יום שלישי , נובמבר 26 2024
דף הבית / המלאך של החתולים ביהוד: “אומרים לי שאני מפעל חיים או עמותה של איש אחד”

המלאך של החתולים ביהוד: “אומרים לי שאני מפעל חיים או עמותה של איש אחד”

יונתן ליבר, בלוגר, פעיל למען חיות המחמד בעיר ולא מפספס הזדמנות לעזור. "אני כמו חתול חסר ישע, אבל זה לא מונע ממני לעזור לחתול הבא", והכל הוא עושה לבדו עם קצת עזרה מידידים

צילום: יונתן של החתולים
צילום: יונתן של החתולים

זהו סיפורו המיוחד של תושב יהוד יונתן ליבר.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז


ליבר, בן 39, גרוש ללא ילדים, מגדיר עצמו כטבעוני ופעיל חתולים. 

“אני לא מחכה, אני פועל. דואג לגייס תרומות ולהעביר למרפאה ולחנות מזון, מכבד את הסביבה, מדבר בגובה העיניים, מאיר אנשים, מנסה לעורר השראה, נלחם ברשויות, חי את הרחובות. חונכתי על ערכים של נתינה, חמלה ואומץ בכל מחיר”.

“אני רחוק מלהיות קורבן, אך לרוב אתה מוצא את עצמך טובע בערכים עליהם גדלת ובקושי מקבל עזרה מאחרים בזמן שאני מציל כל כך הרבה בעלי-חיים. לא עושים חצי מצווה. לא מתעללים במי שמחבק ומעניק”, מספר יונתן.

המלאך של החתולים (צילום: יונתן ליבר)
המלאך של החתולים (צילום: יונתן ליבר)

“לפעמים מנסים ללכת איתי מכות, קללות כשאני מאכיל או מנסה ללכוד חתול לטיפול וטרינרי. פה ביהוד. קשה להרגיש כך, אני כמו חתול חסר ישע. שקוף, ועדיין קורע עור וגידים למען אחרים. אפשר לעשות הרבה יותר מהמינימום, עם קצת רצון ותושייה”, ציין הפעיל.

“המוות לא משנה דבר גם לא מה שתעשה בחיים”

יונתן ליבר הוא גם בלוגר ידוע. שם הבלוג שלו, מן הסתם, יונתן של החתולים

“הכל התחיל ב-2015 כאשר עברתי למרכז העיר. נתקלתי בגורים חסרי אונים שדיירים הניחו בפח אשפה ומשם הכל היסטוריה. הבנתי שאם אני לא אעזור להם, ככל הנראה הם יגססו וימותו”, סיפר יונתן איך הכל החל מבחינתו. 

“גיליתי עוני אנושי שלא מפסיק לחגוג, פתחתי את עיניי וגיליתי שזה בכל מקום בארץ, והרשויות לא עוזרות. אני לא עובד מדצמבר אך לא נותן לשום דבר להוות תירוץ כדי להרים ידיים ולומר נכנעתי. כל יום היא מלחמה קיומית עבורי בדיוק כפי שהיא עבורם”, אמר ליבר.

הפעיל המסור מיהוד לא נותן לשום דבר להכשיל אותו בדרך. “אתה מנסה כל כך קשה במשך כל כך הרבה זמן כדי לעשות את הדבר הנכון, למען כל אחד שאני פוגש. אתה יכול להתאכזב מתוך בחירה, אבל זה עדיין לא מונע ממך להמשיך לאדם הבא, לחתול הבא, להציל ולדבר מתוכם, ובשביל מה. המוות לא משנה שום דבר. גם לא מה שתעשה בחיים”.

חיבוק חם (צילום: יונתן ליבר)
חיבוק חם (צילום: יונתן ליבר)

איך פגשת את הטבעונות?

“ב-2009 כשאדם חילק פליירים ברחובות תל אביב, חשבתי בבית וחקרתי. התעניינתי, איך יכול להיות שאני אוהב חיות מחמד, ואוכל בעלי חיים? לא הבנתי עד שצפיתי בתעשיית בשר ולולים בארץ”.

יונתן מרבה לשתף פעולה עם פעילים נוספים. “יצא לי לשתף איתם פעולה וחלקם גם איתי. זה מאד נדיר לראות פעיל משתף פעולה עם פעיל אחר. לכל פעיל יש את עוקביו המסורים, יש פעילים עמוסים יותר ויש פחות”.

למרות כל הקשיים והמאבקים, הפעיל האדוק מתאר סיפוק רב. “זה נותן לי הרגשה טובה, לא משנה כמה קשה לי. אם מהמעט שיש לי להציע אני יכול להרים אדם אחר רגשית אני מרגיש סיפוק”.

האם משהו השתנה בפעילות שלך מאז הקורונה?

“הפעילות שלי תמיד אינטנסיבית. דווקא הקורונה הפכה את הפעילות שלי להרבה יותר קשוחה, כי עברתי רחוב רחוב לעיקור וסירוס. עיריית יהוד השאירה הרבה מהם לאורך תקופה, למרות שהיה ועדיין יש עיקור סירוס מטעם העירייה ועל כן אני מברך”.

ידידו הטוב של החתול (צילום: יונתן ליבר)
ידידו הטוב של החתול (צילום: יונתן ליבר)

ואי אפשר בלי קצת עזרה מידידים.

“שבוע שעבר עצר אותי בחור צעיר כשטייל עם כלבו, שאל אותי איך אפשר לעזור. הותיר אותי נפעם והמום. לאחר מכן ניגש לחנות וכיסה חלק מהחוב”, נפעם ליבר.

יונתן רשם ציון דרך משמעותי נוסף: “מחודש אפריל עד עכשיו, העברתי קרוב ל-350 חתולים לטיפולים וטרינריים ועיקור סירוס. העלויות מטורפות אך הכל היה מגיוס תרומות ונדיבותם של אנשים מחוץ ליהוד ויהוד. בלעדיהם לא יכולתי לעזור.

זו שרשרת כאשר כל חוליה מהווה בה חלק אינטגרלי. שיתוף בפייסבוק, תרומות, סיוע בטרמפים, הצוות הווטרינרי של מרפאה לחיות מחמד בר״ג של אלכס ותומר שלא מפסיקים לעזור לי ולהיות הגב שלי. המרפאה וחנויות מזון, עושות לי הנחות ומאפשרות לי להישאר בחוב, בזכות הגיוס תרומות שאני מרים באמצעות הרשתות החברתיות”.

תמיד דואג לחתולים (צילום: יונתן ליבר)
תמיד דואג לחתולים (צילום: יונתן ליבר)

יונתן שב ומדגיש, כי הכל נעשה מטעמו. חשוב לי לציין – אני לא עמותה, לא עובד עירייה, לא מקבל עזרה או תמיכה מלבד אזרחים טובים. הפעילות שלי ברחובות עם החתולים, נעשית כולה על חשבון זמני הפרטי, דם יזע ודמעות.

תמיד אומרים לי שאני מפעל חיים או עמותה של איש אחד”.

ליונתן חשוב להעביר את המסר שלו: “חשובה ערבות הדדית, אחריות סביבתית, להרגיש שאתה עושה מעל המינימום. לא לוותר ולהתאמץ בשביל מישהו אחר.

כל אחד יכול להיות פעיל ולקחת חלק. העומס אמור וצריך להתחלק בין כולם ולא להיות על אדם אחד. אי אפשר לסחוב את כל המשקל לבד”.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

2 תגובות

  1. יונתן הוא מלאך עדין וחזק. המצב של כל החיות במדינה נוראי. ורק אנשים פרטיים מעטים נרתמים לעזור. צריך חוק עיקור חובה וגם תורמים קבועים לקופת עזרה. ולצערי גם אנשים פיזיים יותר שיפעלו נגד אלימים המתעללים בחיות. המשטרה לא עושה כלום

  2. איש נדיר. רק יחידי סגולה יכולים להכיל ולתפעל מערך כל כך גדול של טיפולים והאכלה ועיקורים. הפעילים הבולטים עם חתולי רחוב הם כאלו שנותנים אלף אחוז מעצמם, לא מוותרים על אף חתול, עסוקים 24/7 בחיפוש מתנדבים וגיוס תרומות, ובמידה רבה מוותרים על עצמם למען החתולים. נשאר רק להעריץ, וכמובן לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

מבזק-משטרה-אונו-ניוז (1)

גני תקווה: הפיצוצים הלילה בעקבות רימון רסס שהושלך לעבר בית בעיר

תפריט נגישות