למה אנחנו בוחרים לתת למישהו אחר להחליט עבורנו, במקומנו?
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
משחר ילדותנו, הוטמעה בנו החשיבה, כי כאשר אנחנו נקלעים לסכסוך גדול כקטן, אפשר לפנות לבית המשפט, ושם השופט יכריע.
למדנו כי בבית המשפט, הצדדים שוטחים את טיעוניהם בקשר למחלוקת והשופט מכריע, רק לפי מה שמובא בפניו.
הכרעתו היא פסק הדין המחייב את הצדדים, ולאחריו הם ינהגו רק על-פיו.
אנחנו מודעים היטב לכך שבהליך המשפטי המוכר, אין לצדדים כל שליטה על אופן ניהול ההליך משום בחינה.
מדובר בדרך כלל בהליכים סבוכים, מסועפים, המנוהלים על-פי לוחות הזמנים של בית המשפט, כרוכים בעלויות כבדות ובעיסוק ביורוקרטי, מכביד, שלעיתים אף גורר הסכסוך למחוזות שאיש מהמעורבים בו כלל לא כיוון להגיע אליהם.
ובכל זאת, אנחנו כאילו מתוכנתים לנהל כך את הקונפליקטים בחיינו. “תוכנתנו” שבסיומו של כל סכסוך יש מנצח ומנוצח, ואנחנו בוחנים סכסוכים וקונפליקטים במונחי נצחון והפסד. אבל אפשר גם אחרת!
בשנים האחרונות, הולכת ומתחזקת בציבור ההכרה וההבנה כי גישור, היא דרך אלטרנטיבית יעילה וטובה ליישוב ופתרון סכסוכים.
בכל מישור, תחום ונושא. הגישור מנוהל על-ידי מגשר מקצועי, שמומחיותו היא ניהול שיח ומשא ומתן.
המגשר ניטראלי, ומאפשר לצדדים לנהל ביניהם שיח פתוח, במסגרתו כל אחד מהצדדים מוזמן להשמיע,
להישמע ולהקשיב לאחר. ההליך מאפשר לצדדים להעלות גם נושאים שאינם קשורים קשר ישיר למחלוקת,
בשלה הגיעו לגישור, ולבחון דרכים שונות ויצירתיות ליישוב הסכסוך.
היתרון הגדול והמשמעותי של הליך הגישור הוא שהצדדים המעורבים, שולטים בהליך מתחילתו ועד סופו.
הכוח והשליטה נשארים בידיהם. זוהי ההזדמנות של הצדדים לכתוב את פסק הדין שלהם בעצמם. אין עוד מנצח ומנוצח.
שני הצדדים הם המנצחים. שניהם יחד “תופרים” לעצמם את הפתרון הנכון להם.
נזכור, כי פעמים רבות (מאוד) מחלוקות וסכסוכים מתגלעים בין צדדים, שלהם עבר משותף
ואולי גם הווה ועתיד משותפים. הסכסוך הוא קרע ביחסים, ואופן פתרונו יכריע את עתידה של מערכת היחסים לקרע או לחיבור.
אולי תתקשו להאמין, אבל לפעמים סכסוך הוא בכלל הזדמנות לתיקון הקשר, והגישור הוא ההזדמנות למצוא את הדרך להשגת אותו תיקון.
קחו לדוגמא, סכסוך בין שכנים המתגוררים באותו בניין דירה מתחת לדירה. השכנים מהקומה התחתונה סובלים מפסולת, שמושלכת למרפסתם. הם מניחים שהפסולת מושלכת ממרפסת השכנים בדירה שמעל דירתם. הם מעולם לא שוחחו עם שכניהם בנושא, אך בטוחים, שהם המקור, וכי הם עושים זאת בכוונה. בכעסם החליטו להגיש נגדם תביעה לביהמ”ש.
הצדדים הופנו לגישור, וכאשר הגיעו לחדר הגישור ניתן היה להבחין בקלות בכעס ביניהם.
הם ישבו רחוק זה מזה ואפילו סרבו להישיר מבט האחד כלפי השני.
אבל – כעבור שעתיים של שיחה, שהונחתה על ידי מגשר מנוסה, קל היה להבחין בשינוי האווירה.
הם שוחחו ביניהם, השכנים מהדירה העליונה הבהירו, שלא היו מודעים להשלכת הפסולת,
שכנראה הושלכה על ידי ילדיהם הקטנים, התצלו והדגישו שבכל מקרה הדבר לא היה בכוונה, והבטיחו הדבר לא ישנה.
הצדדים התנצלו באופן הדדי, וקבעו מנגנון לליבון בעיות, אם חלילה יתעוררו.
והעיקר – יצאו מהחדר מחוייכים וקבעו להפגש לקפה.
החיבור מחדש בין השכנים הוא הרווח הגדול של כולם בעקבות הגישור.
אין מנצח ומנוצח. שני הצדדים ניצחו ויכולים להמשיך לחיות יחד בשכנות טובה.
הכותבת:
אורית גרין-מאירוביץ, עורכת דין ומגשרת.
שנים רבות של עבודה כעורכת דין, ניהול תיקים והופעות בבתי המשפט, הובילו אותי למסקנה
שפסקי הדין הטובים ביותר, הם אלו שהצדדים כותבים בעצמם. אני מאמינה, שהגישור הוא האמצעי
הנכון הטוב והמיטיב עבור צדדים, המבקשים ליישב מחלוקת ביניהם, ושמחה להיות המגשרת,
המסייעת להם לבנות את הגשר.
לחדר הגישור אני מביאה את ניסיוני הרב כעורכת דין ואת מומחיותי בניהול קונפליקטים, גישור ובניית הסכמות.
ליצירת קשר:
דוא”ל [email protected]
טלפון נייד: 054-7600274
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]