולשה פתאומית מאוד 

שילוב כזה עלול להעיד על דימום, התקף לב, הלם ספטי או תגובה אנפילקטית – ודרוש טיפול מיידי.

סיכום: התסמין הכפול שמספר סיפור עמוק

לחץ דם נמוך ודופק גבוה אינם "בעיה אחת". הם תסמין כפול שמעיד על שורה רחבה של מצבים – מהתייבשות ועד להפרעה נוירולוגית חמורה.

התגובה הנכונה תלויה בהבנת ההקשר, בבחינה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית ובאבחון מדויק.

העיקר: לא להתעלם. כי כאשר הגוף מאותת, הוא עושה זאת מסיבה טובה. לפעמים, דווקא המדדים הפשוטים ביותר הם אלו שחושפים את הסיפור המורכב ביותר.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

סגירת מרפסת. צילום: Evgenia Basyrova באתר PEXELS

כשהמרפסת הופכת לחדר: האם כדאי לסגור את המרפסת – ואיך עושים את זה נכון?

תפריט נגישות