מחצית מתאונות הדרכים במעורבות רכבים כבדים שאירעו בשנת 2020 התרחשו בתחום העירוני – הכי הרבה בירושלים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז
774 תאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים (טנדר, טרנזיט ומשאית במשקל 3.5 טון ומעלה) אירעו בשנת 2020 בתחום העירוני – מחצית מכלל תאונות הדרכים עם רכב כבד בשנה זו.
מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס, עולה כי בשנת 2020 התרחשו בכבישי ישראל 1,565 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד מתוכן 70 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד) ו-286 תאונות קשות.
על פי הנתונים, בתחום הערים והישובים אירעו, כאמור, בשנת 2020 – 774 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 20 תאונות קטלניות ו- 128 קשות.
בעשור האחרון (2011-2020) אירעו למעלה מ-23 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 1,024 היו קטלניות – למעלה מ-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע.
תאונות במעורבות רכב כבד בבקעת אונו
אור יהודה: סה”כ בעשור האחרון אירעו 55 תאונות דרכים בעיר במעורבות כלי רכב כבד. 6 מתוכן תאונות דרכים קשות.
ב-2020 אירעו בעיר 3 תאונות דרכים במעורבות רכב כבד, 2 מהן קשות.
גבעת שמואל: סה”כ אירעו 9 תאונות קשות בעיר במעורבות כלי רכב כבד בין 2011-2020. תאונה אחת קשה.
ב-2020 לא אירעו תאונות במעורבות רכב כבד.
גני תקווה: סה”כ בעשור האחרון אירעו 10 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבד, כולן תאונות המוגדרות קלות.
ב-2020 לא התרחשו תאונות במעורבות רכב כבד ביישוב.
יהוד מונוסון: סה”כ בעשור האחרון 23 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבד, 2 תאונות קטלניות ו-5 תאונות קשות.
ב-2020 אירעה תאונה אחת קלה בעיר במעורבות רכב כבד.
סביון: סה”כ 6 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבד, 2 מהן קשות.
ב-2020 תאונה אחת קלה במעורבות כלי רכב כבד.
קריית אונו: סה”כ בין 2011-2020 אירעו 26 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבד בעיר, 2 מתוכן קשות.
ב-2020 התרחשה תאונה אחת קלה במעורבות רכב כבד.
מחסור בנהגי רכבים כבדים
מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך, מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים.
אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא כי אין להן מקום חניה מסודר. כך, נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה, בין היתר בקרבת ילדים.
בנוסף, להערכת אנשי מקצוע, חסרים אלפי נהגי רכבים כבדים בישראל. התוצאה של מחסור קשה זה היא שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה וכתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות.
הטכנוגרף – החל מ-2021
אחד הכלים האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר הוא הטכוגרף הדיגיטלי, שהשימוש בו אושר לאחרונה בכנסת וצפוי להיכנס באופן רשמי לשימוש החל מחודש יוני 2021.
הטכוגרף הדיגיטלי מתעד את פעולות הנהג כגון: מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש ברשות הנהג.
ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק: “במקרה של תאונה עם רכב כבד הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים.
לאחר מאבק ממושך של עמותת אור ירוק, אושרו התקנות לשימוש בטכוגרף הדיגיטלי שימנע מנהגים מקצועיים לעבוד שעות רבות מעל המותר ולסכן את החיים של כולנו בכביש. חבל שנאלצנו לחכות כל כך הרבה שנים לאישור של מכשיר שכבר בשנת 2006 אושר לשימוש באירופה.
מדובר באביזר בטיחות מציל חיים מהמעלה הראשונה ולא ברור מדוע עד כה נמנע השימוש בו בישראל. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לנצל את התקנות החדשות ולבצע רפורמה שלמה בכל הקשור להסדרת תחום הרכב הכבד בישראל.
יש להכשיר ולגייס נהגים חדשים ואיכותיים, לצמצם את שעות הנהיגה הרבות ולהגדיל את מערך האכיפה לתקינות כלי הרכב הכבדים. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזאת שיכולה להביא להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים עם כלי רכב כבדים. חייבים לפעול ליישום תקנת הטכוגרף הדיגיטלי והגברת המודעות והאכיפה. רק כך נוכל למנוע תאונות מיותרות ולהציל חיים”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]