אונו News 
“איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא”, כמאמר השיר של נתן יונתן, כך ספדו לשומר בית הספר המיתולוגי בבי”ס ‘ניר’ בקריית אונו הצוות החינוכי וההורים, שהיו המומים עם היוודע דבר מותו של ארתור אברמוביץ’, השומר המיתולוגי של בית הספר.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
אברמוביץ’ ז”ל, שדורות של תלמידים עברו בשערו, היה הרבה מעבר לאיש ביטחון. הוא חלה בסרטן לפני כשנה והספיק להחלים, אבל השתלת מח עצם לא עברה בהצלחה וכך בחודשים האחרונים הוא לאט לאט נמוג.
“אף אחד לא באמת ידע את זה, כי כשדיברו איתו היה כל הזמן אומר שעוד רגע הוא חוזר. הוא התעקש ללכת לעשות מטווחים גם שהיה ברור לכולם שלהיות שומר לא יוכל כבר לחזור”, סיפר בעצב רועי שפירא, הורה שהיה קרוב אל ארתור.
נדיה חסון, מנהלת בי”ס ניר, סיפרה על ארתור ז”ל: “בבית ספר “ניר”, ארתור אברמוביץ’ תמיד ייזכר כ”שומר המיתולוגי” האהוב שלנו.
בית הספר היה חשוב לו מאוד, תמיד פעל באחריות רבה והקפיד על כל נהלי הביטחון, אך בעיקר חיכה כל בוקר לפגוש את הילדים הנכנסים בשער. כל ילד זכר בשמו וידע למי אח ולמי אחות, הכיר את ההורים וזכה מהם תמיד להערכה ולחיבוק חם. אם הורה שכח להביא אוכל לילדו, היה מיד מתגייס ומעביר לו בכיתה. כמו גם, היה ממתין בסבלנות להורים המאחרים ושיתף אותם במצב רוחו או באם הילד לא הרגישו טוב.
ארתור דאג לכל ילד כמו אב לילדיו והכיר את החוזקות של כל אחת ואחד. בכל הפסקה הפעיל ארתור את הילדים הצעירים במשחקי כדור ברחבה שליד עמדת השמירה שלו – “בים-בום” היה אחד ממשחקי הכדור, שאת החוקים הוא והילדים היחידים שהכירו.
גם הטמעה וחיזוק לוח הכפל אצל הצעירים היה חשוב בעיניו, ובכל בוקר היה שואל בכניסה לבית הספר תרגיל אחר. ארתור מאוד אהב נימוסים וכבוד למורה. תמיד הקפיד לברך בעצמו, ואף הזכיר לילדים לברך ב-“בוקר טוב המורה” את המורה התורן בחצר או את המורה הנכנס/ת בשער.
בזכות כל אלה, ארתור זכה לאות השומר המצטיין העירוני, והיה גאה על כך מאוד. במרוצת השנים הרבות בהן עבד ב-“ניר” קיבל השער בו עמד את הכינוי “שער ארתור”.
כמנהלת ביה”ס “ניר”, בשיתוף עם כל הצוות החינוכי, בחרנו לשמר את שם השער על לוח זיכרון בטקס, במלאת 30 לפטירתו של ארתור. בטקס ישתתפו בני משפחתו של ארתור, תלמידים, בוגרים, מורים, הורים ונציגי רשות. שמו ודמותו של ארתור, השומר האהוב על כולנו, יישמרו לעד בקרב קהילת “ניר”.
כוכבית ארנון, יו”ר משותפת של הנהגת ההורים: “היכולת של ארתור להעניק ביטחון בכל ההיבטים לילדים ולהורים ולגרום לכל אחד להרגיש שהוא הכי חשוב והכי יקר הייתה נדירה ומיוחדת. ארתור הקנה לילדים ערכים – הוא חילק מדליות ופרסים לילדים ששיתפו ילדים אחרים במשחקים, לילדים שמסרו כדורים ולאלו ששיחקו בכבוד.
מותו ציער מאוד את המשפחות בבי”ס “ניר”. ההבנה שהוא היה כה מיוחד והוא כבר אינו איתנו, נגעה בחלקים הכי כואבים ומלאי געגועים אליו. האהבה אליו מצד המשפחות היתה גם בחייו – בכל שנה ביום הולדתו זה היה יום משמח להורים ולתלמידים וביום זה הוקירו לו. בצניעותו, היה לו קשה לקבל את כל האהבה אליו. זכות גדולה ניתנה לנו לקהילת “ניר”, שארתור היה חלק מחיינו”.
רועי שפירא, אחד מהורי הילדים בבי”ס : “יש אנשים שביכולתם להגדיר קהילה שלמה. ארתור שומר ביה”ס ניר ב-24 השנים האחרונות היה אדם כזה.
כשאנשים שאלו אותי על הייחוד של בי”ס ניר, תמיד אמרתי להם שיש בבית ספר תחושה מאוד קהילתית, ואז הייתי מיד מביא לדוגמא את ארתור.
הייתה בו אנושיות ואכפתיות גדולה. ארתור הכיר באמת כל אחד ואחד מהתלמידים בביה”ס, הוא ידע מה הם אוהבים, ומה קשה להם.
אין כמעט הורה או ילד שלא חווה את ארתור ברמה האישית ביותר וזאת הייתה גדולתו. למשל, שיעורי יידיש אישיים שהיה מעביר לתלמידים.
כמו שציינתי, ארתור הגדיר אותנו כקהילה והרגשתי את זה חזק מאוד עכשיו עם מותו.
הרבה פעמים אנחנו מצטערים שלא הצלחנו לפרגן למישהו בזמן אמת. כשארתור נפטר, חוויתי את התחושה הזאת, מכיוון שלהתקשר אליו היה רשום לי בחודשיים האחרונים במשימות בטלפון.
כל כך הצטערתי שלא עשיתי את זה, אבל בלוויה של ארתור הבנתי משהו חשוב: עד כמה האהבה, שאנחנו כקהילה נתנו לו במשך כל כך הרבה שנים, הגיעה אליו.
המשפחה שלו סיפרה איך התגאה בציורים ובסרטונים ששלחו לו לביה”ח מאות מתלמידי בית הספר והודתה מאוד על הכסף שנאסף מכל הקהילה, כדי לעזור לו בתקופה הקשה בחייו.
הורים וילדים רבים התקשרו אליו, ביקרו אותו, הקהילה כולה נרתמה ונתנה לו את מלוא האהבה שהגיעה לו עוד בחייו.
וארתור שלנו ידע תמיד, גם בטוב וגם ברע, שאנחנו בביה”ס ניר אוהבים אותו מאוד!
הקהילתיות הזאת היא משהו שמחפשים כיום בנרות במקומות רבים. אנחנו זוכים יום-יום לחוות אותה בבי”ס שלנו.
ארתור, האיש הגדול הזה הוכיח, שאם אתה נותן אהבה מכל הלב – אתה בטוח תקבל אותה בחזרה”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
