כשרפואה ואמנות נפגשים

המטופלים הפוקדים את חדרי הרופאים במרפאת הדרים של כללית בגני תקווה, נתקלים בחודשים האחרונים בציורים אקריליים מרהיבים, המעטרים את קירות המקום. בצבעים עזים וחדים מצוירים שם נופים עירוניים לצד מראות מהים ומהטבע, נופים מהארץ ונופים מחו”ל, והכל עם טוויסט מעט סוריאליסטי ועם המון יופי וכישרון.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של אונו ניוז

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אונו ניוז

מי שעומדת מאחורי היצירות האלו (כ-25 ציורים במספר, והיד נטויה) היא לא אחרת מאשר ד”ר לודמילה שופין, מומחיות לנוירולוגיה אשר מקבלת במרפאת הדרים מטופלות ומטופלים מכל ערי בקעת אונו – ובזמנה החופשי עוסקת בציור.

מחרסון לגני תקווה

ד”ר שופין, תושבת גני תקווה, נשואה ואם לשלושה בנים, הצטרפה באחרונה לצוות הרופאים היועצים המצוינים המקבלים מטופלים במרפאת הדרים של כללית, השוכנת בקומה השנייה של המרכז המסחרי צים אורבן שבגני תקווה.

היא ילידת חרסון שבאוקראינה, עיר שבשנה האחרונה עלתה לכותרות בשל הנסיבות המצערות של המלחמה הקשה המתנהלת באזור, מאז פלשה רוסיה למדינה. את לימודי הרפואה שלה השלימה באוקראינה, בשנים בהן איש לא שיער בנפשו שיום יבוא ותתחולל שם כזו מערכה טרגית. כשעלתה ארצה בסוף שנות התשעים, היא כבר הייתה אחרי לימודי רפואה ומספר שנות עבודה כנוירולוגית בבית החולים המחוזי בחרסון.

בשנת 2005 סיימה התמחות בנוירולוגיה בבית החולים איכילוב בתל אביב, שם המשיכה לעבוד עד לאחרונה – מרבית התקופה במרפאת השבץ שבבית החולים ובאשפוז יום נוירולוגי.

“הייתי ראשונה בארץ שנתנה TPA, תרופה שמטופלים מקבלים מיד לאחר קבלת השבץ”, היא אומרת בגאווה.

לכללית היא הגיעה סמוך לפתיחת מרפאת הדרים אשתקד. “כשנפתחה המרפאה, חשבתי לעצמי: ‘למה שלא ארתום את עצמי ואת היכולות שלי לטובת רפואת הקהילה?'”, היא נזכרת, “פניתי להנהלה הרפואית של מחוז דן-פ”ת ולשמחתי הרבה הם בדיוק חיפשו לעבות את שירותי הרפואה היועצת במרפאה”.

לאבחן נכון ובזמן

הנוירולוגיה, למי שלא מכיר, היא ענף ברפואה העוסק בחקר התפקוד התקין והבלתי תקין של מערכת העצבים, כולל תהליכי עיבוד המידע במוח. לד”ר שופין מגיעים מטופלות ומטופלים הסובלים ממגוון רחב של תסמינים הקשורים למערכת המוחית המרכזית, ובכלל זה כאבי ראש, סחרחורות, טרשת נפוצה, אפילפסיה, פרקינסון, הפרעות קשב וריכוז, ניוון שרירים, מחלות קוגניטיביות ועוד.

“רופא המשפחה מפנה אותם אליי ואני מקבלת אותם אצלי במרפאה”, אומרת ד”ר שופין. לדבריה, “הדבר המשמעותי ביותר הוא לא עצם הטיפול, אלא קודם כל לאבחן את המטופל בזמן ולהפנות אותו לבדיקות עזר שיעזרו להתאים בעבורו את הטיפול הנכון ביותר. למפגש עמי בקהילה יש חשיבות קריטית לזהות את הבעיה על סמך הניסיון הרב שצברתי ולהפנות אותם להמשך טיפול בהתאם למצבם – ולעתים אף להמליץ על טיפולים התערבותיים כמו ניקור מותני או ניתוחים”.

“אני אישית מתמחה באופן ספציפית בתחום של במניעת שבץ, טיפול באירוע מוחי ובמיגרנה, ואני עוסקת רבות גם באבחון הפרעות קשב וריכוז בקרב מבוגרים”, היא מעידה על עשייתה הרפואית הענפה.

“זה כאילו שנפתח אצלי סכר”

בד בבד עם עבודתה כמומחית לנוירולוגיה, מביעה עצמה ד”ר שופין בשנים האחרונות באמצעות ציוריה הרבים.

“זה התחיל לפני יותר מארבע שנים, כשליוויתי את בני הצעיר לחוג ציור. מידי שבוע, כשהיינו מגיעים לחוג, הוא נהג להפציר בי לנסות לצייר גם. בהתחלה סירבתי, מאחר ומעולם לא ראיתי בעצמי אדם יצירתי שנמשך לעולמות האלה. עד שלאחר חצי שנה של שכנועים, החלטתי לנסות – ומאז לא הצלחתי להפסיק”, היא מספרת בחיוך ובעיניים נוצצות, ומוסיפה: “הייתה תקופה שמרוב יצירה פשוט הפסקתי לישון. נהגתי לשבת לתוך הלילה ולצייר ולצייר. כאילו נפתח אצלי איזה סכר והתחלתי לראות את כל העולם בצבעים עזים. הציור ממש שינה לי את החיים”.

את ציוריה הרבים של ד”ר שופין תוכלו למצוא בעמוד האינסטגרם שלה, Shopin.art, על קירות המרפאה ובקרוב גם בתערוכה חדשה שתיפתח במרכז הבמה בגני תקווה.

מלאכת קודש בחזית הלחימה

לקראת סיום, חשוב לד”ר לודמילה שופין לסגור מעגל עם שורשיה בעיר חרסון שבאוקראינה, שם נותרה אחותה, ד”ר ריטה סקורוחוד, אשר מנהלת שם בית חולים גריאטרי.

“כבר מעל שנה שאני מודאגת בגלל אחותי, שנמצאת בעיר בתקופה מאוד קשה. כמנהלת בית חולים, ריטה מרגישה אחריות למטופלים שלה ולכן נשארת שם ולא מגיעה לארץ. יחד עם בעלה, העובד כפסיכיאטר, היא רואה כשליחות את הצורך להציל את האנשים שנשארו מאחור”, אומרת ד”ר שופין. “כשהתחילה המלחמה המצב היה קשה עוד יותר: היה מחסור בציוד, בטיטולים, בתרופות. חלק מאנשי הצוות הרפואי שעבדו איתה נהרגו, אחרים ברחו. אני מקווה שנגיע במהרה ליום שאחרי המלחמה ומקווה שנשמע רק בשורות טובות מהמדינה ומהעיר שבהן גדלתי ולמדתי רפואה”.